קטגוריה:משלי לא טז
נוסח המקרא
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע [נטעה] כרם
זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נטע [נָטְעָה] כָּרֶם.
זָמְﬞמָ֣ה שָׂ֭דֶה וַתִּקָּחֵ֑הוּ
מִפְּרִ֥י כַ֝פֶּ֗יהָ נטע נָ֣טְעָה כָּֽרֶם׃
זָמְמָ֣ה שָׂ֭דֶה וַ/תִּקָּחֵ֑/הוּ מִ/פְּרִ֥י כַ֝פֶּ֗י/הָ נטע [נָ֣טְעָה] כָּֽרֶם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):
"זממה שדה" - זממה בזמם וברסן את עשו, (בראשית כה): "איש שדה".
"ותקחהו" - מן העולם להאבידו.
"מפרי מעשיה נטעה כרם" - ישראל, לקיימם לחיי העולם הבא.
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"זממה" - חשבה כמו כאשר זממתי (זכריה ח)
מצודת דוד
"מפרי כפיה" - משכר מעשה ידיה נטעה כרם.
"זממה" - כאשר חשבה על השדה ונתנה עיניה בה, לא תשקוט עד אשר תקנה.לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):
"זממה" - כל מה שתכסוף להשכיל - תשכיל ותשיג, ותתחכם עוד להבין דבר מתוך דבר, ועושה עוד ציצים ופרחים.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
דרך המושכל
(טז) "זממה שדה", גם תזרע זרעים אלהיים על חלקת הנפש, שכבר בארנו (ישעיה כ"ח) שהנפש היא כחניית ומוכנת להצמיח פרי תבואה אם יעבדו עבודתה בחרישה וזריעה בעיון ובמעשה, וזרע המעשים נמשל לשדה שיוציא תבואה ללחם הנפש בעולם הגמול, וזרע העיון נמשל לכרם, כי העיון מתעצם בנפש עצמה, לכן נמשלו המושכלות שיטע בנפשו כגפנים בכרם שהם עצמם עומדים לעד ולא יבולו כמו הקשים של התבואה, כן המושכלות העומדים לעד בנפש ובעולם הגמול תוציא מהם יין המשומר בענביו:
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: כאשר זממה (חשבה) על השדה ונתנה עיניה בה, לא תשקוט עד אשר תקנה; ומפרי כפיה (משכר מעשה ידיה) נטעה כרם.
ולפי המשל:
כל מה שתכסוף להשכיל - תשכיל ותשיג, ותתחכם עוד להבין דבר מתוך דבר, ועושה עוד ציצים ופרחים.
תרגום ויקיטקסט: תוך כדי עבודה היא זוממת (מתכננת) באיזה שדה כדאי להשקיע את רווחיה, ולאחר העבודה היא לוקחת שדה מן ההפקר, קונה שתילים מהפרי (הרווח) של עבודת כּפֶּיהָ, ונוטעת כרם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי לא טז.
דקויות
מה זה זממה?
1. בלשון המקרא, הפועל זמם משמעו חשב מחשבות עמוקות. הפסוק ממליץ לתכנן, תוך כדי העבודה, איפה להשקיע את הכסף שמרוויחים בעבודה, ובפרט - להשקיע אותם בקרקע. "והנה כבר ידוע, שאדם שאין לו קרקע אינו אדם, כי הוא העיקר לעשות את לחמו ולסמוך עליו באסיפת תבואותיו מדי שנה בשנה. ולכן אשת חיל... כל מגמתה לקנות שדה במעותיה ולטעת כרם מפרי כפיה, ולא לבזבז את שלה בהבלי נשים... בקישוטים ובתכשיטים" (רמ"ד ואלי).
3. ויש שפירשו שהפועל זמם משמעו חרש. כמו שהפועל חרש מציין גם חפירה בקרקע וגם מחשבה עמוקה, כך הפועל זמם מציין את שתי המשמעויות - מחשבה עמוקה וגם חפירה בקרקע (ע"פ דעת מקרא בשם הרב משה זיידל ב"חקרי לשון").
מה זה ותקחהו?
1. בלשון חז"ל, הפועל לקח משמעו גם קנה (מכאן לָקוֹח = קונה): "כאשר חשבה על השדה ונתנה עיניה בה, לא תשקוט עד אשר תקנה" (מצודת דוד). לפי זה יש לפרש שהמילים מפרי כפיה מתייחסות לחלק הראשון של הפסוק: היא קנתה שדה מרווחי עבודת כפיה, ואז נטעה בו כרם.
2. אולם בלשון המקרא, המשמעות לקח=קנה אינה קיימת (למיטב ידיעתי), ולפי זה יש לפרש שהיא לקחה שדה מן ההפקר, ואז מפרי כפיה (מרווחי עבודת כפיה) קנתה שתילים ונטעה כרם בשדה.
3. ויש שפירשו שהפועל לקח משמעו זרע, כמו ב(יחזקאל יז ה): "וַיִּקַּח מִזֶּרַע הָאָרֶץ, וַיִּתְּנֵהוּ בִּשְׂדֵה זָרַע, קָח עַל מַיִם רַבִּים...". לפי זה, זממה שדה ותקחהו = חרשה שדה וזרעה אותו (ע"פ דעת מקרא בשם הרב משה זיידל ב"חקרי לשון").
באותו אופן, ותקחהו = זרעה, כמו ב(יחזקאל יז ה): "וַיִּקַּח מִזֶּרַע הָאָרֶץ, וַיִּתְּנֵהוּ בִּשְׂדֵה זָרַע, קָח עַל מַיִם רַבִּים...". לפי זה, זממה שדה ותקחהו = חרשה שדה וזרעה אותו (ע"פ דעת מקרא בשם הרב משה זיידל ב"חקרי לשון").
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי לא טז"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.