ביאור:משמעות אות הקשת בענן

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

	וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם, לְדֹרֹת עוֹלָם. אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן, וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ, וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר; וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל, לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר
– בראשית ט יב-טו

התורה לוקחת תופעה טיבעית ומיחסת לה משמעות רוחנית.

אותה הרגשה שהיתה לאחר המבול כאשר העננים התפזרו והשמש הופיעה בפעם הראשונה לאחר תקופה ארוכה, תחזור לאחר כל גשם:

"והיה בענני ענן על הארץ" ותפחדו שאני אביא שוב מבול - "ונראתה הקשת בענן". כביכול, ה' יראה את הקשת ויזכור את בריתו.

למעשה הקשת תמיד תופיע לאחר גשמים, כך שבהופעתה ישנה גם במציאות הקלה בכך שהיא מבשרת שלא מדובר בגשמים עזים שהיו יכולים להביא לשיטפונות.