ירושלמי בכורים ג ג

<< | ירושלמי · מסכת בכורים · פרק ג · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ג משנה עריכה

הקרובים מביאין בכורים תאנים וענבים והרחוקים מביאין גרוגרות וצימוקים והשור הולך לפניהן וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו והחליל מכה לפניהן עד שהן מגיעין קרוב לירושלים הגיעו קרוב לירושלים שלחו לפניהן ועיטרו את בכוריהן הפחות והסגנים והגזברים יוצאים לקראתן לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים כל בעלי אומניות שבירושלים היו עומדים בפניהם ושואלין בשלומן ואומרים אחינו אנשי מקום פלוני באתם לשלום

הלכה ג גמרא עריכה

עד היכן עד כדי שהוא יכול לתרום מן המובחר בקש להביא דבילה נאמר אם היתה קעילית מביא אם היתה בוצרית אינו מביא פשיטא שהוא מקריב שלמים רבי אימי אמר מקריב שלמים רב אמר מקיצין בהן את המזבח רבי זעירא בעי יחיד שנתעצל ולא בא מביא גדי וקרניו מצופות כסף ועטרה של זית בראשו שהוא ממין שבעה תני מי שהיו לו בכורים גרוגרות היה מעטרן תאנים וצמוקים היה מעטרן ענבים וכי יש קטן וגדול בירושלים אלא כיני מתני' באוכלוסין לפי רוב הנכנסים היו יוצאין ולא כן תני תקום והדרת מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בה חסרון כיס שנייא היא הכא שהיא אחת לקיצים רבי יוסי בי רבי בון בשם ר' חונא בר חייא בא וראה כמה גדול כוחן של עושי מצוה שמפני זקן אין עומדין ובפני עושי מצות עומדין אמר רבי יוסי בי רבי בון אילין דקיימין מן קומי מיתא לא מן קומי מיתא אינון קיימין לון אלא מן קומי אילין דגמלים ליה חסד עד כמה אדם צריך לעמוד מפני זקן שמעון בר בא בשם רבי יוחנן פעמים ביום רבי לעזר אומר פעם אחת ביום לא כן תני רבי שמעון בן אלעזר אומר מנין לזקן שלא יטריח ת"ל (ויקרא יט) זקן ויראת מאלהיך אני ה' על דעתיה דרבי יוחנן ניחא על דעתיה דרבי לעזר לא יקום כל עיקר רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר דלא יחמי סייעתא דסבין ועבר קומיהון בגין דיקומון לון מן קמוי כשם שהן חלוקים כאן כך הן חלוקים בשאילת שלום ר' חזקיה רבי חנינה בריה דרבי אבהו בשם רבי אבדומא דמן חיפה לזקן ד' אמות עבר [לפניו] ישב לו כהן גדול משהוא רואהו ועד שהוא נכסה ממנו מה טעמא (שמות לג) והיה כצאת משה האהלה יקומו כל העם וגומר תרין אמוראים חד אמר לשבח וחד אמר לגנאי מ"ד לשבח מיחמי צדיקא ומזכי ומ"ד לגנאי חזי שקיה חזי כרעין אכיל מן יהודאי שתי מן יהודאי כל מדליה מן יהודאי ארון פניו כלפי העם והכהנים כלפי העם וישראל פניהם כלפי הקודש אמר רבי לעזר אין התורה עומדת מפני בנה שמואל אמר אין עומדים מפני חבר רבי הילא רבי יעקב בר אידי הוון יתיבין עבר שמואל בר בא וקמו לון מן קמוי אמר לון תרתיי גבכון חדא שאיני זקן וחדא שאין התורה עומדת מפני בנה אמר רבי זעירא רבי אחא מפסיק וקאים דו חשש כהדין תנייא דתני כותבי ספרים תפילין ומזוזות מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה רבי חנניא בן עקביה אומר כשם שמפסיקין לקריאת שמע כך מפסיקין לתפילה ולתפילין ולשאר מצותיה של תורה חזקיה ב"ר מן דהוה לעי באורייתא כל צורכיה הוה אזל ויתיב ליה קומי בי' ועדא בגין מיחמי סבין ומיקם ליה מן קומיהון יהודה בר חייה הוה יליף סליק ושאל בשלמיה דרבי ינאי חמוי מערב שבת לערב שבת והוה יתיב ליה על אתר תלי בגין מיחמוניה ומיקם ליה מן קומיהון יהודה בר חייה הוה יליף סליק ושאל בשלמיה דרבי ינאי חמוי מערב שבת לערב שבת והוה יתיב ליה על אתר תלי בגין מיחמוניה ומיקם לי' מן קמוי אמרין ליה תלמידיו לא כן אילפן רבי לזקן ד' אמות אמר לון אין ישיבה לפני סיני חד זמן עני מסיק אמר לית אפשר דיהודה ברי משני מנהגיה אמר לית אפשר דלא יגיעון יסורים בההוא גופא צדיקא מסתברא שאין לנו יהודה ב"ר רבי מאיר חמי אפילו סב עם הארץ ומיקם ליה מן קמוי אמר לא מנן מאריך ימים רבי חנינא מחי מאן דלא קאים מן קמוי והוה אמר ליה מי בעיתא מבטלה דאורייתא אמר רבי סימון אמר הקב"ה (ויקרא יט) מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני ה' אני הוא שקיימתי עמידת זקן תחילה כשהנשיא נכנס כל העם עומדים מפניו ואין רשות לאחר מהן לישב עד שיאמר להן שבו אב ב"ד שנכנס עושין לו שורות רצה נכנס בזו רצה נכנס בזו חכם שנכנס אחד עומד ואחד יושב ואחד עומד ואחד יושב עד שמגיע וישב לו במקומו רבי מאיר הוה יליף סלק לבית וועדא ווהוון כל עמא חמיין ליה וקיימין לון מן קומי כד שמעון ההן תניא תני בעון למיעבד ליה כן כעס ונפק ליה אמר לון שמעתי שמעלין בקודש ולא מורידין ר' זעירא הוון בעיין ממניתיה ולא בעי מקבל עלוי כד שמע תנייא תני חתן חכם נשיא גדולה מכפרת קביל עילויה ממניתיה חכם מפני שיבה תקום והדרת פני זקן מה כתיב בתריה (ויקרא יט) וכי יגור אתכם גר בארצכ' לא תונו אותו מה הגר מוחלין לו על כל עונותיו אף חכם שנתמנה מוחלין לו על כל עוונותיו חתן וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל וכי בשמת שמה אלא שנמחלו לו כל עונותיו נשיא (שמואלא יג) בן שנה שאול במלכו וכי בן שנה היה אלא שנמלו לו כל עונותיו כתינוק בן שנה ר' מנא מיקל לאילין דמתמניי בכסף רבי אימי קרא עליהון (שמות כג) אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם א"ר יאשי' וטלית שעליו כמרדעת של חמור א"ר שיין זה שהוא מתמני בכסף אין עומדין מפניו ואין קורין אותו רבי והטלית שעליו כמרדעת של חמור רבי זעירא וחד מן רבנן הוון יתיבין עבר חד מן אילין דמיתמני בכסף אמר יתיה דמן רבנין לרבי זעירא נעביד נפשין תניי ולא ניקום לון מן קמוי תירגם יעקב איש כפר גבורייא (חבקוק ב) הוי אומר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה יודע הוא יורה הנה הוא תפוס זהב וכסף לא בכספייא איתמני וכל רוח אין בקרבו לא חכים כלום הוי אומרי' בעיתון ממנייה וה' בהיכל קדשו הא ר' יצחק בר לעזר בכנישתא מדרתא דקיסרין ר' אמי שאל לר' סימון שמעת שממנין זקינים בח"ל א"ל שמעתי שאין ממנין זקינים בח"ל א"ר לוי ולא מקרא מלא הוא (יחזקאל ו) בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם הא כל ישיבה שלך לא יהא אלא על אדמתך רבנן דקיסרין אמרין ממנין זקינים בח"ל ע"מ לחזור ר' יצחק בר נחמן הוה בעזה ומנוניה ע"מ לחזור ר' זמינא הוה בצור ומנוניה ע"מ לחזור אוף ר' יונה הוה בפיתקא ולא קביל עליו מתמניא אמר עד זמן דמתמני ר' ומינה ר' א"ר חמא בן יהודא בן טיטוס הוה ברומי ומנוניה ע"מ דיחזור שמעון בר ווא הוה כד מסקים ואיתמנון דקיקין מיניה והוא לא איתמני שמעון בר ווא הוה בקי במרגליתא בכל מילי' ולא הוה ליה עיגיל מיכלי והוה רבי יוחנן קרי עלוי (קוהלת ט) וגם לא לחכמים לחם אמר כל מי שאינו מכיר מעשיו של אברהם יכיר מעשה אבותיו של זה שמעון בר ווא הוה כד מסקום וסלח ליה רבי אבהו חדא איגרא ויהב ליה מן סיבתיה בגוה בגין אילין סבתא קום אתהלך לארעא דישראל מי יגלה עפר מעיניך רבי יוחנן אבהו ריגלותיה איתמני שמעון דמעפריא לא איתמני