פתיחת התפריט הראשי

משלי ג לד: "אִם לַלֵּצִים - הוּא יָלִיץ, ולעניים[וְלַעֲנָוִים] - יִתֶּן חֵן;"

תרגום מצודות: ה' משלם לכל אחד גמול במידה שמדד: אם ללצים, המלעיגים בבני אדם, יסבב סיבה אשר יתלוצצו בהם בבוא יום אידם; ולענוים, אשר הם שפלי הרוח ומכבדים כל אדם, יתן חנם בעיני הכל, ויכבדו להם.

תרגום ויקיטקסט: אם יתחבר האדם ללצים, הלועגים לזולת - ה' הוא יגרום לאחרים להתלוצץ עליו ולזלזל בו; אולם אם יתחבר לענוים, המכבדים את הזולת - ה' יתן לו חן, הוא ימצא חן וכבוד בעיני כולם.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג לד.


דקויותעריכה

אִם ללציםעריכה

1. לפי המשמעות המקובלת של המילה אם, הפסוק בנוי במבנה של תנאי: אם האדם יחליט להתחבר ללצים ולהיות כמותם, אז הוא יליץ - ה' יגרום לכך שאנשים אחרים יתלוצצו עליו ויזלזלו בו.

2. ויש שפירשו שהמילה אם כאן משמעה כמו אכן : "ולשון אם לאמת הדבר, וכן (במדבר כד22): כי אם יהיה לבער קין, (משלי כג18): כי אם יש אחרית" (ר' יונה, שערי תשובה ג קעה), ולפי זה הפסוק אינו תנאי אלא קביעה עובדתית: "אכן, הוא יליץ ללצים".

הוא יליץ - מי?עריכה

א. הוא - ה' - יליץ על אותו אדם המתחבר ללצים. כלומר ה' יגרום לכך שאנשים אחרים ילעגו עליו ויזלזלו בו. אפשר לפרש הלצה זו בשתי דרכים:

1. עונש משמיים - ה' יביא אותו למצב משפיל (ר' יונה גירונדי, שערי תשובה ג קעה; וכן מצודות על פסוקנו).

2. תוצאה טבעית - מצב נפשי שיגרום לחייו להפוך לחסרי-ערך: "הצחוק וההתבדחות על כל מה שיש בעולם גורם להפוך את כל מה שצוחקים עליו לדבר של מה בכך, אין חשיבות לכלום... אפשר לצחוק על הכל... ממילא זה גורם שאין סיפוק מכלום... מי שמתלוצץ על אחרים, סופו שהוא ייהפך לבדיחה!" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ט סיון ה'תשס"ט).

פירוש זה מתאים לפסוק הקודם ולפסוק הבא, המתארים שכר ועונש (פסוקים 33-35).

ב. ויש שפירשו יליץ = יהפוך להיות לץ הלועג לאחרים. גם לפי פירוש זה ניתן להמשיך בשתי דרכים:

1. הנהגת ה' - מי שרוצה להיות כמו הלצים, ה' מאפשר לו ללכת בדרך הרעה שבחר בה ו"למצות" אותה עד הסוף; ומי שרוצה להיות כמו הענוים, ה' עוזר לו ללכת בדרך הטובה שבחר בה: "בא לטמא - פותחין לו, בא לטהר - מסייעין אותו" (ריש לקיש, בבלי יומא לח ב, בבלי שבת קד א, בבלי עבודה זרה נה א, מנחות כט ב, וראו גם צדקת הצדיק רסד); "בדרך שאדם רוצה לילך - בה מוליכין אותו" (רב הונא ו/או רבי אלעזר, בבלי מכות י ב, וראו גם שמות רבה יג ג).

2. תהליך נפשי - האדם מושפע מהחברים שהוא מסתובב עמם: "אם ללצים - אדם נמשך אחריהם, לסוף אף הוא יהיה לץ עמהם; ו... אם לענוים יתחבר - סוף שיתנו מעשיו חן בעיניהם של בריות" (רש"י). פירוש זה מתאים לפסוק הפותח את הקטע, המתאר את המסר המעשי העיקרי שלו (פסוק 31): "אל תקנא באיש חמס, ואל תבחר בכל דרכיו" - אל תתקרב לאנשים רעים, כי בסופו של דבר תושפע מהם ותהיה רע כמותם.

פירושים לאומייםעריכה

הפסוק מתייחס לכל אדם לץ או עָנָו, אך חז"ל פירשו את הפסוק בפרט כמתייחס לגויים לעומת בני ישראל: "אם ללצים הוא יליץ - אלו אדומים... והם מתלוצצים בכל יום על ישראל על הצרות הבאות עליהם... הוא יליץ - שעתיד הקב"ה למדוד להם כמדתם... וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן - אלו ישראל, שהם עניים ביניהם ומהלכים בענוה בתוכם וסובלים עולם עליהם כדי לקדש שמו של הקדוש ברוך הוא; שעתיד הקב"ה לחון עליהם לעשות דין בהן..." (במדבר רבה יא א).

הקבלותעריכה

קורח התחיל את דרכו הפוליטית בליצנות - הוא התלוצץ על המצוות: "קפץ קרח ואמר למשה: אתה אומר, ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת - טלית שכלה תכלת, מה היא שיהא פטורה מן הציצית? אמר לו משה: חיבת בציצית. אמר לו קרח: טלית שכולה תכלת אינה פוטרת עצמה, וארבעה חוטין פוטר אותה?! בית מלא ספרים, מהו שתהא פטורה מן המזוזה? אמר לו: חייבת במזוזה. אמר לו: כל התורה כולה מאתים שבעים וחמש פרשיות שיש בה, כולן אין פוטרות את הבית, ושתי פרשיות שבמזוזה פוטרות את הבית?! אמר לו: דברים אלו לא נצטווית עליהם, ומלבך אתה בודאם!" (תנחומא קורח ב).

אבל משה היה ענו, (במדבר יב ג): "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה ענו[עָנָיו] מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה", והציע לקורח ועדתו לתת לה' לבחור, ,(במדבר טז ה): "וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ, וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו, וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו"*.

וה' אכן בחר: קורח הלץ נבלע באדמה וסיים את חייו באופן נלעג, וסופו שהיתה מארה בביתו, "שעושרו נבלע עמו בפי תהום" (רמ"ד ואלי), ומשה ואהרן הענוים זכו לחן וכבוד, וביתם התברך "ונתעשרו בעושר מבורך הניתן להם מן השמים" (רמ"ד ואלי).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/03-34