מ"ג משלי כד כו


<< · מ"ג משלי · כד · כו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שפתים ישק משיב דברים נכחים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׂפָתַ֥יִם יִשָּׁ֑ק
  מֵ֝שִׁ֗יב דְּבָרִ֥ים נְכֹחִֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שפתים ישק" - ראוים כל שפתים לנשקו

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

או ירצה בזה, ולמוכיחים ינעם, הנה האיש "המשיב דברים נכוחים" וישרים הוא אהוב אצלם כאילו "נשקם בפיהם", כי השקר שנוא והאמת אהוב.והנה המכוון בזה ראשונה בזה המאמר הוא אזהרה שלא יכיר פנים לאחד מחלקי הסותר, כדי שלא ימנעהו זה מלחקור חקירה שלימה במה שיחקור עליו לרב התפתותו והמשכו ואהבו אחד מחלקי הסותר, ואם בזה האופן מהחקירה יאמר לדעת הכוזב שהוא אמת תשיגהו קללה מרבים ולאשר יוכיחו האמת בדרוש בחקרם בזה מחקר שלם ינעם ויערב מה שישיגוהו ויברכוהו הבאים אחריהם הרואים דבריהם בשנתרצו לחקור בדברים מחקר שלם:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ישק" - מלשון נשיקה, ור"ל חבור השפתים. וכן (תהלים פה): "צדק ושלום נשקו", שר"ל תלוים ומחוברים זה בזה.

"נכוחים" - אמיתים וישרים, כמו (ישעיהו נט): "ונכחה לא תוכל לבוא". 

מצודת דוד

"שפתים ישק" - כי עתה, כדברם כדברים האלה, אז הרשע הזה ישק שפה העליונה בתחתונה ולא יפתחם לדבר עזות מול המוכיחים, ואדרבה יהיה עוד משיב להם דברים נכוחים לומר 'גם בדברים האלה אעשה כאשר אמרתם'.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שפתים ישק משיב דברים נכוחים", ומי שהוא חכם בתוכחה, עד שיוכל "להשיב" אל המתוכח עמו וירצה לסתור דבריו, והוא מלומד להשיב ולסתור דבריו (שזה גדר התשובה) "בדברים נכוחים", המחליטים כדבריו, "שפתים" אלה יקבלו "נשיקות", כי כולם אוהבים אותם:

ביאור המילות

"משיב". הוא הסותר דברי חברו, וזה ההבדל בינו ובין עונה, כנ"ל (י"ח י"ג):
 

<< · מ"ג משלי · כד · כו · >>