פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בני" - אמר במקום ה': אתה, ישראל החביב לי כבן לאב, הנני מזהירך: תורתי אל תשכח!

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושנות חיים" - ר"ל: שנות השקט ושלוה.

"ושלום יוסיפו לך" - התורה והמצות הם יוסיפו לך, כי הם ילמדו עליך זכות.

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל יעזבך" - אל תהיה נעזב מהם, כי אחוז בהם.

"קשרם" - ר"ל: בכל עת תהא מדבר בם וחושב בעניינם.

מצודת ציון

"לוח" - נסר, והוא ענין מליצה ושאלה.

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומצא חן" - ובזה תמצא חן' ותהיה ידוע למשכיל בשכל טוב בעיני וגו'.

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תשען" - אל תחשוב "בודאי אצליח הואיל ונעשה הדבר בבינה", כי הכל ביד ה' ולא ביד בינת אדם.

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בכל דרכיך" - בכל עניניך דע את ה', ר"ל: תן דעתך לחשוב לעשות מעשיך למען יבוא בדבר תועלת לקיים דבר ה', ואז הוא יוליכך באורח מישור ותצליח בה.

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תהי חכם בעיניך" - להקל בדבר הנאסר לעשות גדר ושימור, בחושבך שאין חכם כמותך צריך גדר, אלא ירא את ה' פן עם כל חכמתך תיכשל.

"וסור מרע" - הרחק מאד ועשה גדר.

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רפאות" - ר"ל: הלא הגדר לא יזיק, כי עוד יועיל, ותהיה רפאות וגו', ר"ל: יחזיק אותך בקיום המצוות.

מצודת ציון

"לשרך" - הוא הטבור, כמו (שיר השירים ו): "שררך אגן הסהר".

"ושקוי" - ר"ל: המוח המשקה העצמות.

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מהונך" - להפריש ממנו צדקה.

"ומראשית" - לתת תרומות ומעשרות.

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וימלאו" - ר"ל: לא תחסר כלום בעבור זה, כי הברכה ישולח בהם ועוד תוסיף.

"ותירוש" - היין אשר ביקבים יתרבו.

מצודת ציון

"אסמיך" - הם אוצרות התבואה, כמו (דברים כח): "את הברכה באסמיך".

"יקביך" - הם הבורות אשר היין יורד בהם, כמו (ישעיהו ה): "וגם יקב חצב בו".

"יפרצו" - ענין התחזקות ברבוי, כמו (דברי הימים א ד): "פרצו לרוב".

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מוסר" - ואם בא לך מה' מוסר יסורים, אל תמאס בהם, אלא קבלם מאהבה.

"ואל תקוץ" - כפל הדבר במילים שונות.

מצודת ציון

"תקוץ" - ענין מאוס, כמו (בראשית כז): "קצתי בחיי".

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יוכיח" - לגלות אזנו ליישר דרכו.

"וכאב" - וכמו האב, אשר יכון בהכאה לרצות את בנו להיטיב דרכו, ולא לנקום נקם.

מצודת ציון

"ירצה" - מלשון ריצוי ופיוס.

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואדם" - מוסב על אשרי, לומר: אשרי לאדם אם מוציא את התבונה מן החכמה, ר"ל: מבין דבר מתוך דבר.

מצודת ציון

"יפיק" - יוציא, כמו (משלי ח): "ויפק רצון".

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי טוב" מסחר החכמה ממסחר הכסף, כי מי שנוטל מחיר הכסף לא ישאר הכסף בידו ולא המחיר ביד האחר, ולא כן בדבר החכמה, כי את מי שלומד עם אחר חכמה אחת במחיר למוד חכמה אחרת, א"כ אחר-כך שניהם ביד כל אחד ואחד.

"תבואתה" - פרי החכמה, ור"ל: מה שהבין מדעתו מתוך דבר החכמה שלמד, הנה טובה היא מחרוץ.

מצודת ציון

"ומחרוץ" - היא הזהב הטוב, כמו (תהלים סח): "בירקרק חרוץ".

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יקרה" - חשובה היא מפנינים, הם המרגליות.

"וכל חפציך" - כל הדברים שאתה חפץ ורוצה בהם לא יהיו שוין בשוויה.

מצודת ציון

"מפנינים" - הם המרגליות.

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אורך ימים" - ר"ל: על ידה ישיג אורך ימים ועושר וכבוד.

ורז"ל אמרו: למיימינים בה, לעוסק לשמה, היא לו לאורך ימים, וכל שכן עושר וכבוד; אבל למשמאילים בה, לעוסקים שלא לשמה, עם כל זה יהיה עושר וכבוד.

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דרכי נועם" - ר"ל: לא יבוא בשום צד מכשול בדבר קיום דברי התורה.

"וכל וגו'" - כפל הדבר במילים שונות.

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למחזיקים בה" - להאוחזים בה היא להם לעץ חיים, כי בעבורה ישיג החיים.

"ותומכיה" - התומך אותה בגדרים וסייגים הוא משובח.

מצודת ציון

"מאושר" - משובח, כמו (תהלים א): "אשרי האיש".

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בחכמה" - באמצעות חכמת התורה ברא העולם.

"בתבונה" - תבונת התורה.

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בדעתו" - בדעת התורה נבקעו תהומות, הם המעיינות הנובעים מתחת.

"ושחקים" - מוסב על "בדעתו", לומר: בדעת התורה יטיפו השמים טל.

מצודת ציון

"ירעפו" - יטיפו, כמו (דברים לג): "יערוף כמטר לקחי".

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נצור תושיה ומזמה" - ר"ל: שמור התורה במעשה ובמחשבה.

"אל ילוזו" - הואיל וחשובה היא כל-כך, מהראוי שאל יסורו מנגד עיניך.

מצודת ציון

"ילוזו" - ענין הטיה והסרה.

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויהיו" - שמירת המעשה והמחשבה יהיו סיבה להביא חיים לנפשך, ולהלביש צוארך בחן.

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אז" - כשתהיה נשמר במעשה ובמחשבה, אז תלך לבטח בדרכיך, כי אין מחריד.

"לא תגוף" - לא תוכה באבני מכשול המושלכים בדרך, ר"ל: לא תאונה אליך רעה.

מצודת ציון

"תגוף" - ענין הכאה, כמו (תהלים צא): "פן תגוף באבן רגלך".

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וערבה שנתך" - כדרך הישן בוטח מבלי פחד.

מצודת ציון

"וערבה" - ענין מתיקות, כמו (מלאכי ג): "וערבה לה' מנחת יהודה".

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תירא" - כי לא תבא אליך.

"כי תבא" - כאשר תבא חשכת הרשעים, לא תירא מזה, כי לא תגע בך לרעה.

מצודת ציון

"ומשואת" - ענין חושך, כמו (איוב לא): "אמש שואה ומשואה".

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בכסלך" - במה שתבטח ותקוה אליו, והוא ישמור רגלך מן הלכידה.

מצודת ציון

"בכסלך" - ענין בטחון ותקוה, כמו (איוב ח): "אשר יקוט כסלו".

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מבעליו" - מבעל הטובה, ר"ל: ממי שבא לקבל הטובה

"בהיות" - בעת היות כח בידך לעשות הטובה.

מצודת ציון

"לאל" - ענין כח ואמצות.

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לרעך" - המבקש הטובה.

"לך ושוב" - לך היום ושוב למחר ואז אתן את שאלתך.

"יש אתך" - דבר הטובה יש עמך ותוכל לתת מיד.

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוא" - הלא הוא יושב אתך לבטח, ר"ל: בוטח בך כאיש על רעהו, ולמה תחשוב עליו רעה?

מצודת ציון

"תחרוש" - ענין מחשבה, כמו (איוב ד): "חורשי און".

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גמלך רעה" - גם תחילת המעשה נקרא במקרא בלשון גמול, וכן (יואל ד ד): "ואם גומלים אתם עלי".

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באיש חמס" - בהצלחת איש חמס.

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נלוז" - הסר והנוטה מדרך הישר.

"ואת" - עם ישרים מעמיק סוד עצתו מאהבתו אותם, וכמ"ש (בראשית יח): "וה' אמר: המכסה אני מאברהם וגו'".

מצודת ציון

"נלוז" - הנוטה מדרך הישר.

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מארת ה'" - ר"ל: העושר אשר בבית הרשע קללת ה' היא, כי שמורה לרעתו, ותחשב א"כ אם כן לקללה.

"יברך" - מוסב על ה', לומר שהוא יברך את אשר בנוה הצדיקים, ר"ל: לברכה תחשב, כי ישפיעו מטובם לדל ויקבלו גמול.

מצודת ציון

"מארת" - מלשון ארור.

"ונוה" - מדור, כמו (ירמיהו מט): "נוה איתן".

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם ללצים" - ר"ל: לכל אחד משלם גמול במדה שמדד: אם ללצים המלעיגים בבני אדם - יסבב סיבה אשר יתלוצצו בהם בבוא יום אידם,

"ולענוים" - אשר הם שפלי הרוח ומכבדים כל אדם, יתן חנם בעיני הכל ויכבדו להם.

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ינחלו" - נוחלים לעצמם הכבוד.

"מרים" - כל אחד מפריש הקלון לחלקו.

מצודת ציון

"מרים" - מלשון תרומה והפרשה.

"קלון" - בזיון, והוא מלשון (ויקרא ב): "קלוי באש", כי בעבור הבזיון יתאדם הפנים כאלו נקלה באש. או הוא מלשון קַלּוּת.