פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלַמּוֹכִיחִ֥ים יִנְעָ֑ם
  וַ֝עֲלֵיהֶ֗ם תָּב֥וֹא בִרְכַּת־טֽוֹב׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


ואולם "למוכיחים" הרשעים על רשעם ומיישרים אותם אל הטוב, עליהם יהיה "נועם" וחן מהאנשים, "ועליהם תבא" מהאנשים "ברכת טוב". ואפשר שכל זה דבק אל השופטים, שיאמרו אל מי שהוא רשע בדין שהוא צדיק, ויהיה הכרת פנים במשפט נתינת כבוד לאחד מהחלקים הבאים לדין, כי זה ממה שיבא לצאת המשפט מעוקל, כי בזה יסתתמו טענות החולק עמו לחשבו שדעת הדיין קרובה אל שכנגדו,

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ולמוכיחים ינעם", אולם "למוכיחים" את הרשעים ובלתי מחניפים רק מוכיחים אותם בתוכחה.

"ינעם" מצד עצמו. כי הדרך הטוב ינעם לנפש, וחוץ מזה "עליהם תבא ברכה" לא קללה כמו אל המחנפים, ומצייר "שהטוב" הוא יתרבם.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולמוכיחים" - אבל להמוכיחים את הרשע יונעם הדבר לומר לו בתוכחותיהם 'הלא באמת צדיק אתה, רק בדברים אחדים תשגה, לזאת הסר ממך גם את אלו'.

"ועליהם" - על המוכיחים ההם תבא ברכת טוב, כי הטיבו לעשות, כי אם יאמרו לו בפה מלא 'רשע אתה' יעיז פניו לומר שהדין עמו, אבל בדברים כאלה ימשך לבבו אליו לשמוע בקולו.

מצודת ציון

"ינעם" - מלשון נעימות ויופי.

<< · מ"ג משלי · כד · כה · >>