תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אלעאי (אמורא)
ר' אלעאי (אמורא)
עריכהשם האמורא הזה נשתנה כמה פעמים ונקרא ר' אילא, אילעא, אילעאי, אלעא, אלעי, ובירושלמי בשם אילי, איליי, הילי, יילא, לא, לייא, ושינוי השמות נובעות כי מבטא הירושלמי שונה מהבבלי ובאיזה מקומות משגיאת המעתיקים.
אבל זה הוא דבר ברור אצלנו כי הוא שם של אמורא אחד, ונביא ראיות אחדות, בכתובות נ. א"ר אילעא באושא התקינו המבזבז וכו', ושם סז: גרס א"ר אילעאי, ובערכין כח. גרס א"ר אילא, וכן ביומא עג: א"ר אילא לא נצרכה אלא לחצי שיעור, ובירושלמי שם המאמר ע"ש ר' הילא. וכן כתובות נט. א"ר אילעא אלמה לא, ובנדרים פו. גרס א"ר אילא, ובירושלמי יומא פ"א ה"א ד. ר' יוסה הוה מצטער דלא חמא לולא דר' איליי, ובמגילה ספ"ד גרס לולא דר' אילעא, וכן ברכות פ"ג רה"ב א"ר לייא טעמון דרבנן – ובקידושין פ"א ה"ז יז: גרס א"ר הילא, וכן ברכות פ"ג ה"ה ר' לייא וחברייא וברא"ש שם גרס ר' אילעי, וכן חולין קיט:.
וכפי הנראה היה ר' אלעאי בבלי וקיבל הרבה מרב כדמצינו א"ר אלעי אמר רב כשבת קמב., עירובין ג., ר' אילעאי אמר רב עירובין יד., ב"ק ק. קיז:, ר' אילא אמר רב נדרים ז:, ערכין ז., סוכה פ"א ה"ב.
וכן מצינו ר' הילא בשם שמואל בפסחים פ"א ה"ו.
והיה לו שם חבר וידיד נאמן את רב ברונא (תלמידו דרב) עד שקראו אחי כברכות ט:.
אבל לא מצינו שדבר פא"פ עם רב או שמואל וקרוב מאוד לומר שהיה אז עול ימים.
ואח"כ עלה לא"י וזכה עוד לקבל תורה מפי זקני הדור כר' חנינא בציפורי כעירובין כח:, חולין כה:, א"ר אילעא הורה ר' חנינא בציפורי וכו', ר' אלעא א"ר חנינא חולין כד:.
וכן אמר בשם ר' ינאי, כעירובין פ"ו ה"ט, ב"ק רפ"ו, ב"מ פ"ג ה"ב, ב"ב פ"ג ה"ט ר' לא בשם ר' ינאי, ובשבת פ"ח ה"ו, כתובות ספ"א ר' אילא א"ר ינאי, ובקידושין פ"א ה"ד ר' הילא בשם ר' ינאי.
וכן אמר בשם הושעיא כפאה פ"ה ה"ב, ר' לא בשם ר' הושעיא. ר' הילא בשם ר' אבינא ירושלמי רפ"ג דיבמות.
וכן מצינו א"ר אלעא א"ר אחא בר יעקב ברכות כב..
ר' אילעא משום ר' אלעזר בר' שמעון יבמות סה: ג"פ.
ר' אלעי משום ר' חייא בר יוסף ב"מ קיז..
ר' אילא א"ר חנינא בר פפא חגיגה כא:.
ר' אלעי משום ר' יהודה בן מספרתא סנהדרין מד..
משום ר' יהודה בן ספרא פסחים ע:.
ר' לא בשם ר' יהודה בריבי ב"ב פ"ה סה"ד.
ר' אלעאי בשם ר' יוסי בן זמרא ד"ר פ"א-יא.
ר' אלעי א"ר יעקב בר אחא ברכות מט:.
ר' לייא בשם ר' שמעון בר חייא שבת ספ"ה פ"ו סה"א.
ר' הילא בשם ר' שמעון בר יוסינא יבמות פי"ג ה"א.
וכפי הנראה היו רבותיו הגדולים ר' יוחנן ורש"בל ור' אלעזר כדמצינו רב אילא א"ר יוחנן עירובין פא:, מו"ק ד., זבחים ח:, ערכין ו., ובחולין ג. ר' אלעאי אר"י, ר' אלעא וכל חברותא משמיה דר' יוחנן כתובות לג., ב"ק עא..
ר' אילעאי אר"י שבת ה., ב"ק עו. קז:, ב"מ יז..
ובירושלמי כלאים פ"ט ה"ב, עירובין פ"ב ה"ה, פסחים פ"ה ה"ד ר' לא בשם ר' יוחנן, ופסחים פ"ט ה"ו ר' הילא בשם ר"י.
ר' אילא בשם רש"בל שבת פ"ח ה"ו, ר' אלעא אר"ל שבת כח:, ר' אילעא אר"ל כתובות מט:, זבחים קיד., ר' לא בשם רש"בל פסחים פ"ג ה"א.
ומה שמצינו סוכה פ"ד ה"ח רש"בל בעי קומי ר' יוחנן - א"ל נישמעיתה מן הדא דא"ר אילא בשם ר' יסא, בל"ס תיבת "א"ל" הוא מיותר, והוא מסתמא דגמרא.
ר' לא בשם ר' אלעזר תרומות פ"ב ה"א, מעשרות פ"ב ה"ג, ערלה פ"א סה"א ה"ב, עירובין פ"ו ה"י, פסחים פ"ד ה"ו, יומא פ"ב רה"ב, שבועות רפ"ג ר' הילא בשם ר"א יבמות פ"ג ה"ד.
וכל גדולי הדור השלישי תלמידי דר' יוחנן היו חבריו כמו ר' אמי ור' אסי כמו"ק כה. כשנפטר ר"ה והביאו ארונו לא"י ר' אמי ור' אסי נפוק לאפיה, ר' אילא ור' חנינא (חברון דרבנן) לא נפוק, ויען שהם היו כהני חשיבי דא"י ור' אמי ישב על כסא ר' יוחנן לכן מצינו ר' אילא בשם ר' אמי כגיטין פ"א רה"א, ובשם ר' יסא כיבמות רפ"ג, פי"ג ה"ז, כי המה שמשו יותר את ר"י וקיבל מהם הלכות ר"י.
וישב עם ר' חנינא בר פפי ור' יצחק נפחא ור' אבא כב"ק קיז:, ועם ר' אבהו היה ידידים נאמנים כעירובין נג: כששאלו לר' אבהו היכן[1] ר' אלעאי צפון א"ל אלץ וכו', וכששאלו לר' אלעאי הכין[2] ר' אבהו צפון א"ל נתייעץ וכו'.
אם ר' חנינא (חברון דרבנן) כשבת פד:, כתובות מה:, ב"ק סה., שאמרו זל"ז רחמנא ליצלן מהאי דעתא, ובקידושין פ"ג ה"ב א"ל ר' הילא לר' חנינא למה את מתרס קבל ר' חגי הלא חגי אינש כבורא הוא.
ועם ר' יעקב בר אידי כבכורים פ"ג ה"ג.
ועם ר' יעקב בר זבדי כקידושין לג: שהוי יתבי וחליף שמעון בר אבא וקמו מקמיה וכו'.
ועם ר"ז כיומא פ"ג ה"ה שר"ז היה מקלס ליה וקראו בניה דאורייתא. מחלקותן ברכות מ:, חגיגה כג., ב"ג נט. קנח:.
אם עולא כברכות ט: שאמר לעולא כי עיילית להתם (לבבל) שאיל בשלמא דרב ברונא אחי (חברי) במעמד כל החבורה כולה וכו', ובשבת קמז. עולא איקלע לבי איסי בר היני בעי מיניה - א"ל הכי אמר ר' אלעי, והוא ט"ס וצ"ל ר' אלעזר וכדמובא בדק"ס שבדפוס שונציני היה כתוב ר' אלע' בקו על העי"ן ונעשה מזה אלעא ובאמת הוא אלעזר כי איסי בר היני היה זמן רב קודם ר' אלעי גדול הדור כמבואר בערכו.
וכל גדולי דור הרביעי היו כולם תלמידיו כדמצינו ר' אבין א"ר אילעאי שבת ה., עירובין צו., מו"ק ג., יבמות מח:, ב"ק קז:, ב"מ יז., שלח רבין א"ר אילעא ב"ב קעא..
ר' אחא בשם ר' לייא שבת רפ"ב.
ר' אייבו בר נגרי קומי ר' לא פאה פ"ז ה"ה, מע"ש פ"ה ה"ב.
ר' בון בר כהנא קומי ר' לא פסחים פ"ג ה"א (וביבמות פי"ג ה"ב איתא ר' אבין כהנא בשם ר' הילא צ"ל ר' בון בר כהנא) עירובין פ"ט סה"א, ב"ב פ"ח ה"ח.
ר' בון בר חייא בעי קומי ר' הילא דמאי פ"א ה"ב, יומא פ"ג ה"ה.
ר' ביסנא בשם ר' לייא שבת פ"ב ה"ו.
ר' בנימין בר יפת א"ר אלעי חולין נב: ו..
רב דימי זבחים י. כי אתא ר"ד אמר מתיב ר' אילא.
רב הונא בר אבין ב"ב נה. שלח ר"ה בר אבין - ר' אבין ור' אילעא וכל רבותינו שוין וכו'.
ר' זירא ב' היה תלמידו כסנהדרין פ"ז ה"י, ר"ז חדי בה - בשיטת ר' הילא רביה, ושביעית פ"א ה"ה ר"ז בשם ר' לא.
וגם ר' יונה ור' יוסי גדולי הדור הרביעי היו תלמידיו כמפורש תרומות פ"ב ה"ד שאמר ר' אחא להם כן ר' אילא רבכון הוה בה, וביבמות פ"א ה"ב ר' יונה בשמו. וכן ר' יוסי בשם ר' אילא כלאים פ"א ה"ז, שקלים פ"ד ה"א, ר' יוסי בשם ר' לא מעשרות פ"ה סה"א, ובשבת רפ"ב ר' יוסי ב"ר לייא צ"ל בשם ר' לייא.
ר' חזקיה בשם ר' אילא שבת רפ"א.
ר' חנניה (חבירו דר' מנא) בעי קומי ר' הילא יבמות פי"ד ה"ב.
ר' סימון בר זבדי תנא קומי ר' הילא פסחים פ"ח ה"ו.
וכשנפטר הספידו ר' לייא כברכות פ"ב ה"ח, ובקה"ר פ"ה-יא איתא ר' אילא.
הלכותיו ומאמריו נמצאו כמה פעמים בש"ס בבלי וירושלמי. אך מה שמצינו נדה טז: שמתקיף על דברי ר' אבא - אמר לו רבא הוא ט"ס וצ"ל אמר רבא, ובחגיגה ה. ר' אילא הוה סליק בדרגא דבי רבה בר שילא וידוע שרבה ב"ש היה בבלי ובבבל כל ימיו, באמת בילקוט עמוס רמז תקמב ליתא תיבת דבי רבה בר שילא, ובמנחות כה. מתקיף לה ר' אילעא - אמר לו אביי, הוא ט"ס כי קושיית ר' אילעא קאי על הברייתא ובדק"ס ליתא תיבת "א"ל".
מקומו הקבוע דר' אילעי היה בצור ושם הורה הוראות כשביעית פ"ב ה"ד ר' בא ר' לא הוו יתבין בצור אתא עובדא קומיהון הורי ר' לא, ובמע"ש פ"א ה"א מפל ט"ס ושם ר' אמי וצ"ל ר' אילא כאשר אמר שם להלן.
ובע"ז יג: אשכחיה ר' יונה לר' אילעי דקאי אפתחא דצור וכו', וגרסת דק"ס ר' אלעא ובדפוס פזרו ר' אילעאי. והיה הולך לפרקים למקום מושב הנשיא כשבת ס"פו גרמני עבדא דר' יודא נשיא יצא ללות לר' אילא אתא כלב שוטה ורצה לישוך לר' אילא וגער ביה הגרמני, שבקיה ואזל בתר העבד.
מגודל חסידותו נביא אך מאמר אחד ביצה פ"ה ה"ב שפ"א נתאחר בב"המד וכשבא לביתו מצאן ישנים (ושבת היה) ורבץ על הסולם שלא להקיש על הדלת.
בדבר ב"ב מצינו שנשא אשה כהנית ע"פ עדות חבירו ר' אבהו עירובין נג:, ומצינו שהיה לו אח בשם ר' נחום כביצה פ"ה סה"ב.
ובסה"ד מביא שדעת רש"י בכורות מב: ששני ר' אלעאי היו ובמחילה שגג בדבריו, כי רש"י מביא אך שהיה אחד תנא ואחד אמורא אבל לא ששני אמוראים היו בשם זה.