קטגוריה:משלי ג טז
ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים בִּֽימִינָ֑הּ
בִּ֝שְׂמֹאולָ֗הּ עֹ֣שֶׁר וְכָבֽוֹד׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים בִּֽ/ימִינָ֑/הּ בִּ֝/שְׂמֹאולָ֗/הּ עֹ֣שֶׁר וְ/כָבֽוֹד׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
רלב"ג
"ארך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד". הנה בימין התורה יהיה אורך ימים ר"ל השגת החיים הנצחיים כי זהו פריה ולזה ייחס זה אל ימינה וזה יהיה במה שישיג בה מן החכמה והתבונה והנה על הכוונה השנית ישיג בה עושר וכבוד כי מצד ההשגחה האלהית שתדבק באדם בעבורה ימשכו לו ג"כ טובות גופיות כמו שנתבאר בתורה וביארנוהו עוד במאמר הד' מספר מלחמות ה':
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אורך ימים" - ר"ל: על ידה ישיג אורך ימים ועושר וכבוד.
ורז"ל אמרו: למיימינים בה, לעוסק לשמה, היא לו לאורך ימים, וכל שכן עושר וכבוד; אבל למשמאילים בה, לעוסקים שלא לשמה, עם כל זה יהיה עושר וכבוד.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד", שהכסף והחרוץ והפנינים הם אוחזים את העושר והכבוד בימינם, כי עקרם הוא להשיג עושר וכבוד, אבל החכמה היא תאחז את העושר והכבוד בשמאלה, כדבר הטפל שאוחזים אותו ביד שמאל, כי בימינה היא אוחזת דבר יקר מזה שהוא ארך ימים, שכולל טוב חיי העוה"ז וגם חיי נצח בעולם שכולו ארוך:
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד — בראשית רבה פרק י: ארך ימים בימינה לעתיד לבא; בשמאלה עשר וכבוד בעולם הזה. והקדים העולם הבא לעולם הזה, לפי שתענוג העולם הזה יש לו הפסק, ותענוג העולם הבא אין לו הפסק, עולם שכולו ארוך, וזה טעם ארך ימים. ומזה הטעם תלה העולם הבא בימין והעולם הזה בשמאל.
ואולי כינה העולם הזה בשמאל, שיצר הרע שולט בו, והוא הנקרא "צפוני" וצפון ושמאל אחד הוא.
בפרק במה אשה יוצאה, רב ששת: מאי דכתיב אורך ימים בימינה וגו'? ולמשמאילים בה עושר וכבוד איכא, אורך ימים ליכא.
בפרק לא יחפור, אמר רבי יצחק: הרוצה שיחכים ידרים, והרוצה שיעשיר יצפין; וסימנך – שולחן בדרום ומנורה בצפון. ור' יהושע אומר: לעולם ידרים, שמתוך שמתחכם – מתעשר, שנאמר: אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד.
תרגום מצודות: על-ידה ישיג אורך ימים ועושר וכבוד. ורז"ל אמרו: למיימינים בה, לעוסק לשמה, היא לו לאורך ימים, וכל שכן עושר וכבוד; אבל למשמאילים בה, לעוסקים שלא לשמה, עם כל זה יהיה עושר וכבוד.
תרגום ויקיטקסט: - החכמה נותנת ביד ימין שלה את המתנה העיקרית שהיא אורך ימים (ימים מנוצלים היטב), וביד שמאל שלה את המתנות המשניות, שהן עושר וכבוד.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג טז.
דקויות
החכמה נמשלת לאישה שידיה מלאות במתנות - ביד אחת יש אורך ימים ( = ימים המנוצלים היטב) וביד השניה יש עושר וכבוד (דעת מקרא).
יד ימין היא היד העיקרית (באנגלית the right hand = היד הנכונה לעשות בה דברים); וגם אורך ימים היא ה"מתנה" העיקרית שנותנת החכמה ללומדיה - המטרה העיקרית של לימוד החכמה היא לנצל נכון את הזמן.
יד שמאל היא היד המלווה (באנגלית the left hand = היד הנשארת); וגם עושר וכבוד הן רק תוצאות לוואי של לימוד החכמה - החכמים האמיתיים לא רודפים אחרי עושר וכבוד, הם מקבלים אותם ב"דרך אגב" (מלבי"ם).
מי שאוחז את החכמה בידו הימנית, כלומר מתייחס אליה כאל המקצוע העיקרי, זוכה למתנה העיקרית שהיא אורך ימים; ומי שאוחז את החכמה בידו השמאלית, כלומר מתייחס אליה כדבר טפל וכאמצעי להשגת מטרות אחרות, מקבל רק את המתנה הטפלה שהיא עושר וכבוד (רש"י על-פי חז"ל).
הקבלות
שלמה המלך ביקש מה' רק חכמה, וה' נתן לו מתנות בשתי ידיים, (מלכים א ג יג): "וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ: גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד, אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ. וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי לִשְׁמֹר חֻקַּי וּמִצְוֹתַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ, וְהַאַרַכְתִּי אֶת יָמֶיךָ".
גם אתם, בניי, לכו בדרך החכמה ותקבלו את אותן המתנות - אורך ימים, עושר וכבוד!
שמאל וימין
שמאל וימין נזכרים בשלושת ספריו של שלמה המלך:
1. בשיר השירים, (שיר השירים ב ו): "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי"*, שמאל וימין מבטאים אהבה. על-פי המשל, אלה דבריה של האומה הישראלית, המתארת את חסדי ה' כלפיה: שמאלו תחת ראשי היא העושר והכבוד שה' נותן לעם ישראל, וימינו תחבקני היא אורך הימים.
2. כאן בספר משלי, שמאל וימין מבטאים הצלחה חומרית: אורך ימים, עושר וכבוד.
3. ובספר קהלת, (קהלת י ב): "לֵב חָכָם לִימִינוֹ, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ"*: שמאל וימין מבטאים את מחשבות הלב. החכם חושב על מה שבצד ימין - על אורך הימים; והכסיל חושב על מה שבצד שמאל - על העושר והכבוד.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ג טז"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.