קטגוריה:אסתר א יג
ויאמר המלך לחכמים ידעי העתים כי כן דבר המלך לפני כל ידעי דת ודין
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ לַחֲכָמִ֖ים יֹדְעֵ֣י הָֽעִתִּ֑ים כִּי־כֵן֙ דְּבַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ לִפְנֵ֕י כׇּל־יֹדְעֵ֖י דָּ֥ת וָדִֽין׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֣אמֶר הַ/מֶּ֔לֶךְ לַ/חֲכָמִ֖ים יֹדְעֵ֣י הָֽ/עִתִּ֑ים כִּי־כֵן֙ דְּבַ֣ר הַ/מֶּ֔לֶךְ לִ/פְנֵ֕י כָּל־יֹדְעֵ֖י דָּ֥ת וָ/דִֽין׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
השאלות:
- מי הם "יודעי העתים", ומי הם ה"יודעי דת ודין".
- וביאור הכתוב הזה מוקשה ומהו ההבדל בין דת ודין,
- ולמה אמר אח"כ "כדת מה לעשות" ולא אמר כדין :
"ויאמר המלך."
מתוך דברי המלך ומתשובת ממוכן נראה בעליל, שהמלך עם כל חמתו עליה רצה לזכותה ועל כל פשעים תכסה אהבה. והנה יש הבדל בין משפט אשר ישפטו בין המלך ובין אחד מעבדיו, למשפט אשר ישפטו בין כל האדם בין איש לרעהו. כי אל משפטי המלך היו קבועים שופטים מיוחדים הנקראים יודעי העתים, שהשופטים האלה מלבד שהיו צריכים לדעת הדתות וחוקי המשפט, היו צריכים לדעת את העתים, לדון לפי השעה והזמן, שאם חטא מי נגד המלך בעת שישב על כסא מלכותו ענשו יותר גדול מאם חטא נגדו בעת שעובר ממקום למקום, וכ"ש אם חטא נגדו בעת כזאת שכל גדולי המדינה היו לפניו שענשו גדול וכבד יותר, אבל משפטים שבין איש לרעהו ידונו לפני כל יודעי דת ודין לבד לפי חוקת המשפט. והמלך ראה שאם יצוה לדון משפט זה במשפט יודעי העתים, שבזה מחשיב כאילו הדיוט חטא נגד המלך ידיעה משפט מות, ע"כ אמר המלך אל החכמים יודעי העתים שמשפט זה אין ענינו לבא לפניהם רק יכול לשפוט לפני כל יודעי דת ודין, כי אין זה משפט של הדיוט שחטא נגד המלך כי היא מלכה כמוהו, ואין לו יתרון עליה, ואחר שהוא מלך והיא מלכה מצד תולדתה, הוא רק משפט שבין איש לאשתו, כי שניהם שוים במעלה, וכל יודעי דת ודין יכולים לשפוט דבר זה כשאר משפט שבין איש לאשתו, וזהו שאמר ליודעי העתים שדבר המלך הלז יכול להשפט לפני כל יודעי דת ודין דעלמא.
מדרש רבה
א"ר איבו כתיב (תהלים כב, כט): "כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמוֹשֵׁל בַּגּוֹיִם" ותימר "עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ" אלא לשעבר היתה מלוכה בישראל כיון שחטאו ניטלה מלכות מהם וניתנה לאומות העולם הה"ד (יחזקאל ל, יב): "ומכרתי את הארץ ביד רעים" אמר רבי יצחק ביד אפוטרופסין רעים למחר כשישראל עושין תשובה הקב"ה נוטלה מעובדי כוכבים ומחזירה להם בישראל אימתי (עובדיה א, כא): "וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן":
תרגום ויקיטקסט: המלך פנה אל החכמים יודעי העתים (הזמנים) - היודעים מה קרה בזמנים קדמוניים - כדי לברר אם היה תקדים לסירוב כזה; כי כך היה מנהג המלך, הוא הקפיד על החוק והמשפט והביא כל בעיה לפני כל יודעי דת ודין.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר א יג.
מי הם יודעי העתים?
אבן עזרא פירש בשתי דרכים:
1. "חכמת המזלות". הכוונה לאסטרולוגים, הצופים בכוכבים ו"יודעים" מה הם ה"עיתים" (הזמנים) הנכונים לבצע כל פעולה. לפי פירוש זה, המלך היה מיסטיקן והיה חשוב לו לבצע כל פעולה בזמן הנכון בהתאם לאסטרולוגיה. גם המן, בהמשך המגילה, יפיל פור כדי למצוא את הזמן הנכון לביצוע תוכניתו הזדונית.
2. "העתים שעברו על המלכים הקדמונים". הכוונה להסטוריונים משפטיים, היודעים מה קרה בזמנים קדומים והאם היה תקדים לסרוב המלכה להופיע לפני המלך במשתה, כפקודתו למלכה ביד הסריסים, בזמן משתה המלכה בבית המלך. לפי פירוש זה, המלך היה משפטן. אמנם בזמן המשתה (אסתר א יב): "וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ", אולם למחרת הוא פעל בשיקול דעת לפי החוק. המלך הקפיד לקיים את התהליך לפי החוק שהוא עצמו פקד, "כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ" (אילן סנדובסקי).
לאחר שלא נמצא תקדים, פקד המלך על שריו ליעץ לו, לפי החוק, איך לשנות את החוק כדי שמקרה כזה לא יחזור, ואיך להעניש את המלכה. היתה לשרים בעיה: במידה ואין חוק, אי אפשר להעניש את המלכה בצורה רטרואקטיבית.
פסק הדין היה: (אסתר א כב): "לִהְיוֹת כָּל-אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ". מצד אחד, ידוע שהמלך שולט בביתו ולכן זה לא חוק חדש, ואפשר להעניש את וושתי על סרובה. ומצד שני, החוק פסק שלמלכה יש זכות לסרב לקבל (אסתר ד יא): "אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא ... אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא" כשם שלמלך היתה זכות זו, אבל זכות המלכה מוגבלת לבית הנשים בלבד ולא לבית המלך.
מקורות
פירוש 2 מתוך מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "אסתר א יג"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.