ביאור:יחזקאל ח
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)
| שושלת שפן הסופר, וביניהם יַאֲזַנְיָהוּ בֶן שָׁפָן המוזכר בפסוק יא |
א
וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית לגלות יהויכין, בַּשִּׁשִּׁי בחודש השישי, אלול בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, אֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי, וְזִקְנֵי יְהוּדָה יוֹשְׁבִים לְפָנָי, וַתִּפֹּל עָלַי שָׁם יַד אֲדֹנָי יְהֹוִה.
ב
וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה אֵשׁ: מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה אֵשׁ, וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה כְּמַרְאֵה זֹהַר, כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה ר' פירוש ל"חשמל" בפרק א, פסוק ד.
ג
וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית צורת יָד, וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת בקצוות שיער רֹאשִׁי, וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם, וַתָּבֵא אֹתִי יְרוּשָׁלְַמָה בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים בנבואה (הוא לא הגיע לירושלים במציאות) אֶל פֶּתַח שַׁעַר הַפְּנִימִית החצר הַפּוֹנֶה צָפוֹנָה, אֲשֶׁר שָׁם מוֹשַׁב סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה צורת פסל (כמו "פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל, תְּמוּנַת כָּל סָמֶל, תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה" - דברים ד טז) הגורם רוגז לה'.
ד
וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי בַּבִּקְעָה לעיל ג, כב.
ה
וַיֹּאמֶר אֵלַי: "בֶּן אָדָם, שָׂא נָא עֵינֶיךָ דֶּרֶךְ צָפוֹנָה לכיוון צפון". וָאֶשָּׂא עֵינַי דֶּרֶךְ צָפוֹנָה, וְהִנֵּה מִצָּפוֹן לְשַׁעַר הַמִּזְבֵּחַ סֵמֶל הַקִּנְאָה נמצא הפסל שהוזכר בפסוק ג הַזֶּה בַּבִּאָה בכניסה.
ו
וַיֹּאמֶר אֵלַי: "בֶּן אָדָם, הֲרֹאֶה אַתָּה (מהם) מָה הֵם עֹשִׂים? תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת אֲשֶׁר בֵּית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים פֹּה לְרָחֳקָה להרחיקני מֵעַל מִקְדָּשִׁי. וְעוֹד תָּשׁוּב תִּרְאֶה תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת".
{ס}
ז וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח הֶחָצֵר, וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה חֹר אֶחָד בַּקִּיר. ח וַיֹּאמֶר אֵלַי: "בֶּן אָדָם, חֲתָר פרוץ, הרחב את החור נָא בַקִּיר". וָאֶחְתֹּר בַּקִּיר וְהִנֵּה פֶּתַח אֶחָד. ט וַיֹּאמֶר אֵלָי: "בֹּא וּרְאֵה אֶת הַתּוֹעֵבוֹת הָרָעוֹת אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים פֹּה". י וָאָבוֹא וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה כָל תַּבְנִית רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה, שֶׁקֶץ וְכָל גִּלּוּלֵי אלילי בֵּית יִשְׂרָאֵל, מְחֻקֶּה חקוק עַל הַקִּיר סָבִיב סָבִיב. יא וְשִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי בֵית יִשְׂרָאֵל - וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶן שָׁפָן עֹמֵד בְּתוֹכָם - עֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, וְאִישׁ מִקְטַרְתּוֹ כלי שעליו קטורת בְּיָדוֹ, וַעֲתַר ריבוי עֲנַן הַקְּטֹרֶת עֹלֶה. יב וַיֹּאמֶר אֵלַי: "הֲרָאִיתָ, בֶן אָדָם, אֲשֶׁר זִקְנֵי בֵית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים בַּחֹשֶׁךְ, אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ בחדרו המקושט (בחריטות של ע"ז)? כִּי אֹמְרִים אֵין יְהוָה רֹאֶה אֹתָנוּ, עָזַב יְהוָה אֶת הָאָרֶץ". יג וַיֹּאמֶר אֵלָי: "עוֹד תָּשׁוּב תִּרְאֶה תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים".
יד וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה, וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת, מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז האליל תמוז (על פי המיתולוגיה השומרית תמוז מת מדי קיץ, נאלץ לרדת לשאול תחתית, ושוהה שם חצי שנה, עד בוא החורף. בלוח השנה העברי, כמו גם בלוח השנה הבבלי, תמוז הוא שמו של החודש הרביעי. לפי האמונה היה מת תמוז בכל שנה בחודשי הקיץ, וקם לתחייה לאחר מכן. בעת מותו, בשיא חום הקיץ, היו מקוננים וסופדים עליו.). {ס} טו וַיֹּאמֶר אֵלַי: "הֲרָאִיתָ בֶן אָדָם? עוֹד תָּשׁוּב תִּרְאֶה תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת מֵאֵלֶּה".
טז וַיָּבֵא אֹתִי אֶל חֲצַר בֵּית יְהוָה הַפְּנִימִית, וְהִנֵּה פֶתַח הֵיכַל יְהוָה בֵּין הָאוּלָם וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ; אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יְהוָה, וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה מזרחה, וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ. יז וַיֹּאמֶר אֵלַי: "הֲרָאִיתָ בֶן אָדָם? הֲנָקֵל האם דבר קל ערך לְבֵית יְהוּדָה מֵעֲשׂוֹת אֶת הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ פֹה? כִּי מָלְאוּ אֶת הָאָרֶץ חָמָס, וַיָּשֻׁבוּ לְהַכְעִיסֵנִי, וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה קטורת הע"ז אֶל אַפָּם. יח וְגַם אֲנִי אֶעֱשֶׂה בְחֵמָה, לֹא תָחוֹס עֵינִי וְלֹא אֶחְמֹל. וְקָרְאוּ בְאָזְנַי קוֹל גָּדוֹל, וְלֹא אֶשְׁמַע אוֹתָם".
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "תָּשׁוּב תִּרְאֶה תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת" - חוזר כפזמון 3 פעמים.