ירושלמי יבמות יג א

<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק יג · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה א משנה

בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות בית הלל אומרים ארוסות ונשואות בית שמאי אומרים בבעל ובית הלל אומרי' בבעל וביבם בית שמאי אומרים בפניו ובית הלל אומרי' בפניו ושלא בפניו בית שמאי אומרים בבית דין ובית הלל אומרים בבית דין ושלא בבית דין אמרו בית הלל לבית שמאי ממאנת היא קטנה אפילו ארבעה וחמשה פעמים אמרו להן בית שמאי אין בנות ישראל הבקר אלא ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותינשא

הלכה א גמרא

תמן תנינן ר' יודה בר אבא העיד חמשה דברים שממאנין את הקטנות ועל עדות חולקין על עיקר עדות חולקין כך היתה עיקר עדותן בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות ובית הלל אומרים ארוסות ונשואות וקשיא על דבית הלל נישואין התירה וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה כאשתו לכל דבר ואת אמר הכין משלך נתנו לך בדין היה שלא היו נישואיה נישואין והן אמרו שיהו נישואיה נשואין והן אמרו שתמאן בו ותצא מה טעמא דבית שמאי אם אומר את כן נמצאתה עושה כל הבעילות שבעל בעילת זנות אמר רבי אבין אתיא דבית שמאי כר' לעזר דתני ר' לעזר אמר אף הפנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות הרי זו בעילת זנות הדא אמרה עברה ומיאנה מן הנישואין על דבית שמאי אין מיאוניה מיאונין נכנסה לחופה ולא נבעלה מה את עבד לה כארוסה כנשואה ארוסה שביהודה שלבו גס בה מה את עבד לה כארוסה כנשואה נראית שלא למאן אפילו כן חוזרת וממאנת נישמעינה מן הדא קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה והלכה היא והשיאה את עצמה אפי' כן חוזרת וממאנת מה טעמון דבית שמאי בעלה שנישאת לו לרצונה ממאנת יבמה שנפלה לו על כרחה אינה ממאנת מה טעמון דבית הלל אם בעיקר היא ממאנת לא כל שכן ביבם רבי יוחנן אמר ממאנת היא ביבם לעקור זיקת המת להתיר צרה לאביה וכלה לחמיה רב ורבי שמעון בן לקיש כבית שמאי דבית שמאי אומרים בבעל מה אנן קיימין אם באומרת אי אפשי לא בנישואיך ולא בנישואי אחיך כל עמה מודיי שהיא עוקרת אלא כן אנן קיימין באומרת אי אפשי בנישואין רבי יוחנן אמר באומרת אי אפשי בנישואיך ולא בנישואי אחיך רב ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין באומרת אי אפשי בנישואיך אבל בנישואי אחיך רוצה אני מתניתין פליגין על ר' יוחנן וכולם אם מתו או מאנו או נתגרשו או שנמצאו איילונית צרותיהן מותרות נתגרשו לא הימנו ודכוותה מאנו הימנו תני ר' חזקיה כן אם מאנו בחיי הבעל צרותיהן מותרות לאחר מיתת הבעל צרותיהן חולצת ולא מתייבמת אמר ר' יודן אבוי דר' מתנייה תפתר שמתו ולא מאנו דמתניתא אמרה כל היכולה למאן ולא מאנו ומתה צרתה חולצת ולא מתייבמת אמר רבי אבודימי אפילו תימר בקיימת תיפתר שאין שם יבם אחר אלא אביה ר' יונה אומר מן האירוסין ר' יוסה אומר אפי' מן הנישואין במחזירה תניינה חזר ביה ר' יוסה אמר ליה ר' פינחס ולא כן אלפן ר' אפילו מן הנישואין אמר ליה והא קביעא גבך במיסמרה אמר ר' זעירא קומי ר' מנא יאות אמר ר' יוסה עוד לא יחזור מה אילו בתו מן הנישואין בלא איילונית צרתה אסורה מפני שניתוסף לאיילונית צרותיהן מותרת אמר ליה איילונית כמי שאינה בעולם אילו שתי יבמות אחת איילונית ואחת שאינה איילונית ובא היבם וחלץ לה ובא עליה שמא פטור בחבירתה כלום הוה איילונית כמי שאינה בעולם בתה ממאנת ולא נשואי תורה הן (דברים כב) את בתי נתתי לאיש הזה ר' הונא בשם ר' שמעון בן לקיש תיפתר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה שהיא כיתומה בחיי אביה ר' אחא בר חיננא בשם ר"ל זאת אומרת שאין קטנה יולדת דלכן תמתין עד שתגדיל ותמאן מבעלה ותתיר צרתה לחתנה כלתו של רבי ישמעאל מיאינה ובנה על כתיפה רב המנונא בשם אסי ביבמה שנפלה לפני שני יבמין היא מתניתא ועשה בה אחת מהן מאמר תמאן במאמרו ותינשא לשוק ותמאן במאמרו ותינשא לאחיו תיפתר באומרת אי אפשי בך ר' הילא בשם ר' שמעון בן יוסינא בשם ר' הושעיה ביבמה שנפלה לפני חמשה שני יבמין היא מתניתא עשה בה אחד מהן מאמר תמאן למאמרו ותינשא לאחיו ותמאן במאמרו ותינשא לשוק תיפתר בשהשיאה אביה והן נישואי תורה אמרו בית הלל לבית שמאי מעשה באשתו של פישון הגמל שמיאנו לה חכמים שלא בפניה אמרו להן בית שמאי משם ראייה לפי שמדד בכפישה לפיכך מדדו לו חכמים בכפישה וקשיא אילו העושה דבר שלא כשורה שמא מתירין ערוה שלו אמר רב חסדא הדא אמרה עברה ומיאנה מן הנישואין על דבית שמאי מיאוניה מיאונין ר' בא בשם ר' חייה בר אשי מעשה בתינוקת שירדה לכבס בנהר אמרו לה הא ארוסיך איעבר אמר תלך אמה ותינשא לו ובא מעשה לפני חכמים ואמרו אין מיאון גדול מזה אמר רבי חנינה מעשה בתינוקת שנכנסה ליטול פשתן מן הפשתני אמרין לה הא ארוסיך איעבר אמרה תלך אמה ותינשא לו ובא מעשה לפני חכמים ואמרו אין מיאון גדול מזה תני בשם רבי יודה אפי' לא נכנסה אלא ליטול חפץ מן החנווני ואמרה אי איפשי בפלוני בעלי אין מיאון גדול מזה ובית דין יושבין במיאונין לא כן תני ברח מן שלש והידבק בשלש הידבק בחליצה ובהיתר נדרים ובהבאת שלום וברח מן המיאונין ומלהיות ערב ומלהיות בעל פיקדון אמר רבי שמעון בר בא לית שמה פיקדון אלא פוקדון אמר רבי ברכיה (משלי ז) בני אם ערבתך לרעך ובית דין יושבין במיאונין תיפתר דהויין עסוקין במילה חורי ואתא עובדא קומיהון כיני מתניתא ותמאן בו ותינשא הא תתארס לא הדא אמרה עברה ומיאנה מן הנישואין על דבית שמאי מיאוניה מיאונין רבי אחא בשם ר' תנחום בר חייה קול יוצא לנשואה ואין קול יוצא לארוסה יכולה היא אשה להטמין עצמה ולומר לא נתארסתי ואינה יכולה להטמין עצמה ולומר לא נשאתי