ביאור:קהלת ט
קיצור דרך: a3109
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י (מהדורות נוספות של קהלת ט)
א
כִּי אֶת כָּל זֶה המסופר בהמשך נָתַתִּי אֶל לִבִּי, וְלָבוּר ובררתי אֶת כָּל זֶה, אֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים וַעֲבָדֵיהֶם ותלמידיהם בְּיַד הָאֱלֹהִים, גַּם לא רק המעשים שלהם ביד ה', אלא גם רגשותיהם אַהֲבָה גַם שִׂנְאָה אֵין יוֹדֵעַ הָאָדָם האדם לא יודע ממה הן נובעות הַכֹּל לִפְנֵיהֶם נגזר על האדם מלפני זמן רב.
ב
הַכֹּל לכל אדם יקרה כַּאֲשֶׁר לַכֹּל קורה לכולם, מִקְרֶה מקרה סופי, מוות אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע, לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא, וְלַזֹּבֵחַ וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ, כַּטּוֹב כַּחֹטֶא, הַנִּשְׁבָּע כַּאֲשֶׁר שְׁבוּעָה יָרֵא.
ג
זֶה העובדה שבסוף כולם מתים רָע בְּכֹל יותר מכל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי ש- מִקְרֶה אֶחָד לַכֹּל, וְגַם כי בגלל זה לֵב בְּנֵי הָאָדָם מָלֵא רָע, וְהוֹלֵלוֹת בִּלְבָבָם בְּחַיֵּיהֶם, "וְאַחֲרָיו כי הם אומרים, שבעתיד אֶל הַמֵּתִים אנחנו ממילא מצטרפים אל המתים".
ד
כִּי מִי למי אֲשֶׁר (יבחר) יְחֻבַּר אֶל כָּל הַחַיִּים יקושר אל החיים בכללותם, כלומר יחיה חיים בריאים יֵשׁ בִּטָּחוֹן ביטחון עצמי (הוא סומך על עצמו שהוא עושה את המעשה הנכון בכך שהוא דואג להנות מהחיים) באומרו את הפתגם:, "כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב, מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת".
ה
כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ לפחות דבר אחד הם יודעים בוודאות: שימותו, וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה, וְאֵין עוֹד וגם אין לָהֶם שָׂכָר כִּי נִשְׁכַּח זִכְרָם.
ו
גַּם אַהֲבָתָם גַּם שִׂנְאָתָם גַּם קִנְאָתָם כְּבָר אָבָדָה, וְחֵלֶק אֵין לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
ז
לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ, כִּי כְבָר אחרי ש- רָצָה קיבל הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ מעשיך הטובים (כלומר, לפני שתיגש להנות מהעולם הזה, עליך להחזיק במידת הצדק).
ח
בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים נקיים ויפים, וְשֶׁמֶן עם ריח טוב עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר.
ט
רְאֵה חַיִּים חיים טובים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ, אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' את החיים האלו תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ, כִּי הוּא זה (להנות עם אישתך) חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
י
כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת - בְּכֹחֲךָ בכל כוחך עֲשֵׂה, כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה.
{ס}
יא
שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי לֹא לַקַּלִּים לקלי הרגליים, למהירים הַמֵּרוֹץ ההצלחה במירוץ מובטחת, וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה, וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם מובטחת פרנסה טובה המביאה אוכל בשפע, וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר, וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן מובטח שדבריהם ימצאו חן בעיני שומעיהם - כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם.
יב
כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ הזמן בו ימות, כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה ברשת הדייגים רָעָה כך תבוא הרעה על האדם, וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח במלכודת, כָּהֵם כך הם (בני האדם) יוּקָשִׁים נלכדים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם.
יג
גַּם זֹה רָאִיתִי חָכְמָה חוכמה זו ראיתי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, וּגְדוֹלָה הִיא אֵלָי וחשובה היא לי.
יד
עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט, וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב והקיף אֹתָהּ, וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים סוללות עפר כדי לתקוף אותה גְּדֹלִים.
טו
וּמָצָא ונמצא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם, וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ, וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא.
טז
וְאָמַרְתִּי אָנִי: טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה, וְחָכְמַת אך במקרה זה החכמה באה מאיש מסכן, וכמעט שלא הקשיבו לו הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה, וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים למרחוק, ולכן אין זוכרים את שמו, למרות שהוא הציל עיר שלמה.
יז
דִּבְרֵי חֲכָמִים אך גם אפשר ללמוד מסיפור זה, שדברים שאומר איש חכם בְּנַחַת אם הם נאמרים בנחת נִשְׁמָעִים אז יקשיבו להם (ואכן למזלם הקשיבו לבסוף תושבי העיר לעצת המסכן), מִזַּעֲקַת יותר משהקשיבו תושבי העיר ל- מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים לראש העיר, המושל הנחשב בין הכסילים, כלומר המושל עליהם.
יח
טוֹבָה חָכְמָה עצה חכמה של אדם אחד מִכְּלֵי קְרָב מכלי מלחמה גדולים (כגון המְצוֹדִים לעיל), וְחוֹטֶא אֶחָד ומאידך, גם בוגד אחד במלכו יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
סיכום הדברים בקצרה
הכל משמים, גם הרגשות. אך ה' גם נתן בחירה חופשית, ומתוך כך נגזר שיהיו גם רשעים:
הרשעים טוענים שבגלל שבסוף כולם מתים (והמתים לא יודעים כלום, נשכח זכרם ואין להם רגשות) הרי שיש לנהוג בשיטת "אכול ושתו כי מחר נמות" (ישעיהו כב יג).
קהלת ממליץ במקום זאת, לשמוח בפרנסה בכבוד, עם אשה טובה. הרשעים בוטחים בכשרונות שלהם שיעזרו להם להצליח ולהנות בחיים, אך יש לזכור שאדם לא יכול לדעת מתי הוא יפול.
הבעיה של הרשעים היא שהם לא מקשיבים לחכמה, ובמיוחד כאשר היא באה מאנשים בזויים. במקום להקשיב הם צועקים את דבריהם. אך חכמה יכולה להיות עדיפה על פני גבורה, ודוקא אם היא נאמרת בנחת - דבריה ישמעו.
הערות
- "וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר, וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן מובטח שדבריהם ימצאו חן בעיני שומעיהם" (פסוק יא) - מכאן (שלא על פי הפיסוק הנכון) הגיע הביטוי 'יודעי ח"ן', יודעי חוכמת הנסתר, כאשר הכוונה לחכמת הקבלה, ובהשאלה למומחה בתחום ספציפי כלשהו. (אתר ניב שפה)