ביאור:יחזקאל יג
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)
א
וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר:
ב
בֶּן אָדָם, הִנָּבֵא אֶל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבָּאִים, וְאָמַרְתָּ לִנְבִיאֵי מִלִּבָּם לנביאי השקר המתנבאים מליבם: שִׁמְעוּ דְּבַר יְהוָה.
ג
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הוֹי הבעת צער עַל הַנְּבִיאִים הַנְּבָלִים שעושים מעשה מנובל, מעשה שטות, אֲשֶׁר הֹלְכִים אַחַר רוּחָם רצונם וּלְבִלְתִּי רָאוּ למרות שלא באמת ראו חזון נבואה.
ד
כְּשֻׁעָלִים בָּחֳרָבוֹת המתחבאים בחורבות, נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ.
ה
לֹא עֲלִיתֶם בַּפְּרָצוֹת וַתִּגְדְּרוּ גָדֵר לא באתם אל הפרצות כדי לתקן אותם ולבנות גדר (לא הוכחתם את ישראל על עוונותיהם) עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל, לַעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה כדי שיוכל לעמוד במלחמה מול אויביו בְּיוֹם יְהוָה ביום בו ה' יבחר להביא עליהם מלחמה.
ו
חָזוּ שָׁוְא וְקֶסֶם כָּזָב. הָאֹמְרִים "נְאֻם יְהוָה" וַיהוָה לֹא שְׁלָחָם, וְיִחֲלוּ לְקַיֵּם דָּבָר גרמו לשומעיהם לקוות שיקרה משהו.
ז
הֲלוֹא מַחֲזֵה שָׁוְא חֲזִיתֶם, וּמִקְסַם כָּזָב אֲמַרְתֶּם, וְאֹמְרִים: "נְאֻם יְהוָה", וַאֲנִי לֹא דִבַּרְתִּי.
{ס}
ח
לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: יַעַן דַּבֶּרְכֶם שָׁוְא וַחֲזִיתֶם כָּזָב - לָכֵן הִנְנִי אֲלֵיכֶם עליכם, אעניש אתכם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
ט
וְהָיְתָה יָדִי אֶל הַנְּבִיאִים הַחֹזִים שָׁוְא וְהַקֹּסְמִים כָּזָב. בְּסוֹד בחבורת עַמִּי לֹא יִהְיוּ, וּבִכְתָב בספר בו כביכול כתובים כל ישראל בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ, וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ. וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה.
י
יַעַן וּבְיַעַן הִטְעוּ אֶת עַמִּי לֵאמֹר: "שָׁלוֹם", וְאֵין שָׁלוֹם. וְהוּא העם בֹּנֶה חַיִץ קיר וְהִנָּם ונביאי השקר טָחִים אֹתוֹ מטייחים, מתקנים את פגמי הקיר תָּפֵל בחומר לא טוב, טיח שלא מחזיק (הנמשל: העם מדמיינים משהו שיגן עליהם, תוכנית שווא, והנביאים מנסים להסתיר את חולשותיה).
יא
אֱמֹר אֶל טָחֵי תָפֵל: וְיִפֹּל הקיר שאתם טחים יקרוס, הָיָה וכשירד גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַתֵּנָה אז אתן אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אבני גביש גדולות (הכוונה לברד) תִּפֹּלְנָה, וְרוּחַ סְעָרוֹת תְּבַקֵּעַ תהרוס את הקיר.
יב
וְהִנֵּה נָפַל הַקִּיר - הֲלוֹא יֵאָמֵר אֲלֵיכֶם: אַיֵּה הַטִּיחַ אֲשֶׁר טַחְתֶּם?
{ס}
יג
לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: וּבִקַּעְתִּי אבקע את הקיר על ידי רוּחַ סְעָרוֹת בַּחֲמָתִי, וְגֶשֶׁם שֹׁטֵף בְּאַפִּי יִהְיֶה, וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ בְּחֵמָה אשלח בכעס לְכָלָה לעשות כליה, השמדה.
יד
וְהָרַסְתִּי אֶת הַקִּיר אֲשֶׁר טַחְתֶּם תָּפֵל, וְהִגַּעְתִּיהוּ אגרום לו שיפול אֶל הָאָרֶץ וְנִגְלָה יְסֹדוֹ, וְנָפְלָה תפול ירושלים וּכְלִיתֶם בְּתוֹכָהּ, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה.
טו
וְכִלֵּיתִי אֶת חֲמָתִי בַּקִּיר, וּבַטָּחִים אֹתוֹ תָּפֵל, וְאֹמַר לָכֶם: אֵין הַקִּיר הקיר לא באמת היה קיים וְאֵין וגם לא היה ממש בנביאי השקר הַטָּחִים אֹתוֹ.
טז
נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִבְּאִים אֶל יְרוּשָׁלַ͏ִם וְהַחֹזִים לָהּ חֲזוֹן שָׁלֹם, וְאֵין שָׁלֹם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה.
{פ}
יז
וְאַתָּה בֶן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל בְּנוֹת עַמְּךָ הַמִּתְנַבְּאוֹת מִלִּבְּהֶן, וְהִנָּבֵא עֲלֵיהֶן.
יח
וְאָמַרְתָּ, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הוֹי לִמְתַפְּרוֹת כְּסָתוֹת לתופרות הכריות (והכוונה לפיסות בד, סרטים וכו' הנתפרים במקומות מיוחדים ומייחסים לכך סגולה) עַל כָּל אַצִּילֵי מרפיקי יָדַי, וְעֹשׂוֹת הַמִּסְפָּחוֹת המטפחות עַל רֹאשׁ כָּל קוֹמָה כל בעלי קומה, אנשים העומדים זקוף לְצוֹדֵד לפתות נְפָשׁוֹת. הַנְּפָשׁוֹת תְּצוֹדֵדְנָה לְעַמִּי האם תרמו את בני עמי וּנְפָשׁוֹת לָכֶנָה תְחַיֶּינָה כדי שאת נפשותיכן תחיינה?
יט
וַתְּחַלֶּלְנָה אֹתִי תהפכו לחול את קדושתי אֶל אצל, בפני עַמִּי בְּשַׁעֲלֵי בעבור חופן שְׂעֹרִים וּבִפְתוֹתֵי ובעבור פרוסות לֶחֶם. לְהָמִית נְפָשׁוֹת כאשר אתן מנבאות על מישהי שתמות אֲשֶׁר לֹא תְמוּתֶנָה איננה חייבת מיתה, וּלְחַיּוֹת נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תִחְיֶינָה, בְּכַזֶּבְכֶם לְעַמִּי שֹׁמְעֵי האוהבים לשמוע כָזָב.
{ס}
כ לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הִנְנִי אֶל כִּסְּתוֹתֵיכֶנָה אפגע בכריות שלכן אֲשֶׁר אַתֵּנָה מְצֹדְדוֹת צדות שָׁם אֶת הַנְּפָשׁוֹת לְפֹרְחוֹת הדומות לציפורים פורחות, וְקָרַעְתִּי אֹתָם את הכריות מֵעַל זְרוֹעֹתֵיכֶם, וְשִׁלַּחְתִּי אֶת הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר אַתֶּם מְצֹדְדוֹת אֶת נְפָשִׁים נפשותם לְפֹרְחֹת ואשחרר אותם כך שתפרחנה. כא וְקָרַעְתִּי אֶת מִסְפְּחֹתֵיכֶם, וְהִצַּלְתִּי אֶת עַמִּי מִיֶּדְכֶן, וְלֹא יִהְיוּ עוֹד בְּיֶדְכֶן לִמְצוּדָה למלכודת, וִידַעְתֶּן כִּי אֲנִי יְהוָה. כב יַעַן הַכְאוֹת שברתן לֵב צַדִּיק שֶׁקֶר בשקרים שלכן, וַאֲנִי לֹא הִכְאַבְתִּיו. וּלְחַזֵּק ובגלל שחזקתן יְדֵי רָשָׁע, לְבִלְתִּי שׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָע לְהַחֲיֹתוֹ ואם היה שב מדרכו הרעה היה זוכה לחיים. כג לָכֵן שָׁוְא לֹא תֶחֱזֶינָה, וְקֶסֶם לֹא תִקְסַמְנָה עוֹד. וְהִצַּלְתִּי אֶת עַמִּי מִיֶּדְכֶן, וִידַעְתֶּן כִּי אֲנִי יְהוָה.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "יַעַן וּבְיַעַן הִטְעוּ אֶת עַמִּי לֵאמֹר: "שָׁלוֹם", וְאֵין שָׁלוֹם" (פסוק י) - בדומה לפסוק המפורסם בירמיהו ו יד: "וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה, לֵאמֹר: 'שָׁלוֹם, שָׁלוֹם', וְאֵין שָׁלוֹם".
