פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת ערלה · פרק א · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה א משנהעריכה

הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה רבי יוסי אומר אפילו אמר הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחיצון פטור

הלכה א גמראעריכה

הנוטע לסייג כו' כתיב (ויקרא יט) ונטעתם כל עץ מאכל את שהוא למאכל חייב לסייג ולקורות ולעצים פטור מעתה אותו של מאכל אפי' חישב עליו לסייג יהא חייב ת"ל עץ מאכל רבי יוסי ילמד דבר מתחילתו ממשמע שנאמר (שם) שלש שני' יהיה לכם ערלים לא יאכל וכי אין אנו יודעין שבעץ מאכל הכתוב מדבר מה ת"ל ונטעתם כל עץ מאכל את שהוא למאכל חייב לסייג ולקורות ולעצים פטור רבי יונה למד דבר מסופו ממשמע שנאמר (שם) ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו וכי אין אנו יודעין שבעץ מאכל הכתוב מדבר מה ת"ל ונטעתם כל עץ מאכל את שהוא למאכל חייב לסייג ולקורות ולעצים פטור תני רבן שמעון בן גמליאל אומר בד"א בזמן שנטע לסייג ולקורות ולעצים פטור נטע דבר שאין ראוי להם חייב יאות אמר רשב"ג מ"ט דרבנין א"ר זעירא במשנה סדר נטיעתם לעצים ברוצף לקורות במשפה לסייג מקום הסייג מוכיח עליו תני בשם רבי מאיר כל האילנות באין למחשבת פטור חוץ מן הזית ומן התאינה ר"מ כדעתיה דאמר כל אילנות אילן סרק חוץ מזית ותאינה תני בשם ר"ש אין לך בא למחשבת פטור אלא שלשת המינין בלבד רימון ושקמה וצלף מהו שיהו חייבין במעשר תפלוגתא דר' בא בר ממל ודר' הילא דאיתפלגון המשמר פירותיו לעצים רבי בא בר ממל אמר חייב ר' הילא בשם ר' יוסי אמר פטור ר' בא בר ממל אמר חייב מן הדא (דברים יד) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך ממה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו יצא הפקר שידך וידו שווין בו הוא לקט היא שכחה היא פאה היא הבקר ר' הילא בשם ר' יוסי אמר פטור מן הדא כוסבר שזרעה לזרע ירקה פטור שנייא היא כוסבר שיש לו גורן אחרת והיי דא אמר דא המקיים מליאה של כרוב לזרע בטלה דעתו קלחין יחידין לא בטלה דעתו א"ר יונה והוא שליקט ירק אבל אם לא ליקט ירק כך אנו אומרים עצים חייבין במעשרות מהו שיהיו אסורין משום גזל וכי עצים אינן אסורין משום גזל מה צריכה ליה כגון אילן תותייא דלא אית בהון ממש רימון שנטעון לשם רימון בנות הדס שנטען לשם בנות הדס אית תניי תני חייב אית תניי תני פטור א"ר חסדא מאן דאמר חייב במקום שרוב משמרין מ"ד פטור במקום שאין הרוב משמרין רבי יוסי בעי אם במקום [שהרוב] משמרין למה לי חישב אפילו לא חישב כך אנו אומרים זית ותאנה עד שיחשוב עליהן אלא אפילו מחצה משמרין ומחצה שאין משמרין א"ר מתיא מן דבתרתה מקום שאין רוב משמרין אפילו לא חישב פטור רבי יוחנן בשם ר"ש בן יוצדק גפן שעלת במקום חורשין פטורה מן הערלה אמר ר' יוסי אפילו נטעה והתנינן העולה מאליו חייב בערלה תמן בשנטעה במקום ישוב ברם הכא שנטעה במקום חורשין אמר רבי ליעזר הדא דתימר כשאינה עושה כדי טפילתה אבל אם היתה עושה כדי טפילתה חייבת רב הונא שאל אתרוג שנטעו למצותו מהו שיהא חייב בערלה חזר רב חונא ואמר אתרוג שנטעו למצותו חייב בערלה ולא כן תנינן (ויקרא כג) ולקחתם לכם ולא מן המצוה תמן ולקחתם לכם בדמים לא מן המצוה ברם הכא כמה דתימר גבי שופר (במדבר כט) יום תרועה יהיה לכם מ"מ וכא שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל מ"מ מה בינו למשמר פירותיו לעצים כשם שהוא רוצה בפריו כך הוא רוצה בעצו ברם הכא רוצה הוא בפריו ואינו רוצה בעצו ועוד מן הדא דא"ר חנינא פרי אם אומר עצמו אין אדם יוצא בה ידי חובתו בחג מה דמי לה זית שנטעו להדליק בו בחנוכה א"ר יוסי בר בון זה דבר תורה וזה מדבריהן ואת אמר הכין מה דמי לה זית שנטעו להדליק בו את המנורה זה דבר תורה וזה דבר תורה ר"ש בן יקים בעא קומי רבי יוחנן נטעו צד התחתון לסייג והעליון למאכל צד התחתון למאכל והעליון לסייג א"ל היא הדא היא הדא היא צד התחתון לסייג והעליון למאכל היא צד העליון לסייג והתחתון למאכל כיצד הוא יודע אמר רבי יונה מביא זמורה ומסיים עד כאן לסייג מכאן ואילך למאכל צד התחתון למאכל והעליון לסייג גדל מתוך איסור ואת אמרת הכין ר"ז כדעתיה דאמר ר"ז בשם רבי יונתן בצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו אפילו מוסיף כמה אסור שאין גידולי איסור מעלין את האיסור נטעו לסייג וחישב עליו למאכל בא במחשבה למאכל וחישב עליו לסייג לא כל הימינו נטעו שנה ראשונה לסייג מכאן ואילך חישב עליו למאכל מכיון שחישב עליו מחשבת חיוב יהא חייב והתנינן רבי יוסי אומר אפילו הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחיצון פטור תמן למאכל למאכל לעולם לסייג לסייג לעולם ברם הכא מכיון שעירב בו מחשבת חיוב יהא חייב נטעו שלש שנים לסייג מיכן ואילך חישב עליו למאכל והוסיף תוספתו רבי ירמיה אמר התוספת פטור רבי בא אמר התוספת חייב א"ר יוסי הדא דרבי ירמיה מתחמיא קשיא ולית היא אלא ניחא כהדא דתני שדה שהביאה שליש לפני גוי ולקחה ישראל ר' עקיבה אומר התוספת פטור וחכ"א התוספת חייב והכא עיקרו פטור ותוספתו חייב א"ר יוחנן דברי רבי ישמעאל כל שאין לו ערלה אין לו רבעי רבי יוחנן בעי עד שיהא לו שלש שנים ערלה א"ר יונה עיקר ערלה צריכה ליה אין עיקר ערלה פחות [משלש] שנים א"ר יוסי עיקר רבעי צריכה ליה כל שאין לו ערלה אין לו רבעי תני אילן שמקצתו נטוע בארץ ומקצתו ח"ל מכיון שמקצתו נטוע בארץ כילו כולו בארץ דברי רבי רשב"ג אומר צד הנטוע בארץ חייב צד הנטוע ח"ל פטור ר' אבהו בשם רבי יוחנן נעשה כטבל וכמעושר מעורבין זה בזה רבי זעירא בשם רבי יוחנן שורש פטור פוטר מה כרבי דרבי אמר שורשין חיין זה מזה דברי הכל היא הכא שורש פטור פוטר הן דתימר שורש פטור פוטר בשורש ישן שהשריש מתוך שלו לתוך של חבירו אבל אם השריש מח"ל בארץ לא בדא שורש פטור פוטר והתנינן רבי יוסי אומר אפילו הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחיצון פטור ויפטור צד החיצון לצד הפנימי ר"ז אמר לה סתם רבי לא בשם רבי לעזר ראוי הוא לחשוב עליו ולחייבו רבי יוסי בשם רבי יוחנן שרשים אין בהן ממש אמר רבי זעירא לרבי יסא בפירוש שמעתנה מן דר' יוחנן או בערלה הויתון קיימין ואידכרת הדא מילתא בביכורין ואמר שרשין אין בהן ממש אמר רבי זעירא הדא דתימר שרשין אין בהן ממש בהשרישו מח"ל לארץ אבל משהשרישו מארץ לח"ל שרשים יש בהן ממש סיפקה לזקינה פטור לח"ל פטור להקדש חייב לצד התחתון לצד העליון חייב להקדש חייב שהוא ראוי לפדותו ולחייבו לצד העליון חייב שהוא ראוי לחשוב עליו ולחייבו רבי יוסי כרשב"ג אפילו יסבור כרבי ערלה תלוי' לדעתו ומעשרות אין תלויין לדעתו