שולחן ערוך אבן העזר לט ב


שולחן ערוך

היו עליה נדרים, והלכה אצל חכם והתירה, מקדשת. ואפלו היא אשה חשובה. במה דברים אמורים, שהתירה חכם קדם שנודעו לבעל, אבל אם נודעו לבעל קדם שהתירה, מיד נתבטלו הקדושין. ויש מי שאומר, שאם היא אשה חשובה, אפלו אם קדם שנודעו לבעל התירה חכם, היא ספק מקדשת.

ואם קדשה על מנת שאין עליה נדרים, ובעל סתם, עין לעיל סימן ל"ח סעיף ל"ה:

מפרשים

חלקת מחוקק

(ג) שאם היא אשה חשובה:    למאי דפסקינן ספק מקודשת א"כ הי' ראוי לפסוק ודאי מקודשת דליכא למימר לא ניחא לי דאיתסר בקרובותיה דהא עכ"פ צריכה גט מספק וצ"ל דלאו כ"ע דינא גמירי ומאן דלא ידע הדין אין מקדשה קידושין ודאין דהוא סבר דלא תצטרך גט ולא פלוג בין גמיר ללא גמיר ע"כ בכולהו אינם קידושין ודאין:

בית שמואל

(ה) אבל אם נודעו לבעל:    כ"כ תוס' וטור ורי"ו וס"ל הירושל' לא פליג על זה כמ"ש בסמוך וכן דעת הרא"ש לכן הבי' דברי הירוש' ותוספת' סמוכים זה לזה ולא כב"י, אבל הר"ן מחמיר וס"ל התרה מהני אפי' אחר ידיעת הבעל אף על גב מחילת הבעל לא מהני אחר שהקפיד פ"א מ"מ התרת חכם שאני שעוקר הנדר מעיקרו וכאלו לא נדרה:


(ו) אשה חשובה:    היינו כשאומר אי אפשי לי באשה נדרני' אז לתירוץ דרב' ניח' ליה שאל יחולו הקידושין כלל באשה חשובה כי היכא דא"צ לגרשה ואל יאסר עליו קרובתיה והיינו פי' אשה חשובה ולתירוץ דרבה שם אפילו אשה חשובה מקודש' והגאוני' מסופקים אם הלכת' כרב' נגד רבה שהוא בתראי או הלכת' כרבה שהוא רבו מ"ה באשה חשובה הוי ספק מקודש', מיהו נר' מהרא"ש וטור ורי"ו דס"ל עיקר כרבא אלא דרך חומר' פסקו כרבה אם כן אם קידש' אחר מקודש' לשני מדאוריית' וכן מוכח ספ"ק דב"מ שם פסק הרא"ש כאביי נגד רבה לענין עדים חתומים זכין לו א"כ מ"ש כאן ספק מקודש' היינו הר"ן כן כ' בשם הרמב"ן ולהרא"ש לאו ספק קידושין הוא וע' בש"ג דף תק"ד כ' אפילו אשה שאינה חשובה ספק קידושין היא דהלכה מסופק' היא וא"י מה הספק באשה שאינה חשובה דאפשר דאיירי בהיתר' אחר ידיעת הבעל ומסופק בסבר' הר"ן:


(ז) ובעל סתם:    כבר כתבתי בסי' הקודם דינים הללו ואית' בזה ב' טעמים לטעם א' מקדש אותה בעת הביאה לפ"ז צריך עידי יחוד לטעם הב' שמוחל התנאי וחלין קדושין הראשונים וא"צ קדושין אחרים וא"צ עידי יחוד הרמב"ם ס"ל הטעם השני והטור ס"ל הטעם הראשון וצריך עידי יחוד ולקמן מבואר אם לא התנה כלל וקידש ונמצאו בה נדרים או מומין וכן אם קידש וכנס סתם צריכה גט מספק ואין לה כתובה ואם שהה עמה יש לה כתובה וא"ל מאחר הכתובה הראשונה בטלה איך יכולה לגבו' בכתובה זו וי"ל דדעתו הוא אם לא יקפיד אחר כך יתקיים כתובת' כמ"ש בסימן הקודם וכן אם שהה עמה אחר כך מקודשת בוודאי וצריכה גט בוודאי והיינו מטעם כשלא התנה כלום ספק הוא אם הוא מקפיד ואם שהה עמה אח"כ אז הוברר דאין מקפיד ומקודש' בוודאי:

ט"ז

באר היטב

▲ חזור לראש