מ"ג שמואל א יז מד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר הפלשתי אל דוד לכה אלי ואתנה את בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד לְכָה אֵלַי וְאֶתְּנָה אֶת בְּשָׂרְךָ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הַשָּׂדֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֥אמֶר הַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶל־דָּוִ֑ד לְכָ֣ה אֵלַ֔י וְאֶתְּנָה֙ אֶת־בְּשָׂ֣רְךָ֔ לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַר פְּלִשְׁתָּאָה לְדָוִד אִיתָא לְוָתִי וְאֶתֵּן יַת בִּסְרָךְ לְעוֹפָא דִשְׁמַיָא וְלִבְעִירָא דְאַרְעָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולבהמת השדה" - אין דרך לבהמות לאכול אדם אמר דוד כבר נטרפה דעתו של זה שלי הוא בא דוד ואמר לו ונתתי סגר מחנה פלשתים וגו' ולחית הארץ

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר לכה אלי". כי בוש אני להתקרב אליך ללחום עם מקל ואבנים: "ואתנה את בשרך" וכו'. בעבור שבאת לבזות אותי (לא כן אם היה בא אליו בחרב ונשק בדרך התיחדות הלוחמים, אז המנהג שגם גבור הנופל יקברוהו בכבוד גדול):