קטגוריה:משלי כד כו
נוסח המקרא
שפתים ישק משיב דברים נכחים
שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים.
שְׂפָתַ֥יִם יִשָּׁ֑ק
מֵ֝שִׁ֗יב דְּבָרִ֥ים נְכֹחִֽים׃
שְׂפָתַ֥יִם יִשָּׁ֑ק מֵ֝שִׁ֗יב דְּבָרִ֥ים נְכֹחִֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"שפתים ישק" - כי עתה, כדברם כדברים האלה, אז הרשע הזה ישק שפה העליונה בתחתונה ולא יפתחם לדבר עזות מול המוכיחים, ואדרבה יהיה עוד משיב להם דברים נכוחים לומר 'גם בדברים האלה אעשה כאשר אמרתם'.
מצודת ציון
"ישק" - מלשון נשיקה, ור"ל חבור השפתים. וכן (תהלים פה): "צדק ושלום נשקו", שר"ל תלוים ומחוברים זה בזה.
"נכוחים" - אמיתים וישרים, כמו (ישעיהו נט): "ונכחה לא תוכל לבוא".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"משיב". הוא הסותר דברי חברו, וזה ההבדל בינו ובין עונה, כנ"ל (י"ח י"ג):- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: - כי עתה, כדברם כדברים האלה, אז הרשע הזה ישק (יחבר) שפה העליונה בתחתונה, ולא יפתחם לדבר עזות מול המוכיחים, ואדרבה יהיה עוד משיב להם דברים נכוחים (אמיתיים וישרים), לומר 'גם בדברים האלה אעשה כאשר אמרתם'.
תרגום ויקיטקסט: - שופט שיש לו אומץ להתווכח עם הרשע ולהשיב (לענות) לו דברים נכוחים (ראויים והגיוניים), ראוי להיות מנהיג, שעל-פי מוצא שפתיו יישק כל דבר.
/ - בסופו של דבר, גם העבריין עצמו יודה למי שהוכיח אותו על חטאיו, ישק את שפתיו וישיב לו באהבה על דברי התוכחה הנכוחים והישרים אשר החזירו אותו בתשובה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כד כו.
דקויות
הביטוי שפתיים יישק נזכר בתלמוד (בבלי גיטין ט.), והוא מקובל עד היום כביטוי שֶבַח לאדם שאמר דבר חכם במיוחד. המפרשים פירשוהו בכמה דרכים:
1. על-דרך הפשט: "השפתיים שלך אמרו דבר כל-כך חכם, עד שראוי לנשק אותן" (מעין הביטוי "פה מפיק מרגליות"): "ראוים כל שפתים לנשקו" (רש"י, מלבי"ם), "האיש המשיב דברים נכוחים וישרים הוא אהוב אצלם כאילו נשקם בפיהם, כי השקר שנוא והאמת אהוב" (רלב"ג).
2. על-דרך הרמז: "כשאדם אומר דברים נכוחים, אותם שסביבותיו משיקין שפתותיהם זו לזו, ששותקין ואין יודעים מה להשיב" (תוספות שם); "הרשע הזה ישק שפה העליונה בתחתונה ולא יפתחם לדבר עזות מול המוכיחים" (מצודות).
3. על-דרך הדרש: "שמיתתם תהיה בנשיקה, לפי שעשו נחת רוח אל השכינה, להוכיח את בניה להחזירם למוטב" (רמ"ד וואלי פירוש ראשון).
4. ועל-דרך הסוד: "זוכה לנשיקות של אהבה, הבאות מאישה לבעלה; ומה שאמר 'נכוחים' (ולא 'נכונים'), לרמוז שזה גורם זיווג שלם של זכר ונקבה, שעל-ידו תורה שבעל-פה באה לנוכח פני בעלה שהוא תורה שבכתב... וכאשר עשה כן ייעשה לו, ולכן שפתיים יישק ממש" (רמ"ד וואלי פירוש אחרון).
5. לענ"ד, הנשיקה היא משל לאהבה וחיבור - ההיפך משנאה ופירוד. הפסוקים הקודמים (פסוקים 23-25) קבעו, שאסור לשופט להתייחס בסלחנות לרשעים ולהגיד להם שהם צדיקים, אלא עליו להוכיח אותם על כל עוונותיהם. השופט עלול לחשוב, שהתוכחה תגרום לשנאה ולקרע בעם, אולם הפסוק קובע שזהו מצב זמני בלבד - בסופו של דבר, רק משפט צדק יביא לאהבה ולחיבור, "שפתיים יישק".
הקבלות
1. הביטוי יישק נאמר גם על יוסף, (בראשית מא מ): "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ"; שם הוא מציין שלטון ושררה. ייתכן שיש כאן רמז, שרק היודע להשיב דברים נכוחים, ואינו פוחד להוכיח את הרשעים, הוא הראוי להיות מנהיג.
2. דוגמה למוכיח שקיבל נשיקה הוא יתרו, (שמות יח ז): "וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ, וַיִּשַּׁק לוֹ...".
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי כד כו"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.