פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרֹעוֹתֶיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָֽגְרָ֣ה בְע֣וֹז מׇתְנֶ֑יהָ
  וַ֝תְּאַמֵּ֗ץ זְרוֹעֹתֶֽיהָ׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חגרה בעוז מתניה". לרוץ בזריזות לחפציה ואמצה זרועותיה לעשות פעולותיה בחריצות:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חגרה", בצד שתסחר בחוץ ללכת באניות סוחר, או בכל עבודה בשדה, חגרה בעוז מתניה אל ההליכה, ובצד שתעשה מלאכת הבית פנימה תאמץ זרועותיה בל ירפו ממלאכה:

דרך המושכל

(יז) "חגרה", בענין העיון שנמשל להליכה שילך ממושכל אל מושכל, חגרה מתנים ללכת מחיל אל חיל מהשגה אל השגה, ובענין המעשה תאמץ זרועתיה לעשות מצות ומע"ט מבלי עצלות ורפיון ידים:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חגרה וגו'" - חגרה מתניה בכח וגבורה, ר"ל היתה מתגברת בעצמה לעשות מלאכתה.

"ותאמץ" - חזקה זרועותיה במלאכה, והוא כפל ענין במ"ש.


לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"חגרה" - זריזה היא, ומשתדלת מאוד לחקור ולהעמיק בדברים מושכלים.

<< · מ"ג משלי · לא · יז · >>