ביאור:משלי כד לד

משלי כד לד: "- וּבָא מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ, וּמַחְסֹרֶיךָ כְּאִישׁ מָגֵן!"

תרגום מצודות: - ואם כך תעשה, אז, אף אם פעם יבא לך הריש (העוני), לא יתמיד, כי ילך לה כדרך המהלך בדרך, שאינו מתעכב זמן רב במקום אחד;

ואף אם יבא לך חסרון מה בעושר, לא יתעכב החסרון, וכדרך האיש המלובש במגן לרדת אל המלחמה, שאין דרכו להתעכב במקום מן המקומות (וכפל הדבר במילים שונות).

תרגום ויקיטקסט: - הריש (העוני) יבוא אליך פתאום כמו מתהלך (אורח שבא בהפתעה), והמחסור יבוא אליך בעוצמה כמו איש מגן, חייל ממוגן שאי אפשר לסלקו.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כד לד.

דקויות

רֵאשֶךָ = רֵישֶךָ = עונייך (מלשון רש = עני); העוני נמשל למְהַלֵּך ְ או מִתְהַלֵּךְ.

מַחְסֹרְךָ = מַחְסֹרֶיךָ = המחסור שלך; המחסור נמשל לאִיש מָגֵן.

ניתן להציע כמה הסברים למשלים אלה:

1. המשלים מציינים פתאומיות ומהירות:

מהלך / מתהלך הוא "אדם המהלך מהר" (רש"י), או אורח, אדם שבא פתאום לבקר (כמו הֵלֶךְ - שמ"ב יב4); "ובא כמהלך ראשך - יבוא עליך עניות פתאום, כאורח המהלך בדרך, הבא פתאום לבית מלונו ולא נודע טרם בואו" (מצודת דוד).

איש מגן הוא "הבא מהר להגן על אדוניו" (רש"י), או "כאיש המלובש במגן לרדת אל המלחמה, שאין דרכו להתעכב בדרך מהלכו".

כשאדם מתעצל, ישן במקום לעבוד, הוא עלול להתעורר יום אחד ולגלות, להפתעתו, שהצ'ק שנתן במכולת חזר, או שנפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל, ובבת אחת הוא יגלה שהפך מאדם אמיד לרש ועני.2. המשלים מציינים הדרגה ויסודיות:

מהלך / מתהלך הוא אדם שמתקדם "לאט אבל בטוח", ומשום כך לא שמים לב אליו ולא נלחמים בו: "בא הריש כאורח מהלך בדרכו, באין עומד לנגדו, כי לא יעשה תחילה דבר נגד הריש והעוני הבא עליו..." (מלבי"ם).
איש מגן הוא לוחם לבוש במגן, שגם הוא מתקדם לאט (בגלל כובד המגן) אבל בטוח - "המחסור יעמוד נגדו כאיש נושא מגן וצינה, ולא יוכל לגרשו מביתו ולעשות לו מאומה" (מלבי"ם).

כשאדם מתעצל, הוא לא נעשה עני בבת אחת (כמו אדם שמהמר בבורסה, למשל), אלא בהדרגה - המחסור הולך וגדל, והופך מאורח לכובש, חייל ממוגן שאי אפשר לסלקו.וייתכן ששני המשלים נכונים: אובייקטיבית, המחסור מגיע בהדרגה, כמו בפירוש 2; אבל סובייקטיבית, מנקודת מבטו של העצל, המחסור מגיע במהירות ובהפתעה גדולה.

3. ע"פ 'דעת מקרא', שני המשלים הם משל אחד, הרומז לתיאורו של גלית, הענק הפלשתי, (שמואל א יז מא): "וַיֵּלֶךְ הַפְּלִשְׁתִּי הֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל דָּוִד, וְהָאִישׁ נֹשֵׂא הַצִּנָּה לְפָנָיו":

גוליית בא כמהלך, בעוצמה ובביטחון; ולפניו איש מגן = איש נושא צינה (צינה = מגן גדול):

במשל, איש המגן צועד לפני הגיבור המהלך; כשרואים את איש המגן, אפשר לדעת שהגיבור מהלך אחריו ויגיע עוד מעט;

ובנמשל, המחסור צועד לפני הריש והעוני; כשאדם מתחיל להרגיש מחסור, הוא יכול לדעת שהעוני מהלך אחריו ויגיע עוד מעט.

לפי זה, פירוש הפסוק הוא: אם תמשיך להתעצל, עונייך יבוא כמו גיבור המהלך בשדה הקרב כדי לכבוש את חייך; אבל לפני כן תתחיל להרגיש מחסור - תתחיל לשים לב שחסרים לך דברים, וזה צריך להיות עבורך סימן שהעוני מתקרב - כמו שאיש מגן הוא סימן לכך שהגיבור מתקרב.המחסור נמשל לגוליית הפלשתי, וכדי להתגבר עליו צריך לנהוג כמו דוד, (שמואל א יז מח): "וְהָיָה כִּי קָם הַפְּלִשְׁתִּי וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד, וַיְמַהֵר דָּוִד וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי" - לא לעמוד ולחכות שהמחסור יגיע, אלא לרוץ במהירות אל המערכה ולהילחם בו.

הקבלות

טוב או רע?

לפי רוב המפרשים, הפסוק הוא הבטחה לרעה - אם תישן יותר מדי, יבואו עליך עוני ומחסור, בהמשך לפסוק הקודם: אם תישן מעט יותר ממה שצריך, אז "ובא כמהלך ראשך, ומחסורך כאיש מגן".

אך יש שפירשו להיפך, שהפסוק הוא הבטחה לטובה - אם תמעט בשינה אז יבוא אליך כל מה שחסר לך: "אם תעשה כן, יבא חסרונך, ודבר שאתה רש ממנו יבא לך מיד, כאדם המהלך מהר, ומחסורך יבא ויתמלא כאיש מגן - הבא מהר להגין על אדוניו..." (רש"י), "יש דרך לגרום שכל מה שחסר לך יגיע מהר! איך? מעט שנות, מעט תנומות, מעט חיבוק ידיים לשכב, קום ממיטתך! אל תתייאש ממצבך! תדע שאם תנסה ותשתדל עם אמונה - ה' יעזור לך ויושיע אותך, וכל חסרונותיך יתמלאו במהירות." (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ב תמוז ה'תשס"ט).

ולענ"ד, הפירוש השלילי מתאים יותר לפרק כד, והפירוש החיובי מתאים יותר לפסוק הדומה במשלי ו11 - ראו ביאורנו שם.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/24-34