מ"ג משלי כד כז
<< · מ"ג משלי כד · כז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָ֘כֵ֤ן בַּח֨וּץ ׀ מְלַאכְתֶּ֗ךָ
וְעַתְּדָ֣הּ בַּשָּׂדֶ֣ה לָ֑ךְ
אַ֝חַ֗ר וּבָנִ֥יתָ בֵיתֶֽךָ׃
רש"י (כל הפרק)
"הכן בחוץ" - זה מקרא
"ועתדה בשדה" - זו משנה
"אחר ובנית ביתך" - זו גמרא ד"א כמשמעו בתחלה קח לך שדות וכרמים ואחר כך ועתדה לשון עתודים (בראשית לא) שים לך בהמות בשדה ואח"כ ובנית ביתך תקח אשהרלב"ג (כל הפרק)
"הכן". מלאכתך בחוץ והוא מה שיצטרך לך להקדים מהמוחשות והכן בשדה לך מה שעתיד להצטרך לך בחקירותך אל המוחשות ואחר זה תוכל לבנות ביתך בעיוניות:
מלבי"ם (כל הפרק)
"הכן בחוץ מלאכתך", אם תרצה לבנות בית שהוא לקחת אשה ולהוליד בנים, תקדים להכין האמצעים שע"י תשיג לכלכלם, ע"י "שתכין מלאכתך חוץ" להבית, שיהיה לך מלאכה וגם "תכין בשדה על העתיד", שיהיה לך שדי תבואה זרועה ומוכנת לתת לחם ביתך, ואז "תבנה בית", שאל"כ תצטרך לבריות או לגזול או תתבטל מת"ת, והוא מאמר משלי, שלכל תכלית יכין האמצעיים, וחז"ל דרשוהו שלפני לימוד הגמרא יכין מקרא ומשנה שהם הקודמים לו ומובילים אל הגמרא ולפני מע"ט יכין הלימוד הקודם למעשה, וכדומה:
ביאור המילות
"עתדה". המכין את העתיד: