פתיחת התפריט הראשי

משלי כד ט: "זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ."

תרגום מצודות: זימת (מחשבת) איוולת ורשע נחשבת לחטאת, עם כי לא עשה מעשה; והליצנות מתעבת את האדם בעיני כל, עם כי אין בה כי-אם עקימת שפתים.

תרגום ויקיטקסט: - וכן, לאדם לץ יזמנו משמיים בת-זוג שהיא בעלת זימת איוולת (מחשבות שטחיות וטיפשיות), חוטאת ומתועבת.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כד ט.


דקויותעריכה

זימה היא מחשבה רעה או מעשה זנות; אויל הוא שטחי; לץ הוא המזלזל ולועג לאנשים ולערכים.

המבנה התחבירי של הפסוק קשה, והמפרשים פירשוהו בדרכים שונות, ולענ"ד יש לפרשו בהמשך לפסוק הקודם.

רע מושך רע גם בזוגיות - אדם המתלוצץ ולועג לאחרים, בסופו של דבר ימצא את עצמו בחברתה של בת-זוג טיפשה.

פירושים נוספים:

1. "זמת אולת - עצת אולת חטאת לבעליה; ותועבת לאדם לץ - ליצנות היא המתעבת את האדם על הקב"ה ועל הבריות" " ( רש"י)

2. "הזמה והמחשבה היא לאיש אולת חטאת וחסרון, לפי שהוא יעשה פעולותיו בלא הסתכלות ומחשבה... וכן הזמה והמחשבה הוא דבר מתועב ונמאס לאדם לץ , כי אינו כי אם בדברי לעג בזולת ישוב והסתכלות."

"או ירצה בזה כי: זמת איש אולת היא חטאת וחסרון, כי הוא לא ישלים המחשבות אבל יעשה לפי המחשבה העולה על לבו ראשונה; ותועבת הזמות תמצא לאדם לץ כי הוא לרוע ענינו לא יקח מן המחשבות כי אם מה שהוא יותר מתועב ויותר מרוחק, כי הוא הנרצה אצלו" " ( רלב"ג)

3. "החטאת בא ע"י זמת האולת: הזימה הוא המשתקע מאד במחשבת זנות. ובא במליצה על המשתקע לזנות אחרי אולת שהם הספיקות, שמרבה להסתפק על חקי החכמה, ומזה בא לידי חטאת. שהחטאת היא החוטא מחקי החכמה. ואם הוא אדם לץ , יתהפך אצלו לעשות תועבה , שהם דברים המתועבים בפרהסיא. כי יתלוצץ ויעשה הכל בפרהסיא" " ( מלבי"ם)

4. "אין מחשבה רעה יותר שנואה לפניו ית' כמחשבת הזימה , שהיא ודאי איוולת גדולה של האדם, שיכול לטהר את מחשבתו ולהיות כמלאך ה' צבאות, והוא רוצה לטמאה בהרהורי עבירה ולהיות כבהמה. ועוד, שהוא חוטא חטא גדול לפניו ית', מאחר שפוגם את נשמתו הטהורה, שחוצבה מתחת כסא הכבוד כידוע... ומה שאמר בלשון סמיכות, זימת ולא זימה, לרמוז שהעניין מדבר על זימת המחשבה, כי הוא סמוך אל העניין הקודם, שאמר (משלי כד ח): "מחשב להרע", ואין מחשבה רעה גרועה מזאת, שהיא איוולת וחטאת."

"ואמנם, כבר ידוע שטומאת המחשבה גלויה לפניו ית' בלבד, ואינה גלויה לאדם, ולכן, המחשב מחשבות של זימה יהיה תועבת ה', ולא תועבה לבריות, כי אינם רואים את מצפונו. אבל יש מידה אחרת רעה, שהיא גם-כן תועבה לאדם, והיא מידת הליצנות, שהכל רואים ושומעים אותה, ולכן בעליה נעשה תועבה לבריות, וזהו שאמר, ותועבת לאדם לץ ."

"ומה שהזכיר הליצנות אצל הזימה, כי זה גורם את זה, כעניין אמרם ז"ל: "שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה"" (רמ"ד וואלי) .




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/24-09