". וכן הדבר במי שהוא שופט, אם יאמר על צד החנופה לרשע שהוא "
פסוק כה
• לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ואולם "
למוכיחים" הרשעים על רשעם ומיישרים אותם אל הטוב, עליהם יהיה "
נועם" וחן מהאנשים, "
ועליהם תבא" מהאנשים "
ברכת טוב". ואפשר שכל זה דבק אל השופטים, שיאמרו אל מי שהוא רשע בדין שהוא צדיק, ויהיה הכרת פנים במשפט נתינת כבוד לאחד מהחלקים הבאים לדין, כי זה ממה שיבא לצאת המשפט מעוקל, כי בזה יסתתמו טענות החולק עמו לחשבו שדעת הדיין קרובה אל שכנגדו,
פסוק כו
• לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
או ירצה בזה, ולמוכיחים ינעם, הנה האיש "
המשיב דברים נכוחים" וישרים הוא אהוב אצלם כאילו "
נשקם בפיהם", כי השקר שנוא והאמת אהוב.והנה המכוון בזה ראשונה בזה המאמר הוא אזהרה שלא יכיר פנים לאחד מחלקי הסותר, כדי שלא ימנעהו זה מלחקור חקירה שלימה במה שיחקור עליו לרב התפתותו והמשכו ואהבו אחד מחלקי הסותר, ואם בזה האופן מהחקירה יאמר לדעת הכוזב שהוא אמת תשיגהו קללה מרבים ולאשר יוכיחו האמת בדרוש בחקרם בזה מחקר שלם ינעם ויערב מה שישיגוהו ויברכוהו הבאים אחריהם הרואים דבריהם בשנתרצו לחקור בדברים מחקר שלם:
פסוק כז
• לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הכן". מלאכתך בחוץ והוא מה שיצטרך לך להקדים מהמוחשות והכן בשדה לך מה שעתיד להצטרך לך בחקירותך אל המוחשות ואחר זה תוכל לבנות ביתך בעיוניות:
פסוק כח
• לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אל תהי עד חנם ברעך". לספר כזבים בספוריך הראויים להיישיר על דרושי החכמות כי בזה תסבב להטעות האנשים בדעות וכן אם תמצא דעת לקודמים בלתי ישר בעיניך אין ראוי שתמצא ספורים בשפתיך בלתי צודקים לשבר הדעת ההוא וכן אם נעזר בעל הדעת ההוא בספורי' כוזבים אין ראוי שתעשה כן במה שתביא מהמוחשות לסתר דעתו כי זה יבלבל המעיינים בזאת החקירה בלבול חזק:
פסוק כט
• לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אל תאמר". ולזה אין ראוי שתאמר כאשר עשה לי לאמת דעתו בספורי' כוזבים כן אעשה לו לבטל דעתו להשיב כפעלו שיחשוב היותו דבר ראוי, והנה העיר עם זה להרחיק מעדות שקר לשבר חבירו בשפתיו שיחשוב שאין בו חטא כי הוא אינו עושה בעצמות דבר כנגדו אך ימשך לו הרע מדברו ואע"פ שגמלו רע אשר יעיד עליו עדות שקר אין ראוי לו שיקח נקמתו ממנו בזה האופן ואחר זה הזהיר מהעצלה בפעולות ובעיון כי העצלה בפעולות תשחית קנייני האדם ותהיה סבה שלא יהיה לו מהם פרי והעצלה בבקשת העיון תסבב שיהיו הקנינים העיונים פחותים ומזיקים במדרגת הקוצים שיזיקו לכל הקרב אליהם:
פסוק ל
• לפירוש "פסוק ל" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
על שדה איש". ולזה אמר "
על שדה איש עצל עברתי", שמרוב העצלה לא ישתדל לחרוש ולזרוע,
פסוק לא
• לפירוש "פסוק לא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
והנה עלו בו עשבים רעים וקוצים, "
וגדר אבניו" שנבנית סביבו לשמור פריו "
נהרסה", כי עצלותו לא ישתדל לתקנה. וכן הענין בכרם אדם חסר השכל, שנטעה הש"י לתת פרי הטוב המשמח אלהים ואנשים והוא השכל ההיולאני אשר לו כח להשיג המושכלות, והנה לעצלותו בבקשת החכמה לא עלו לו כי אם דעות כוזבות ומזיקות לאדם בהצלחתו המדעית והמדינית, והוסר הגדר שהיה סביבו בדרך שישאר לו מדרכו לשאר כחות הנפש:
פסוק לב
• לפירוש "פסוק לב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ואחזה אנכי". וכאשר ראיתי זה הרע הבא מן העצלה בפעולות ובדעות, שמתי לבי אל זה "
ולקחתי מוסר" להמלט מהעצלה אשר ימשוך ממנה זה הרע,
פסוק לג
• לפירוש "פסוק לג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
וראיתי שהעצה הנכונה בזה למי שירצה להמלט ממנה הוא "
שיישן מעט ויתנמנם מעט ומעט יחבק ידיו לשכב" לתת מנוחה לאיברים, וכאשר תעשה כן לא יהיה לך ריש וחסרון מתמיד, כי החריצות יהיה סבה להמציא לך מזונך בקלות ולהמציא לך הדרוש אשר תדרוך בהשגתו:
פסוק לד
• לפירוש "פסוק לד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ובא מתהלך רישך". ולזה כשיבוא לך ריש וחסרון יבא כמהלך, שלא יתעכב עמך, כמו הענין "
באיש מגן שהוא בא כמהלך". ובכאן נשלם מה שהגבלנו באורו בזה המקום, והתועלות המגיעות ממנו הם מבוארים מדברינו:
