קטגוריה:שמואל א יז מד
ויאמר הפלשתי אל דוד לכה אלי ואתנה את בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד לְכָה אֵלַי וְאֶתְּנָה אֶת בְּשָׂרְךָ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הַשָּׂדֶה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֥אמֶר הַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶל־דָּוִ֑ד לְכָ֣ה אֵלַ֔י וְאֶתְּנָה֙ אֶת־בְּשָׂ֣רְךָ֔ לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֥אמֶר הַ/פְּלִשְׁתִּ֖י אֶל־דָּוִ֑ד לְכָ֣/ה אֵלַ֔/י וְ/אֶתְּנָה֙ אֶת־בְּשָׂ֣רְ/ךָ֔ לְ/ע֥וֹף הַ/שָּׁמַ֖יִם וּ/לְ/בֶהֱמַ֥ת הַ/שָּׂדֶֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום יונתן (כל הפרק)
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א יז מד.
| וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד לְכָה אֵלַי וְאֶתְּנָה אֶת בְּשָׂרְךָ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הַשָּׂדֶה. |
| -- שמואל א יז, מד |
לְכָה אֵלַי וְאֶתְּנָה אֶת בְּשָׂרְךָ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם
לְכָה אֵלַי
גוליית מכיר בחולשתו כאשר דוד רחוק ממנו. הוא עדיין לא מבין שדוד יפגע בו מרחוק.
הוא מזמין, בגאווה, את דוד להתקרב, להלחם, ולמות בחוסר כבוד.
כל זה מזכיר את המקרה של יהונתן שעמד מול מצב פלישתים ואמר: "לְכָה וְנַעְבְּרָה אֶל מַצַּב הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה" (שמואל א יד ו), "וְאִם כֹּה יֹאמְרוּ עֲלוּ עָלֵינוּ, וְעָלִינוּ, כִּי נְתָנָם יְהוָה בְּיָדֵנוּ"(שמואל א יד י). כך גם עכשו גוליית מזמין את דוד "לְכָה אֵלַי", וגם את הערל הזה אלוהים יתן ביד בני ישראל.
וְאֶתְּנָה אֶת בְּשָׂרְךָ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הַשָּׂדֶה
גוליית שינה את דבריו הקודמים. עד עכשו הוא רק דיבר על "לְהִלָּחֵם אִתִּי ... וְהִכִּיתִיו" (שמואל א יז ט).
לא דובר על הריגה או בזיון המת.
גוליית שינה את התנאים, וכך אישר גם לדוד לשנות את התנאים, ולעשות לו כאשר רצה לעשות לדוד.
חוק ומוסר
גוליית טען שאלוהיו חזק מאלוהי ישראל, הן הוא חזק מכל בני ישראל ויש לו ציוד צבאי טוב יותר. גוליית הזמין את בני ישראל לעזוב את אלוהים, להפסיק להיות עבדים לשאול ולהצטרף לפלישתים.
אמנם הפלישתים היו חזקים בכוחם, אבל העובדה שחייל מבוגר וחזק יוצא להרוג נער הבא נגדו עם מקל, מראה שהם ואלוהיהם היו חסרי מוסר.
בני ישראל ראו שאלוהי הפלישתים אינם ראויים להיות אלוהים, ואין סיבה להפוך לפלישתים.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "שמואל א יז מד"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.