ביאור:שיר השירים ז

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י     (מהדורות נוספות של שיר השירים ז)


"עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן" - שלט בשמורת 'נאות קדומים'

"א שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית הירושלמית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ."

"מַה תֶּחֱזוּ והיא עונה לבנות ירושלים הרוקדות בקבוצות: למה תירצו לראות אותי בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם כאחת הרוקדת בין קבוצות המרקדות? אני ממהרת לדוד...?"

"ב מַה הדוד רואה אותה באה אליו בריקוד ואומר: יָּפוּ פְעָמַיִךְ כפות רגלייך בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב את נראית כמו בת של אנשים חשובים, חַמּוּקֵי סיתרי, המקומות הניסתרים ב יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים תכשיטים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. ג שָׁרְרֵךְ טבורך אַגַּן נראה כמו ספל גדול הַסַּהַר בצורת ירח אַל שלא יֶחְסַר הַמָּזֶג (בספל) מן המשקה המזוג לתוכו, בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה גדורה, מוקפת בַּשּׁוֹשַׁנִּים. ד שְׁנֵי כמו שכבר אמר לעיל ד, ה שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה. ה צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן העשוי משן פיל (אולי הכוונה למגדל דוד שהוזכר לעיל ד, ד), עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת יפות כמו בריכות המים בְּחֶשְׁבּוֹן בעיר חשבון (הנמצאת ליד מידבא, בירדן של ימינו) עַל הנמצאות ליד אחד משערי העיר הנקרא: שַׁעַר בַּת רַבִּים, אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל כמו הר (הדומה בצורתו למגדל) הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק. ו רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל יפה כמו הר הכרמל וְדַלַּת מקלעת שיער רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן כמו אריגת חוטים בצבע ארגמן, מֶלֶךְ ראשך הוא כמו מלך אָסוּר הקשור, המוקף בחוטים בָּרְהָטִים בשערותייך. ז מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ, אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים את כולך מלאת אהבה ותענוגים. ח זֹאת הנה קוֹמָתֵךְ גובה קומתך דָּמְתָה לְתָמָר וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת לקבוצת פירות התמר . ט אָמַרְתִּי: אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו בענפי הפירות, וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים ואריח את ריח נשימתך שהוא כמו ריח התפוחים. י וְחִכֵּךְ הפה שלך, נשיקותייך יהיה כְּיֵין הַטּוֹב טעימות כמו יין טוב, הוֹלֵךְ זורם היין לְדוֹדִי אלי (הוא אומר בשמה) לְמֵישָׁרִים ללא מעצורים, דּוֹבֵב וגורם להתנועע ולדבר שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים אפילו לשפתיים של אנשים ישנים."

"יא אֲנִי תשובתה לדוד: לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ. {ס}
יב לְכָה דוֹדִי, נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים בין שיחי הכופר. יג נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם בדומה לכתוב לעיל ו, יא פָּרְחָה הַגֶּפֶן, פִּתַּח הַסְּמָדַר נפתחו הפרחים ההופכים לפרי, הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי רגשות אהבתי לָךְ. יד הַדּוּדָאִים צמחים שיש מסורת על כך שהם מעוררים אהבה (בראשית ל, יד)
דודא רפואי:
נָתְנוּ רֵיחַ, וְעַל פְּתָחֵינוּ פיתחי הסוכה בה הם נמצאים כָּל מְגָדִים פירות מתוקים, חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים וגם פירות שהבשילו ממזמן, דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ וגם אני שמרתי והסתרתי לך משהו."


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ" (פסוק יד) - מי שיריח פרח דודאים יתאכזב מאוד- אין לו ריח כלל. אז מהו אותו ריח עליו מדבר שיר השירים? הריח הוא לא של הפרח אלא של פרי הדודאים, שאין שני לו בפירות ארצנו בריחו הנידף למרחוק. את הפירות עצמם קשה מאוד למצוא, שכן הם נחבאים בין עלי הדודא, צמוד לקרקע, אבל את הריח של פרי הדודא, אפשר להריח כבר ממרחק של כעשרה מטרים. ריח זה הפך את הדודא לצמח שמסמל תשוקה ואהבה בין איש לאישה. אבל לא רק הריח. הפרי עצמו, כשהוא בשל- טעים למדי. אבל, הסוד שלו, שבאכילה של כמות יפה של פירות, הצמח עלול לגרום להזיות. כך ריחו המשכר, והיותו גורם להתמסטלות, הפכו אותו לצמח שנחשב כמעורר אהבה ומעודד תשוקה. (כיום, מעבר להיותו מוגן, אין לאכול ממנו מחשש להגזמה בכמות ולהרעלה).
 
פרי הדודא
למה קשה למצוא פירות דודאים? הפרי מבשיל באביב המאוחר, אבל מהרגע שהפירות מבשילים - הם מיד מתחילים להפיץ את הריח המשכר שלהם, ולכן עוד באותו ערב הם נאכלים בתאווה על ידי מכרסמים שלא משאירים מהם זכר. לכן למצוא דודאים בשלים - זה נס של ממש. כך גם מעיד הסיפור עם ראובן והדודאים, שממנו ניכר שלמצוא פרי דודא בשל, זו ממש זכיה בפיס: "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ, וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה: תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ" (בראשית ל יד).
ושמו של הדודא? אף הוא מעיד על תכונותיו ואף הוא קשור לשיר השירים: דוד - פירושו דבר אהוב מאוד. על כך האהובה בשיר השירים מכנה את אהובה עשרות פעמים בשם "דוד", דודי. על כן הדמות שעליה נאמר הכי הרבה פעמים בתנ"ך שאהבו אותה, זה דוד; ועל כן צמח האהבה עם הפרי הנדיר, נקרא דודא. (ע"פ נתנאל אלינסון)