ביאור:אסתר א

(הופנה מהדף A3301)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י     (מהדורות נוספות של אסתר א)


א וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מלך פרס, מלך תחת כורש לקראת סוף 70 השנה של גלות בבל (ראה גם עזרא ד ו, דניאל ט א), הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוא אחשורוש המפורסם הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. ב בַּיָּמִים הָהֵם, כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ כאשר התייצבה מלכותו, כאשר דעכה ההתנגדות אליו עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה עיר המלוכה והשלטון (בעיר שושן הגדולה גרו פשוטי העם. בתוכה היה מבצר לאנשי המלוכה והשלטון, והוא שנקרא "שושן הבירה"). ג בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה סעודה גדולה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו, חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים האצילים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו. ד בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר כבוד תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ, יָמִים רַבִּים המשתה נמשך זמן רב, שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם חצי שנה, ששה חודשים. ה וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה, עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים, בַּחֲצַר שהיתה לפני גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ הגינה שמסביב לביתן (ארמון) המלך. ו חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת סוגי אריגים יקרים ששימשו כמצע למיטות עליהם ישבו (חור וכרפס הם אריגים יקרים בצבע לבן. תכלת היא אריג יקר בצבע תכלת) אָחוּז קשור, האריגים היו קשורים בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן בחבלים העשויים מפשתן (בּוּץ) וצמר צבוע באדום (ארגמן) עַל גְּלִילֵי כֶסֶף העמודים היו מחוברים לבסיסים שהיו עשויים מעיגולי כסף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ והעמודים היו משיש, מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת מיני אבנים טובות. ז וְהַשְׁקוֹת לאורחים ניתנה שתייה בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים כל מיני סוגי כלים, וְיֵין מַלְכוּת יין יקר של מלכים רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ ביד רחבה. ח וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת כהלכה, כמנהג כל אחד אֵין אֹנֵס הכרח לשתות, כִּי כֵן יִסַּד צוה הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ הממונים שבביתו: לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ. ט גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים, בֵּית בבית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. {ס}

מגילת אסתר מסורתית ו"אצבע" לסיוע בקריאה

י בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן, בִּזְּתָא, חַרְבוֹנָא, בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. יא לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת כאשר היא מקושטת בכתר לראשה, לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ, כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא. יב וַתְּמָאֵן סירבה הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר בפקודת הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים, וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד כעס כלפי חוץ וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ מבפנים. יג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים הסטוריונים או אסטרולוגים, כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ נהוג להביא את בעיות המלך לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין. יד וְהַקָּרֹב אֵלָיו והחכמים הקרובים אליו היו: כַּרְשְׁנָא, שֵׁתָר, אַדְמָתָא, תַרְשִׁישׁ, מֶרֶס, מַרְסְנָא, מְמוּכָן, שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי, רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת בשורה הראשונה בטקסי המלכות. טו כְּדָת כדין מַה לַּעֲשׂוֹת בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, עַל אֲשֶׁר לֹא עָשְׂתָה אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּיַד הַסָּרִיסִים שהוא מסר להעביר לה על ידי הסריסים. {ס}

טז וַיֹּאמֶר (מומכן) מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים:

"לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה חטאה, קלקלה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, כִּי אלא עַל כָּל הַשָּׂרִים החשובים וְעַל כָּל הָעַמִּים הפשוטים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.

יז כִּי יֵצֵא כי כאשר יתפרסם דְבַר הַמַּלְכָּה המעשה שארע עם המלכה עַל כָּל הַנָּשִׁים לכל הנשים הפשוטות לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן, בְּאָמְרָם: 'הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא בָאָה'. יח וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס וּמָדַי החשובות אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר הַמַּלְכָּה לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ לעשות לכל שרי המלך כמו שושתי עשתה, וּכְדַי ויהיה מספיק בִּזָּיוֹן וָקָצֶף שיש לכעוס עליו. יט אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יֵצֵא דְבַר גזירת מַלְכוּת מִלְּפָנָיו, וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר, אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּמַלְכוּתָהּ ואת מעמדה כמלכה יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה. כ

וְנִשְׁמַע פִּתְגָם צו, פקודה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּכָל מַלְכוּתוֹ כִּי רַבָּה הִיא, וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן."

כא וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים, וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר מְמוּכָן. כב וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ, אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ, וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ, לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר שולט בְּבֵיתוֹ, וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ ואם אשתו מעם אחר, היא חייבת לדבר בשפתו. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





הערות

 
אתר החפירות הארכאולוגיות ליד העיר שוש שבאירן. לפי ד"ר ברקאי שהשתתף בחפירות הארכאולוגיות שם ב1970 הממצאים מתאימים לרקע סיפור מגילת אסתר, וברור שכותב המגילה הכיר היטב את חיי המלוכה שם באותה תקופה. המבנה ברקע נבנה ב1890 על ידי ארכאולוג צרפתי על ידי לבנים שהוצאו מהחפירות באיזור.
 

מספר דבר בעתו ליעקב בן אפרים זלמן אשכנזי תרצ"ו

VXYZ - ארמון המלך. וי"א שביתן המלך המוזכר במגילה הוא ארמון המלך.
א. רחוב העיר של עיר שושן, מגורי אנשי העיר
ב. גשר
ג. חצר החיצונה
ד. שער המלך, ודירות פקידים
ה. אולם הראיונות
ו. גינת הביתן
ז. חצר גינת הביתן

ח,ט,י. חצר בית הנשים
ט. בתי הנשים
י. בית המלכות של המלכה
כ,ל,מ. בית המלך
כ. דירות המשרתים, מחסני אוכל
ל. חצר הפנימית
מ. בית המלכות. לכאן נלקחה אסתר, כאן ושתי עשתה את המשתה.
נ. תעלת מים או נהר.
ס. שושן הבירה, מושב שרים וקציני עם. יהודים לא הורשו לשבת בשושן הבירה, חוץ ממרדכי שקבל רשות מהמלך כיון שגדל את אסתר. (ב יט).

תרשים זה נעשה על יסוד ספרו של Dienlafoy חבר האקדמיה למדעים של צרפת, שבמשך 15 שנים האחרונות של המאה שעברה (1885-1900) חפר בפרס מטעם האקדמיה הזאת, וגלה את ארמונות המלך בשושן.
כדאי לקרוא את התלהבותו והתפעלותו ממגילת אסתר: "החוקר צריך רק למסור את עצמו למחבר המגילה ויכול להיות בטוח שילך בדרך הנכונה". רק הודות למגילה לפי דבריו, היתה לו אפשרות לפענח את תעלומת הַלַאבִּירִינְט (מבוך) הזה.
בכל זאת מכיוון שהחוקר הגדול הזה לא ידע את המגילה אלא מתרגומים טעה באלו מקומות בנוגע לתפקידם של חלקי הארמון. את הטעויות האלה הרשיתי לי לתקן בתרשים. ע"כ לשון יעקב בן אפרים זלמן אשכנזי.