ביאור:משלי ג לה

משלי ג לה: "כָּבוֹד - חֲכָמִים יִנְחָלוּ, וּכְסִילִים - מֵרִים קָלוֹן."

תרגום מצודות: החכמים נוחלים לעצמם הכבוד, והכסילים - כל אחד מרים (מפריש) הקלון (הביזיון) לחלקו.

תרגום ויקיטקסט: החכמים ראויים לקבל כבוד, זה מגיע להם כמו נחלה; אולם הכסילים ראויים לקבל קלון (בושה), כי רק הקלון מרים אותם ומעורר אותם להשתפר.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג לה.


דקויות עריכה

איך אפשר להרים קלון? עריכה

1. מרים = מגביה ומפריש לעצמו (כמו שמפרישים תרומה), וכסילים מרים קלון = הכסיל מפריש לעצמו קלון, זה ה"תרומה" שהוא מקבל, זה חלקו בעולם (רש"י, רלב"ג פירוש ראשון, מצודות).

- אולם, לפי פירוש זה, היה ראוי לכתוב "וכסילים מרימים קלון" או "וכסיל מרים קלון". אמנם, מצאנו פסוקים נוספים שבהם הנושא בלשון רבים והנשוא בלשון יחיד, אולם אין זה הדקדוק המקובל.

2. קלון = איש קלון; וכסילים מרים קלון = רק איש קלון, איש נקלה ונבזה, מרים ומכבד את הכסילים (ע"פ רבנו יונה).

- אולם, הביטוי "איש קלון" לא נזכר בשום מקום אחר בתנ"ך; לפי דבריו, היה מתאים יותר לכתוב משהו כמו "וכסילים מרים פתי" או "וכסילים מרים אויל" (כלומר, רק פתי או אויל מכבד את הכסילים).

3. מֵרִים = מָרִים ומרירים, תואר לכסילים; וכסילים מרים קלון = הכסילים המרירים, שמעשיהם רעים ומרים, ינחלו קלון. החכמים ינחלו כבוד, והכסילים המרירים ינחלו קלון (ע"פ פרופ' מרדכי זר-כבוד ב'דעת מקרא').

- אולם, הביטוי "כסילים מרים" הוא ביטוי מוזר שאינו נמצא בשום מקום, ואין בו צורך, שהרי כל הכסילים הם מרים.

4. ולענ"ד, כסילים מרים קלון = הקלון מֵרִים את הכסילים, גורם להם להתעלות מעל הכסילות שלהם ולעשות חשבון-נפש (רלב"ג, פירוש שני).

הקבלות עריכה

ירמיהו הנביא הדגיש את חשיבות הבושה, (ירמיהו ו טו): "הֹבִישׁוּ, כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ! גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ, גַּם הַכְלִים לֹא יָדָעוּ; לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים, בְּעֵת פְּקַדְתִּים יִכָּשְׁלוּ, אָמַר ה'"*. בני ישראל אינם מתביישים במעשיהם, ולכן יפלו וייכשלו; מכאן, שאילו היו מתביישים במעשיהם, לא היו נופלים ונכשלים.

כל אחד נכשל לפעמים בעבירות, אולם כל עוד הוא מתבייש במעשיו - יש לו תקווה; ברגע שהוא מתחיל להתגאות במעשיו הרעים, ולפרסם אותם ברחוב בהפגנתיות - ה' כבר אינו סולח לו.

לעיון נוסף על הענשת תלמידים בהלכה, ראו דיון ב"עצור כאן חושבים": http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1927876




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/03-35