מצודות על משלי לא טז
<< | מצודות על משלי • פרק ל"א • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
זָמְﬞמָ֣ה שָׂ֭דֶה וַתִּקָּחֵ֑הוּ
מִפְּרִ֥י כַ֝פֶּ֗יהָ נטע נָ֣טְעָה כָּֽרֶם׃
מצודת ציון
"זממה" - חשבה כמו כאשר זממתי (זכריה ח)
מצודת דוד
"מפרי כפיה" - משכר מעשה ידיה נטעה כרם.
"זממה" - כאשר חשבה על השדה ונתנה עיניה בה, לא תשקוט עד אשר תקנה.
לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):
"זממה" - כל מה שתכסוף להשכיל - תשכיל ותשיג, ותתחכם עוד להבין דבר מתוך דבר, ועושה עוד ציצים ופרחים.