פתיחת התפריט הראשי

ירושלמי קידושין א ד


<< | ירושלמי · מסכת קידושין · פרק א · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ד משנהעריכה

בהמה גסה במסירה ובהמה דקה בהגבהה דברי ר מאיר ור אלעזר וחכמים אומרים בהמה דקה נקנית במשיכה

הלכה ד גמראעריכה

רב הונא אמר אין מוסירה קונה <אלא> בניכסי הגר רב חזקיה ר בא ר לעזר שאל היו לו עשרה גמלים קשורים זה בזה מסר לו מוסירה של אחת מהן כולהם קנה או לא קנה אלא אותו שמסר לו בלבד רב חסדא אמר משוך את הבהמה זו לקנותה קנה לקנות וולדותיה לא קנה לקנותה היא וולדותיה קנה אילו האומר לחבירו משוך את הבהמה זו שתקנה משוי שלה שמא לא קנה א"ר יוסי הדא דתימר בשלא היתה הבהמה עוברה אבל אם היתה עוברה עשו אותה כמשאה ר אבא רב הונא בשם רב ההן דנגיד בזקה והיא מבזעה בידה לא חייב בה אמר ר יוסי בי ר בון לכן צריכה אפי למעלה לגו חנותא דלא איתכוין אלא דלא יסבה בר חורין מהו שתקנה בשער הפחות אמר ר חגיי בשם ר יוסי מתניתא אמרה שאינה נקית בשער הפחות דתנינן תמן המוכר יינו לנכרי פסק עד שלא מדד דמיו מותרין מדד עד שלא פסק דמיו אסורין אם אומר את שתקנה לו בשער הפחות אפילו מדד עד שלא פיסק ויעשה כמי שפיסק עד שלא מדד ויהיו דמיו מותרין שמואל אמר ההין דנסב בזגיתא והיא מתחטפא מי חייב בה אמר רבי שמואל בר אבודמא הדא דתימר בצור וחברותיה בקיסרין ובחברותיה ברם הכא עד כדון אורחיה מחזרה למתקלה רשב"ל בשם רבי ינאי המוכר צאן לחבירו כיון שמסר לו משכוכית קנה מהו משכוכית אית דאמרין חוטרא ואית דאמרין שרקוקיתה ואית דאמרין נגדתא ר יעקב בר אחא רבי שמעון בר אבא בשם רבי יהושע בן לוי המוכר בור לחבירו כיון שמסר לו דליו קנה ר אמי בשם ר יוחנן המוכר בית לחבירו כיון שצבר לתוכו קנייו רבי יודה בן פזי בעי מסר לו את המפתח מהו אמר רבי זכריה חתניה דרבי לוי מחלוקת רבי שמעון וחכמים דתנינן תמן המוסר מפתח לעם הארץ הבית טהור שלא מסר לו אלא שמירת המפתח תני רבי שמעון מטמא רבי אבהו בשם רשב"ל המוכר מעשרות שדהו לחבירו לא עשה כלום ולד שפחתו לחבירו לא עשה כלום עוברי בהמתו לחבירו לא עשה כלום אויר חרבתו לחבירו לא עשה כלום אלא מוכר שדהו ומשייר מעשרותיה מוכר לו שפחה ומשייר לו וולדה מוכר לו בהמה ומשייר לו וולדה מוכר לו חורבה ומשייר לו אוירה והיך איפשר לו לאדם למכור אויר חרבתו לחבירו תיפתר באומר לו תלוש מן החרבה הזו שתקנה אחד מעשר שבה וכא קרקע לפניו שהוא אומר לו תלוש מן הקרקע הזה שיקנה לך אחד מעשר שבו רבי שמואל ורבי זעירא רבי חייה בר אשי בשם רב אין משיכה קונה בחצר שאינה של שניהן תני רבי חייה ופליג אימתי אמרו המטלטלין ניקנין במשיכה ברשות הרבים או בחצר שאינה של שניהן אבל ברשות הלוקח כיון שקיבל עליו זכה ברשות המוכר לא קנה עד שעה שיגביה או עד שעה שימשוך ויוצא חוץ רשות הבעלים ברשות זה שהן מופקדין אצלו לא קנה עד שיזכה הוא בהן או עד שישכור לו את מקומו וחכ"א בהמה דקה נקנית במשיכה מה טעמון דרבנין (שמות יב) משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם כי הא דרב יהודה שלח לשאול בהמה גסה במה היא נקנית א"ל במסירה א"ל ולא מתניתא היא בהמה גסה נקנית במסירה אית תניי תני מיחלף רב יהודה שאל לר אלעזר בכור שנטרף בתוך שלשים א"ל כמה שמת ופטור מחמת סלעים של בן רב יהודה שלח שאל לר אלעזר שילייא שיצאת מקצתה היום ומקצתה למחר א"ל אם לדם טהור מונה מיום הראשון ואם לדם טמא מונה מיום שני א"ר מתניה הדא דתימר בשלא יצא עמה וולד אבל אם יצא עמה וולד בין לדם טוהר בין לדם טמא אינה מונה אלא משעת יציאת הולד רב יהודה שלח לרבי אלעזר שומר שמסר לשומר א"ל הראשון חייב רבי יוחנן אמר הראשון חייב רשב"ל אמר השני חייב תמן תנינן השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל משלם לשוכר אמר רבי יוסה כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של זה אלא תחזור פרה לבעלים רבי אילא בשם רבי ינאי והוא שנתן לו רשות להשאיל אבל אם לא נתן רשות להשאיל לא בדא ותני רבי חייה כן אין השואל רשאי להשאיל ולא השוכר רשאי להשכיר ולא השואל רשאי להשכיר ולא השוכר רשאי להשאיל ולא מי שהופקד אצלו רשאי להפקיד אצל אחר אלא אם כן נטלו רשות מן הבעלים וכולן ששינו שלא מדעת הבעלים חייבין ושואל אפילו לא שינה חייב אלא בגין דתנינן תמן מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה והשואל להיות פטור מלשלם אתא מימר לך אפי התנה עמו שהוא פטור חייב ביקש להשביע את השואל נשבע מן הדא כתב לה נדר ושבועה אין לי עלייך אינו יכול להשביעה אבל משביע הוא את יורשיה ואת הבאים ברשותה הדא אמרה שאם ביקש להשביע את השואל שהוא משביעו וההיא ילפה מן הדא שאם ביקש להשביע את האשה שהוא משביעה א"ר חנינה לא צריכה מילף חדא מן ההיא ומה צריכה מילף ההיא מן הדא כיי דמר ר הילא בשם ר ינאי והוא שנתן לו רשות לשואל והכא שנתן לה רשות שיהו בניה אפיטרופין א"ר יוסה צריך להעלות לו שכר כל זמן שהיא שכורה אצלו רבי זעירא שאל לרבי אבינא שאלוה הבעלים ומתה אמר ליה כן אנן קיימין אפי אכלוה אמר רבי יוסי בי רבי בון שלהם אכלו רבי זעירא בעא קומי רבי יסא היך עבדין עובדא א"ל תריי כל קביל ארבעה לא עבדין עובדא בסוגייא אמר ליה תריי כל קביל תריי אינון ר לעזר תלמידיה דרבי חייה רבא ר יוחנן תלמידיה דרבי ינאי רב יהודה שלח שאל לרבי לעזר האחין שחלקו ואחר כך ייבם אחד מהן אמר ליה כניכסי כולם כניכסי המת עולא בר ישמעאל אמר מצוית דעתיה על דרבי לעזר ולא שנייא היא שחלקו ואחר כך ייבם אחד מהן היא שייבם אחד מהן ואחר כך חלקו זכו כולן בניכסי המת ולמה אמר ליה מה דשאליה אגיבה ולמה לא שאלו לה דא"ר אבינא בשם רבי אסי בכור שחלק בפשוט חזקה וויתר רב יהודה שלח שאל לרבי לעזר האחין שחלקו אמר ליה חולקין מה שעליהן ואין חולקין לא מה שעל בניהן ולא מה שעל בנותיהן רבי אימי אומר העושה שום לביתו מביאין שום לעצמן לאמצע וחולקין העושה קטלא לביתו אין מביאין לאמצע וחולקין בראויה להשתמש בחול אבל בראויה להשתמש ברגל מביאין לאמצע וחולקין רבי מנא אמר כלי רגל חולקין כלי שבת צריכא רבי אבין פשיטא ליה בין כלי רגל בין כלי שבת מביאין לאמצע וחולקין ר זעירא בעא קומי ר מנא אילין בולסייא אמר ליה חכים את דאית לך בולסיין סגין אמר ליה מביאין וחולקין רב יהודה שלח שאל לרבי לעזר מהו לגבות מן העבדים כקרקעות אמר ליה גובין מן העבדים כקרקעות הורי רבי לעזר לאילין דבית רבי ינאי לגבות מן העבדים כקרקעות רב יהודה שלח שאל לרבי אלעזר האנס והגזלן והגנב אמר ליה חזקה שאין הבעלים מיטפלין במיתה ומניין שאין הבעלים מיטפלין במיתה אמר רבי בא בר ממל (שמות כב) חיים שנים ישלם ולא מתים עד כדון גניבה גזילה אמר ר אבון (ויקרא ה) והשיב את הגזילה אשר גזל בעיינה