פתיחת התפריט הראשי

משלי ג כ: "בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל."

תרגום מצודות: בדעת התורה נבקעו תהומות, הם המעיינות הנובעים מתחת; ובדעת התורה ירעפו (יטיפו) השחקים (השמים) טל.

תרגום ויקיטקסט: - והשתמש בדעת כאשר קבע את היחס המדוייק שבין מים ליבשה: מי התהומות שכיסו את הארץ נבקעו והתייבשו כדי שהיבשה תתגלה; ומצד שני, השחקים (השמיים) רעפו (הטיפו) טַל כדי שהיבשה והצמחים שעליה ירוו מים.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג כ.


דקויותעריכה

בקעעריכה

השורש בקע עניינו סדיקה, חיתוך וחצייה. סדיקה, כמו במילה "בִקְעָה"- היא סדק החותך באדמה. חיתוך, כמו ב(בראשית כב ג): "וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה". חצייה, כמו ב(שמות לח כו): "בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת - מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ"*.

בהקשר של מים, השורש בקע מופיע בשני הקשרים מנוגדים: א. בקיעת הים, על-מנת לחשוף את היבשה. כמו בקריעת ים סוף, (שמות יד טז): "וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ", וכן תהלים עח13 ואולי גם תהלים עד15. ב. בקיעת האדמה, על-מנת לאפשר למים לצאת החוצה. כך במבול, (בראשית ז יא): "נִבְקְעוּ כָּל מַעינוֹֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ", וכן ביציאת מצרים, תהלים עח15, ובאחרית הימים, ישעיהו לה6.

בפסוק שלנו, העוסק בבריאת העולם, שתי המשמעויות אפשריות. כשנברא העולם, הוא היה מכוסה במי-תהום, (בראשית א ב): "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם"*, ואז: א. ביום השלישי לבריאה, ה' בקע את מי התהום כדי שהיבשה תתגלה, (בראשית א ט): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן"; ב. בהמשך, ה' בקע חורים באדמה כדי לאפשר למי-התהום להשקות אותה, (תהלים קד י): "הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים, בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן".

לענ"ד, בפסוקנו משמעות א מתאימה יותר, שכן הכתוב אומר שהתהומות נבקעו - ולא שהאדמה נבקעה!

דעת קשורה לידיעת דבר והיפוכו, """"דַּעַת טוֹב וָרָע"*. גם בפסוקנו, דעת קשורה לדבר והיפוכו: ה' מצד אחד מייבש ומצד שני מרטיב; מצד אחד בוקע את התהומות כדי לחשוף את היבשה, ומצד שני מרעיף עליה טל כדי להשקות את בריותיו. דעת היא היכרות קרובה; מתוך היכרות קרובה עם עולמו, ה' קובע את הרמה המדוייקת של יובש ורטיבות הדרושה לקיום העולם.

סדר הבריאהעריכה

לפי פירושינו על פסוקים 19-20, הפסוקים מסודרים היטב לפי סדר הבריאה: ה' בחכמה יסד ארץ - היום הראשון (בראשית א1); כונן שמיים בתבונה - היום השני (בראשית א8); בדעתו תהומות נבקעו - תחילת היום השלישי, שבו הצטמצמו המים ונראתה היבשה (בראשית א9); ושחקים ירעפו טל - המשך היום השלישי, בו נוצרו הצמחים (בראשית א11), הגדלים בזכות הלחוּת ואדי-הטל שבאויר, (בראשית ב ו): "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה".

הקבלותעריכה

מים בספר דבריםעריכה

תהומות = מים רבים ועמוקים; ירעפו = מטיפים נוזלים. ביטויים דומים נזכרו בספר דברים:

  • (דברים ח ז): "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם; עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר" - המים כמשמעם: ארץ ישראל נשתבחה בבקעות שבהם נובעים מעיינות של מי תהום.
  • (דברים לב ב): "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי ; כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב" - המים הם משל לדברי חכמה בינה ודעת.
  • (דברים לג כח): "וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח, בָּדָד עֵין יַעֲקֹב; אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל" - המים כמשמעם: מים היורדים מן השמיים ומפרים את הארץ.

אם האומה הישראלית תדע את ה' ותקשיב לדבריו הנמשלים לטל, אז ה' ידע באהבה את האומה הישראלית, יבקע להם מעיינות של מי תהום, וירעיף עליהם טל ברכה מהשמים.

מים בספר תהליםעריכה

דוד המלך תיאר את בריאת העולם והשתמש גם הוא בפעלים יסד וכונן, (תהלים כד א): "לְדָוִד מִזְמוֹר: לה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ; כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ"*.'

אולם בספר תהלים, המים (בימים ובנהרות) נתפסים כאיום על שלום העולם. גבורתו של ה', מלך הכבוד, מתבטאת בכך שהוא מציל את הארץ מאיום זה, ומייסד את הארץ מעל המים;

וכאן, בספר משלי, המים (בטל ובתהומות) נתפסים כחלק חשוב מהתוכן החיובי של העולם!

הסיבה להבדל היא, שספר משלי מדגיש את החכמה שבבריאת העולם, והחכמה (ע"פ הרמב"ם) קשורה גם לדרך האמצע - היכולת להשתמש בכל כוח שקיים בעולם בצורה מאוזנת ושקולה כך שיביא תועלת ולא יזיק. לכן בפסוק שלנו ה' אינו נלחם במים ואינו בונה את הארץ מעל המים, אלא להיפך - מכניס את המים לתוך העולם בצורה מועילה.

ההבדל בין הספרים - גבורה לעומת חכמה, מתאים להבדל בין המחברים - דוד לעומת שלמה. דוד מייצג את הגבורה ושלמה מייצג את החכמה.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/03-20