פתיחת התפריט הראשי

ירושלמי מעשרות ב ג

<< | ירושלמי · מסכת מעשרות · פרק ב · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ג משנהעריכה

פירות שתרמן עד שלא נגמרו מלאכתן רבי ליעזר אוסר מלוכל מהן עראי וחכמים מתירין חוץ מכלכלת התאנים כלכלת תאנים שתרמה רבי שמעון מתיר וחכמים אוסרים האומר לחבירו הילך איסר זה ותן לי בו חמש תאנים לא יאכל עד שיעשר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב אמר רבי יהודה מעשה בגינת וורדים שהיתה בירושלים והיו תאיניה נמכרות משלש ומארבע באיסר ולא הפרישו ממנה תרומה ומעשר מעולם

הלכה ג גמראעריכה

מה נן קיימין אם בכלכלה של תאנים דברי הכל אסור אם בזיתים על השמן וענבים על היין דברי הכל מותר אלא כי נן קיימין בתמרים והוא עתיד לדורסן ובגרוגרות והוא עתיד לדושן רבי ליעזר אומר תרומה טובלת בפירות שלא נגמרו מלאכתן ורבנין אמרין אין תרומה טובלת בפירות שלא נגמרו מלאכתן ראשון מהו שיטבול מה נן קיימין אם בכדי שנתמרח דברי הכל אסור אם במעשר ראשון שהקדימו בשבלין דברי הכל מותר אלא כי נן קיימין בתמרים והוא עתיד לדורסן בגרוגרות והוא עתיד לדושן והפריש מהן תרומה גדולה ונמלך להניחן כמות שהן ועבר והפריש מהן ראשון אין תימר למפרע נטבלו תרומה שהיא טובל' ואין תימר מיכן ולבא ראשון הוא שהוא טובל הלוקח תמרים והוא עתיד לדורסן גרוגרות והוא עתיד לדושן אסור לוכל מהן עראי ומתקנן דמאי דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אוכל מהן עראי ומתקנן ודאי דברי ר' יוסי ר' הילא רבי לעזר בשם חילפיי אמר ר' יונה אשכחון כתוב בפינסקיה דחילפיי אוכל מהן עראי ומתקנן ודאי וקשיא אם אוכל מהן עראי מתקנן ודאי אם מתקנן דמאי יהא אסור לוכל מהן עראי רבי יוסי בשם רבי הילא אוכל מהן עראי משום דבר שלא נגמרה מלאכתו ומתקנן ודאי מתוך שיודע שביתו טובל אף הוא מפריש תרומה משעה ראשונה אמר רבי לעזר בכלכלה של כל דבר היא מתניתא רבי שמעון מתיר מקל וחומר ומה אם בשעה שיש עליה זיקת שלשה מעשרות את אמר מותר בשעה שאין עליה אלא זיקת שני מעשרות לא כל שכן ראשון מהו שיטבול לשני מה אם בשעה שיש עליה זיקת שני מעשרות את אמר מותר בשעה שאין עליה אלא זיקת מעשר אחד לא כל שכן רבי זעירא בשם רבי יוחנן רבי הילא בשם רבי לעזר מה פליגין בלוקט ונותן לו אבל בלוקט ואוכל כל עמא מודיי שהוא אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב רבי הילא בשם רבי לעזר כשם שהן חלוקין כאן כך חלוקין בחצר בית שמירה דאמר רבי יוחנן מקח וחצר ושבת אינה תורה רבי אימי בשם רבי שמעון בן לקיש המחוור מכולן זו חצר ביתש מירה חברייא בשם רבי יוחנן כך משיב רבי יודה את רבי מאיר אין את מודה לי בנותן לבנו שהוא פטור מה לי הלוקט ונותן לבנו מה לי הלוקט ונותן לאחר רבי יודן בעי מה חמית מימר בלוקט ונותן לו או נימר בלוקט ואוכל אמר רבי מנא לית כאן בלוקט ואוכל אלא בלוקט ונותן לו מן הדא גינת וורדין אית לך מימר גינת וורדין בלוקט ואוכל לא בלוקט ונותן לו אוף הכא בלוקט ונותן לו דו אמר ליה אין את עליל את מקלקל וורדייה מתני' פליגא על הווייה דרבי מנא כרמא אני מוכר לך אע"פ שאין בו גפנים הרי זה מכור שלא מכר לו אלא שמו פרדיסא אני מוכר לך אף על פי שאין בו אילנות הרי זה מכור שלא מכר לו אלא שמו