קטגוריה:שמואל א יז כג

• לדף התרגום על כל הפרק •

גוליית חזר על דבריו: "לָמָּה תֵצְאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה: הֲלוֹא אָנֹכִי הַפְּלִשְׁתִּי, וְאַתֶּם עֲבָדִים לְשָׁאוּל בְּרוּ לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי. אִם- וּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי, וְהִכָּנִי וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים; וְאִם אֲנִי אוּכַל לוֹ וְהִכִּיתִיו וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים, וַעֲבַדְתֶּם אֹתָנוּ. אֲנִי חֵרַפְתִּי אֶת מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם הַזֶּה; תְּנוּ לִי אִישׁ וְנִלָּחֲמָה יָחַד." (שמואל א יז ח-י).

ניתן להבין שגוליית היה במרכז המערך של הפלישתים, ומהעובדה שדוד שמע את דבריו ניתן להבין שאחיו היו קרובים למרכז המערך של בני ישראל.
דוד כבר ניגן לשאול זמן מה, והיה מעורב בארמון המלך.

דוד שמע את זה בפעם הראשונה, וראה את תגובת צבא ישראל, ככתוב: "וַיָּנֻסוּ מִפָּנָיו, וַיִּירְאוּ מְאֹד" (שמואל א יז כד).
דוד הבין שגוליית מגדף ומשפיל את אלוהי ישראל, ומזמין אותם לזנוח את שאול ואלוהיהם ולהפך לפלישתים.
דוד הבין שאף אחד לא העיז לצאת נגד גוליית. שאין להם פתרון. שהם ומלכם לא מסוגלים לחשוב מחוץ לקופסה.