קטגוריה:שמואל א יז כז
ויאמר לו העם כדבר הזה לאמר כה יעשה לאיש אשר יכנו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר לוֹ הָעָם כַּדָּבָר הַזֶּה לֵאמֹר כֹּה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הָעָ֔ם כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה לֵאמֹ֑ר כֹּ֣ה יֵעָשֶׂ֔ה לָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֥ר יַכֶּֽנּוּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֤אמֶר ל/וֹ֙ הָ/עָ֔ם כַּ/דָּבָ֥ר הַ/זֶּ֖ה לֵ/אמֹ֑ר כֹּ֣ה יֵעָשֶׂ֔ה לָ/אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֥ר יַכֶּֽ/נּוּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום יונתן (כל הפרק)
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"כדבר הזה" - האמור למעלהמלבי"ם (כל הפרק)
"ויאמר לו העם". השיבו לו הן צדקת בדברך שאם נביט על התכלית היוצא מן הפעולה שיסיר חרפה מעל ישראל אין ראוי לקבל שכר, כי זה מוטל על כל איש ישראל מצד דתו וקנאתו לאלהיו. רק מה שאמרנו כי האיש אשר יכנו יקבל עושר גדול ובת המלך, זה לא יהיה כעין שכר על התכלית שפעל ע"י פעולתו לכבוד עמו ולאלהיו, רק זה יהיה בעבור
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א יז כז.
וַיֹּאמֶר לוֹ הָעָם כַּדָּבָר הַזֶּה לֵאמֹר כֹּה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ. |
-- שמואל א יז, כז |
כַּדָּבָר הַזֶּה לֵאמֹר כֹּה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ
כֹּה יֵעָשֶׂה
"כֹּה יֵעָשֶׂה" - אלו מילות שבועה. העם עונה לדוד כאילו ששאול נשבע בשם אלוהים "כֹּה יֵעָשֶׂה". כמובן שבהמשך אנו מבינים 'שלא דובים ולא יער' ושאול לא נשבע ולא הבטיח דבר, ולכן דוד לא קיבל אפילו דבר אחד מהרשימה בגלל נצחונו על גוליית.
יֵעָשֶׂה
בדבריהם בהתחלה הם אמרו: "יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל, וְאֶת בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹ, וְאֵת בֵּית אָבִיו יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל" (שמואל א יז כה), והדגש הוא על נתינת חפץ ופטור ממסים ולא עשיה.
דוד שאל "מַה יֵּעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת הַפְּלִשְׁתִּי"
והעם ענה כפי שהוא שאל "כֹּה יֵעָשֶׂה", כאשר בעצם המלך יתן ולא יעשה.
אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ
גוליית דיבר על "וְהִכָּנִי", דוד מדבר על "יַכֶּה", והעם עונה "אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ".
מה כלול במילה המעורפלת "וְהִכָּנִי" ?
הכה - שורש נ-כ-ה - המילה כוללת ממכה קלה, להחלפת מהלומות, עד מכת מוות:
- "לֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי" (בראשית ח כא)
- "וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם, לִקְרָאתוֹ, אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר" (בראשית יד יז).
- "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת, הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים" (בראשית יט יא).
- "וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ" (שמות ב יג)
- "וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף; וְלֹא יָמוּת, וְנָפַל לְמִשְׁכָּב" (שמות כא יח).
ניתן לסכם ש'להכות' זה 'לפגוע', אדם בודד לפעמים מת מהמכה ולפעמים לא. כאשר גוליית הזמין אדם למאבק, הוא לא אמר שזה קרב לחיים ולמוות, אלא רק לאחר מספיק מכות אחד הצדדים יחדל מהמאבק וכך הוא יוכרז: כמוכה.
השימוש במילה רמז לדוד, בתת מודע של דוד בשלב זה, שמספיק להכות את גוליית, מרחוק, ולנצח, ואין צורך ממש להרוג אותו.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמואל א יז כז"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.