בבא מציעא קיז א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
כשהוא דר לבדו הוא דר כדמעיקרא או דלמא שניהם דרין דא"ל אדעתא לאפקינן לא אגרי לך אם תמצא לומר אשניהם דרין בו כשהוא משתמש דרך פתחים משתמש או דרך גגין משתמש מי אמר כדמעיקרא מה מעיקרא דרך גגין השתא נמי דרך גגין או דלמא מצי אמר ליה עלייה קבילי עלאי עלייה וירידה לא קבילי עלאי אם תמצא לומר במצי אמר ליה עלייה וירידה לא קבילי עלאי שתי עליות זו על גב זו מהו איפחית עליונה נחית ודר בתחתונה איפחית תחתונה מהו למיסלק לגמרי בעליונה מי אמרינן דא"ל שם עלייה קבילית עלך או דלמא חד עלייה קביל עליה שתי עליות לא קביל עליה גתיקו:
רבי יוסי אומר התחתון נותן את התקרה כו':
מאי תקרה רבי יוסי בר חנינא אמר קינים וסנאין וסטיני אמר רבי שמעון בן לקיש לווחים ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה הנהו בי תרי דהוו דיירי חד עילאי וחד תתאי איפחית מעזיבה כי משי מיא עילאי אזלי ומזקי לתתאי (מי מתקן) ר' חייא בר אבא אמר העליון מתקן ור' אלעי משום ר' חייא בר' יוסי אמר דהתחתון מתקן וסימן (בראשית לט, א) ויוסף הורד מצרימה לימא ר' חייא בר אבא ורבי אלעי בפלוגתא דרבי יוסי ורבנן קמיפלגי למאן דאמר העליון מתקן קסבר על המזיק להרחיק את עצמו מן הניזק ומאן דאמר תחתון מתקן קסבר העל הניזק להרחיק את עצמו מן המזיק ותיסברא רבי יוסי ורבנן לענין נזקין פליגי והא איפכא שמעינן להו דתנן מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה בין מלמעלה בין מן הצד אם הבור קדם קוצץ ונותן דמים אם האילן קדם לא יקוץ ספק זה קדם ספק זה קדם לא יקוץ רבי יוסי אומר ואע"פ שהבור קודמת לאילן לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו אלמא ר' יוסי סבר על הניזק להרחיק את עצמו ורבנן סברי על המזיק להרחיק את עצמו אלא אי איכא למימר פליגי בפלוגתא דר' יוסי ורבנן דהתם קמיפלגי ורבי יוסי ורבנן דהכא במאי פליגי בחוזק תקרה קמפלגי רבנן סברי זמעזיבה אחזוקי תקרה הוא ואחזוקי תקרה על התחתון בעי לאחזוקי ורבי יוסי סבר מעזיבה אשוויי גומות הוא ואשוויי גומות על העליון לאשוויי איני והאמר רב אשי כי הוינא בי רב כהנא הוה אמרינן חמודה רבי יוסי בגירי דיליה טדפסקי מיא והדר נפלי:
מתני' יהבית והעלייה של שנים שנפלו אמר בעל העלייה לבעל הבית לבנות והוא אינו רוצה לבנות הרי בעל העלייה בונה את הבית ודר בתוכה עד שיתן לו את יציאותיו ר' יהודה אומר אף זה דר בתוך של חבירו צריך להעלות לו שכר אלא בעל העלייה בונה את הבית ואת העלייה מקרה את העליונה ויושב בבית עד שיתן לו את יציאותיו:
רש"י
עריכהלבדו הוא דר - ובעל הבית יוצא מביתו בעל כרחו:
דרך גגין - לעלות מבחוץ דרך סולם הקבוע לכניסת פתח העלייה ויכנס לעלייה הנפחת ומשם ירד לבית בסולם:
עלייה קבילת עילואי - לעלות דרך סולם וליכנס לפתח ולדור למעלה אבל טורח של עלייה וירידה לא קבילית עלי:
שתי עליות זו על גב זו מהו - והגמרא מפרש לבעיא ואזיל:
איפחית עלייה עליונה - והוא שכר העליונה פשוט לי דדר בתחתונה דכ"ש דהא עדיפא ליה:
אלא איפחית תחתונה - והוא שכר את התחתונה מהו דנידחייה משכיר אצל העליונה או נכוף את המשכיר וידור עמו בבית:
חדא עלייה - מעלה:
קינים וסנאים - מעשה תקרה כעין מחצלות שקורין קלידי"ש:
וסטיני אמר ריש לקיש - שם חכם תלמידו של ריש לקיש:
לווחין - פלנק"ש בלעז מנסרים של ארז:
איפחית מעזיבה - והתקרה קיימת אלא שהמים שותתין ויורדין דרך הפחתים הוו ולאו שוכר ומשכיר הוו אלא בית של זה והעלייה של זה:
ויוסף הורד - תרגומו איתחת רבי חייא ב"ר יוסי אמר תחתון וכו':
בפלוגתא דרבי יוסי ורבנן - דמתניתין דס"ד דהא דקאמר רבי יוסי העליון נותן את המעזיבה כדי שלא יזיקו מימיו את התחתון הוא דקסבר על המזיק להרחיק את עצמו והתחתון נותן תקרה שהרי השכיר לו מקום לגור ותנא קמא סבר על הניזק להרחיק את עצמו הלכך מעזיבה נמי על התחתון לעכב המים שלא ירדו עליו:
ותיסברא דרבי יוסי ורבנן - דהכא בהיזיקא דתחתון פליגי ומעזיבה זו לעכב המים ובשביל נזקי התחתון:
איפכא שמעינן להו - דרבי יוסי סבר על הניזק להרחיק את עצמו:
מן הבור - שהשרשין מתפשטין ונוקבין בכותלי הבור ומחלידין את הקרקע והכתלים נופלים:
חרוב ושקמה - יש להן שרשין יתירין וארוכין משאר אילנות:
בין מלמעלה - בין שהאילן נמוך מן הבור שקרקעית הבור למעלה משרשי האילן שהאילן נטוע בבקעה והבור בהר והתם מפרש מפני שמחלידין את הקרקע ומעלין עפר ומקלקלין קרקעיתו של בור:
מן הצד - ששניהם בקרקע השוה:
ונותן דמים - בעל הבור לבעל האילן:
אלא אי איכא למימר דפליגי - אם יש לתלות פלוגתא דהנך אמוראי דלעיל בפלוגתא דתנאי:
בפלוגתא דרבי יוסי ורבנן דהתם הוא דפליגי - מ"ד על העליון לתקן כרבנן ומ"ד על התחתון כרבי יוסי:
בחזוקי תקרה - וכשאין התחתון צועק שאינו חש למימיו אלא העליון צועק ואומר כשאני דורך על הנסרים הם מנענעים ואני דואג שמא תהפך אחד מהן תחתי או תשמט מן הקורה ואפול:
חזוקי תקרה הוא - מאחר שהוא טח בטיט אין הנסרים נדין ממקומן:
אשווי גומות הוא - דחזוקי תקרה סגי ליה ביתידות שקורין קבליי"ש בלעז:
איני והאמר רב אשי וכו' - אדרבי חייא בר יוסי פריך דאמר על התחתון לתקן ואוקימנא כרבי יוסי והא מודה רבי יוסי בגירי דיליה אע"ג דאמר על הניזק להרחיק את עצמו ה"מ היכי דלאו אדם עצמו מזיקו כגון אילן ובור שבשעת נטיעתו אינו מזיקו אלא השרשים גדילין ומתפשטין מאליהן לאחר זמן אבל היכא דאדם עצמו מזיקו וזורק בו חציו כי הכא ששופך המים על ראשו מודה הוא דלא גרמא דניזקין הוא דתיפטר אלא מזיק ממש הוא ואדם מועד לעולם ער וישן שוגג ומזיד:
דפסקי והדר נפלי - לא היתה מקום רחיצת ידים של עליון על מקום נזקי תחתון אלא במקום אחר משם הן נמשכין עד שנופלים במקום שמזיקין:
מתני' של שנים - בית של זה והעלייה של זה שחלקו כך בנחלת אביהן:
אמר בעל העלייה לבעל הבית לבנות - החומה והתקרה התחתונה המוטלין עליו לבנות והוא יבנה החומה מן התקרה ולמעלה ותקרה העליונה של גג:
בונה בית - לבדו עד תקרה התחתונה:
עד שיתן לו יציאותיו - ואח"כ יצא ממנו ויבנה עלייתו:
אמר רבי יהודה אף זה דר בתוך של חבירו - אם כן הוא אף בעל העלייה זו כשהוא חוזר מעותיו לזה שהוא דר בתוך שלו ואי נמי זה לא חסר דהא בלאו הכי לא הוי בני לה איהו צריך להעלות לו שכר דזה מיהא נהנה שאלולי בית זה אין לו מקום לדור שם וקסבר זה נהנה וזה לא חסר חייב וצריך להעלות לו שכר ואי לא מיחזי כרבית:
אלא בונה וגומר את הכל - ומקרה את העלייה למעלה וכל הצריך לה:
ויושב בבית - התחתון דהוה ליה זה לא נהנה וזה לא חסר הוא לא נהנה שהרי עלייתו מוכנת לו לדור בה וזה לא חסר דבלאו הכי לא חזיא ליה דהא לא הוה בני לה:
תוספות
עריכהאיפחית תחתונה מהו למידר בעליונה. וא"ת אי דאמר ליה עלייה שתחת עלייה זו אני משכיר לך פשיטא שידור בעליונה ששיעבד לו ואי אמר שעל גבי בית זה אני משכיר לך פשיטא שלא יכול לסלקו לילך לעליונה וי"ל דלעולם דא"ל שעל גבי בית זה אני משכיר לך ומספקא ליה דלמא עלייה עליונה נמי היא בכלל בית והא דא"ל שעל גבי בית זה משום דעיקר הבית היא למטה ואף על גב דמוכר את הבית לא מכר את העלייה לענין שיעבוד זה מיהא הוי בכלל בית:
רבי יהודה אומר אף הדר בתוך של חבירו צריך להעלות לו שכר. מה שפירש בקונטרס דאם אין נותן לו שכר מיחזי כרבית אין נראה לר"י דמה רבית שייך הכא דלא הלווהו כלום שהרי אם הבית נשרף לא היה נותן לו יציאותיו וגם אין אנו צריכין לטעם דרבית שהרי טעמו הוא משום דזה נהנה וזה חסר כדמפרש בגמרא:
ויושב בבית עד שיתן לו יציאותיו. פי' בקונטרס דטעמא משום דהשתא לא נהנה דהרי עלייתו מוכנת לו וקשה דהא נהנה הוא שאין צריך לעלות ונראה דגרס ומקרה את העלייה ויושב בתוכה פי' בעליי' ולא יניח לבעה"ב ליכנס בתוכו עד שיתן לו יציאותיו:
עין משפט ונר מצוה
עריכהה א ב מיי' פ"ה מהל' שכירות הלכה ח', סמ"ג עשין פט, טור ושו"ע חו"מ סי' שי"ב סעיף י"ח:
ו ג מיי' פ"ה מהל' שכירות הלכה ח', טור ושו"ע חו"מ סי' שי"ב סעיף י"ט:
ז ד מיי' פ"י מהל' שכנים הלכה ו', סמ"ג עשין פב, טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ה סעיף ד':
ח ה מיי' פ"י מהל' שכנים הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ה סעיף ל"א וסעיף לב:
ט ו מיי' פ"י מהל' שכנים הלכה ז', סמ"ג עשין פב, טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ה סעיף ל"ב:
י ז מיי' פ"ו מהל' שכירות הלכה ד', סמ"ג עשין פט, טור ושו"ע חו"מ סי' שי"ד סעיף א', ועיין מ"ש בזה המגיד משנה בפ"ד מהל' שכנים הל' א:
יא ח מיי' פ"י מהל' שכנים הלכה ה', סמ"ג עשין פב, טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ה סעיף ל"א:
יב ט מיי' פ"י מהל' שכנים הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ה סעיף ד':
יג י מיי' פ"ד מהל' שכנים הלכה ג', סמ"ג עשין פב, טור ושו"ע חו"מ סי' קס"ד סעיף ה':
ראשונים נוספים
הרי בעל העליונה בונה וכו' וא"ת ולמה הוא צריך לבנות הבית יכפוהו לבעל הבית לבנות, דבשלמא רישא איהו לא שעבד נפשיה כיון שאמר זו אלא דשעבדיה לבית, אלא סיפא יכפוהו לבנות: כבר זה הקשו בירושלמי (דמכילתין ה"ד) דאמרינן התם שמענו שאין כופין, כלומר ממתני' שמעינן הכי דקתני והוא אינו רוצה לבנות אלמא אין כופין [והא תני ר' חייא כופין, ומתרצינן] בשאינו, כלומר שהלך למדינת הים, דבכי ה"ג אי אפשר לכפותו שאין ב"ד יורדין לנכסיו שלא בפניו. ומ"מ שמעינן מינה דכל שישנו כופין אותו לבנות וכן דעת הרמב"ן ז"ל.
אבל הרשב"א ז"ל כתב דהתם בירושלמי סברי לה כרב אחא שר הבירה (בכתובות פח, א) דאית ליה שאין נפרעין מן האדם שלא בפניו ואפילו מן התקנה כדמוכח בפרק הכותב, אבל אנן דסבירא לן כרב נחמן דאמר התם דנפרעין מן התקנה כדי שלא יהא [כל אחד] ואחד נוטל ממונו של חברו והולך למדינת הים, אי איתא דבישנו כופין אותו אפילו בשאינו נמי כופין, אלא דסברא דגמרא דילן הוא שאין כופין אותו כלל, שאין לבעל העלייה שעבוד אלא על הבית אבל לא על בעל הבית שישתעבדו לו נכסיו כדי שנכוף אותו לבנות בעל כרחו. [הנמוק"י וע"ע במ"מ פ"ג ה"ג משכנים.]
וא"ת ואמאי אינו חסר והרי משחיר לו כותליו בעשן כשדר שם, וכל שזה חסר אע"פ שזה אינו נהנה כתב רב אלפסי ז"ל בפרק כיצד הרגל שהוא חיב. לפי' כתב הרשב"א ז"ל דמהא שמעינן דכל שזה אינו נהנה אע"ג דאידך חסר פטור, שאינו אלא כמונעו יכנס לביתו שהוא פטור. והביא עוד ראיה מדתנן בפרק המקבל (קד, א) המקבל שדה מחבירו ומשזכה בה הובירה חייב, ואמרינן טעמא משום דדרשינן לשון הדיוט שכך כותב לו אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא, משמע דהא לאו הכי פטור. [ל' הנמוק"י]
מהדורא תליתאה:
מתוך: תוספות רי"ד/בבא מציעא (עריכה)
ותיסברא והא לענין ניזקין איפכא שמעי לה כו' פי' ותיסברא לאוקומי טעמא דמתניתין משום דתחתון הוא ניזוק מן העליון והוא תובע לעליון שיתקן לו העלייה והא כסברא זו איפכא שמעי' לה אלא הכא במתני' בחזוקי תקרה קמיפלגי כו' פי' ועליון הוא דתבע לתחתון ולא תחתון לעליון דלא הוי ניזוק ותו דעליי' [דעליה] קאי לתקן העליי' כיון דאיקומנא בשוכר ומשכיר :
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה