מדרש משלי (בובר) כד כג

(משלי כד כג): "גם אלה לחכמים, הכר פנים במשפט בל טוב" - מכאן הודיע שלמה לחכמים כדי שלא יהו מכירין פנים בדין, למה? בל טוב - הא כיצד? אם היה רשע עומד בדין, והוא בעל ממון, אל תהי נושא לו פנים בדין בשביל ממונו, והכל מקללים אותו, ואומרים לו 'אוי לו לזה שאבד את חייו, ונושא לו פנים מפני שהוא בעל ממון', שנאמר:


(משלי כד כד): "אומר לרשע צדיק אתה - יקבוהו עמים, יזעמוהו לאומים". אבל אם מוכיח בדין, מביא עליו ברכות טוב, שנאמר:


(משלי כד כה): "ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבוא ברכת טוב". מה כתוב אחריו -


(משלי כד כו): "שפתיים ישק משיב דברים נכוחים" - אמר רבי לוי: אלו דברי תוכחות, הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (משלי ח ט): "כולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת".