ביאור:משלי ג ז

משלי ג ז: "אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ, יְרָא אֶת ה' וְסוּר מֵרָע;"

תרגום מצודות: אל תהי חכם בעיניך להקל בדבר הנאסר לעשות גדר ושימור, בחושבך שאין חכם כמותך צריך גדר, אלא ירא את ה' פן עם כל חכמתך תיכשל, וסור (הרחק מאד) מרע ועשה גדר.

תרגום ויקיטקסט: אל תחשוב שאתה חכם ויודע מה טוב ומה רע; ירא את ה' ומתוך כך למד את מצוות ה' וסור (היזהר) מלעשות את הרע בעיניו -

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג ז.

דקויות

מה הקשר בין "אל תהי חכם בעיניך" לבין "ירא את ה'"? מדוע ישנו ניגוד בין ירא ה' לבין חכם בעיניו?

1. יראת ה' משמעה חשש מפני עבירה על דברי ה'. אדם שחושש לעבור על דברי ה', יחפש חכמה ( = לימוד מאחרים) בשני תחומים:

א. קבלת תוכחות וביקורת על העבר (רש"י) ;
ב. עשיית סייגים וגדרות שיעזרו לו למנוע חטאים בעתיד (מצודות).

לפי זה: אל תהי חכם בעיניך - אל תחשוב שאתה מספיק חכם כך שאין לך צורך בתוכחות או בסייגים; אלא ירא את ה' - ירא וחשוש שמא תעבור על דבר ה', וסור מרע - התרחק ממעשים רעים ע"י קבלת ביקורת ועשיית סייגים (דומה לזה פירש מלבי"ם, אלא שהוא פירש "אל תהי חכם בעיניך" - אל תחשוב שאתה מספיק חכם כך שאין לך צורך בחוקי ה' כלל).

והפסוק הבא ממשיך את הרעיון ומתאים לכל אחד מהפירושים הנ"ל: התוכחות שתקבל מאחרים, הסייגים שתקבל על עצמך, וחוקי התורה, יעזרו לך לא רק להתרחק מעבירה, אלא גם לשמור על הבריאות, כי הרבה מחלות נגרמות מרדיפה אחרי מותרות, והרבה מחלות נמנעות ע"י פרישות והסתפקות במועט (מצודת דוד, מלבי"ם).

2. הגאוה, המתבטאת במילים חכם בעיניך, היא אחת המידות המתועבות ביותר על ה', (משלי טז ה): "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב"*. ולכן ירא ה' סר מכל מידה רעה, ובפרט ממידת הגאווה שהיא הרעה ביותר בעיני ה' (ר' יונה; אמנם, מידת גבה לב אינה זהה למידת חכם בעיניו, ואכמ"ל).

3. (משלי ט י): "תְּחִלַּת חָכְמָה - יִרְאַת ה'"; תנאי מקדים ללימוד חכמה הוא יראת ה'*. הפסוק שלנו אומר "גם אם למדת הרבה, אל תחשוב שאתה כבר מספיק חכם ואין לך צורך בתנאי המקדים, אלא המשך לירא את ה'". ואפשר גם לפרש בכיוון הפוך: יראת ה' היא הדבר הראשון והעיקרי שלומדים כאשר לומדים חכמה, ולכן "אל תהי חכם בעיניך" אלא המשך תמיד ללמוד עוד חכמה ועוד יראת ה' (דעת מקרא).

4. יראה דומה לראיה, והיא מציינת פחד מפני דבר שמודעים לנוכחותו; לפי זה, יראת ה' משמעה מודעות לנוכחות של ה', כאילו רואים אותו מול העיניים. לפי זה אפשר לפרש על-דרך הדרש שהמילים אל תהי חכם בעיניך משמען "גם אם אתה חכם - אל תשים את החכמה שלך מול עיניך", אלא ירא את ה' וסור מרע - "ראה מול עיניך רק את ה'", וכך תסור מרע.

הקבלות

שלמה היה חכם בעיניו, סמך יותר מדי על חכמתו, ולכן חטא ועברתי על מצוות ה'. "בשעה שישב שלמה על כסא מלכותו, נשא נשים רבות ועבר על מה שכתוב בתורה לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו, השתבח ואמר "אני ארבה נשים ולא אסור מן הדרך", ובאמת נשיו הטו את ליבו" (הרב רונן חזיזה בשם המדרש, חמש דקות תורה ביום, י סיון ה'תשס"ט).

-

רעיון דומה נמצא ב(משלי כב ד): "עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה', עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים". גם שם השלב הראשון הוא ענוה (כמו "אל תהי חכם בעיניך"), השלב השני הוא יראת ה' , והתוצאה היא עושר וכבוד וחיים (כמו "רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך").

ראו גם: פסוקים נוספים המדברים על חכמה, בינה, יראה, ואהבה.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/03-07