קטגוריה:בראשית כט יז
ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכּ֑וֹת וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/עֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכּ֑וֹת וְ/רָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִ/יפַ֥ת מַרְאֶֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וְעֵינֵי לֵאָה יָאֲיָין וְרָחֵל הֲוָת שַׁפִּירָא בְּרֵיוָא וְיָאֲיָא בְּחֶזְוָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְעֵינֵי לֵאָה הֲוַון צִירְנַיְיתָן דִבַכְיָא וּבָעֲיָא מִן קֳדָם יְיָ דְלָא יַזְמָן לָהּ לְעֵשָו רַשִׁיעָא וְרָחֵל הֲוַות יָאַיָא בְּרֵיוָא וְשַׁפִּירָא בְּחֵיזְוָא: |
ירושלמי (קטעים): | וְעֵינֵי דְלֵאָה הֲוָון רַכִּיכַן עַל דַהֲוַת בַּכְיָא וּמַצְלָא דְלָא תִיסוּק בְּמַזְלֵיהּ דְעֵשָו וְרָחֵל הֲוָת יָיָא בְּרֵיוָא וְשַׁפִּירָא בְּחֶזְוָא: |
רש"י (כל הפרק)
"רכות" - (ב"ב קכ"ג) שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו ובכתה שהיו הכל אומרים שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן הגדולה לגדול והקטנה לקטן
"תאר" - הוא צורת הפרצוף לשון (ישעיהו מד) יתארהו בשרד קונפא"ס (בלע"ז צירקעל)
"מראה" - הוא זיו קלסתראבן עזרא (כל הפרק)
רכות — כמשמעו. ויש שואלים: למה היו כן? בעבור שחשבו שמחשבות השם כמחשבותיהם, וכל הנבראים ראויות צורתן להיות שוות. ובן אפרים אמר שהוא חסר אלף, וטעמו 'ארוכות'; והוא היה חסר אלף.
יפת תאר — כמו "ותאר הגבול" (יהושע טו, ט); כל אבר, כעין והאף והפה, יפה. ומראה, הכל יפה. או מראה, על עין הפנים הנראה:מלבי"ם (כל הפרק)
(יז) ג]" ועיני לאה רכות," ובודאי יעשה לבן כל התחבולות שיקחה יעקב אחר שהיא בעלת חסרון. ד] מצד" שרחל היתה יפת תאר" ויעקב אהב אותה וידע שבעבור זה ירצה בעדה שכר הרבה:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ועיני לאה רכות. אמוריה דרבי יוחנן אמר קודמוי: "עיני לאה רכיכין". אמר ליה: עיני דאמך הוו רכיכין! ומהו רכות? רכות מבכיה; שכך היו התנאים, שיהא גדול נושא לגדולה וקטן לקטנה, והיתה בוכה ואומרת: יהי רצון שלא אפול בידו של רשע. אמר ר' חוניא: קשה התפילה שביטלה הגזירה, ולא עוד, אלא שקדמה לאחותה.
אמר ר' יונתן: מה ראה יעקב אבינו שנטל בכורה מראובן ונתנה ליוסף משאר בניו? ראויה היתה בכורה לצאת מרחל, דכתיב: "אלה תולדות יעקב יוסף", אלא שקדמה לאה ברחמים; ומתוך צניעות שהיתה בה ברחל החזירה הקב"ה לה. ואמאי קדמתה לאה? דכתיב: ועיני לאה רכות. מאי רכות? אילימא רכות ממש, אפשר בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב, דכתיב: "ומן הבהמה אשר איננה טהורה" – בגנות הצדקת דבר הכתוב? אלא שמתנותיה ארוכות: כהונה, לויה ומלכות. רבא אמר: לעולם רכות ממש; ולא גנאי הוא לה, אלא שבח הוא לה, שהיתה שומעת בני אדם שהיו אומרים: שני בנים יש לה לרבקה ושתי בנות יש לו ללבן, הגדולה לגדול והקטנה לקטן. והיתה יושבת בפרשת דרכים ושואלת לבני אדם: מה מעשיו של גדול? איש רע הוא ומלסטם את הבריות. קטן מה מעשיו? איש תם הוא, יושב אהלים הוא; והיתה יושבת ובוכה עד שנשרו ריסי עיניה. והיינו דכתיב: "וירא ה' כי שנואה לאה". מאי שנואה? אילימא שנואה ממש, אפשר בגנות בהמה טמאה לא דבר וכו'? אלא ראה הקב"ה ששנואין מעשה עשו בפניה, "ויפתח את רחמה". ומאי צניעות היתה בה ברחל? דכתיב: "ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא". והלא בן אחות אביה הוא! אלא אמר לה: מנסבת לי? אמרה ליה: אין! מיהו אית לי אבא רמאה ולא יכלת ליה. אמר לה: מאי רמאותיה? אמרה ליה : אית לי אחתא קשישא מנאי ולא מינסבא לי מקמה. אמר לה: אחוה אנא ברמאות. ומי שרי להו לצדיקי לסגויי ברמאות? אין, דכתיב: "עם נבר תתבר ועם עקש תתפל". מסר לה סימנין. כי מעייל לה ללאה, סברה רחל: השתא אחותי מכספה! מסרתינהו ניהלה; היינו דכתיב: "ויהי בבקר והנה היא לאה", מכלל דעד השתא לאו לאה היא? אלא מתוך סימנין שמסרה רחל ללאה לא הוה ידע לה עד ההיא שעתא. זה שאמר הכתוב: "לא יגרע מצדיק עינו ואת מלכים לכסא". אמר רבי חנינא: בשכר צניעות שהיתה בה ברחל, שמסרה לה סימנין לאחותה, זכתה ויצא ממנה שאול; ובשכר צניעות דהוה בשאול, דכתיב: "ועל דבר המלוכה לא הגיד לו", זכה ויצאה ממנו אסתר, דכתיב: "אין אסתר מגדת מולדתה":
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט יז.
לאה ורחל
וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה
- על שרה נאמר: "כִּי יָפָה הִוא מְאֹד" (ביאור:בראשית יב יד).
- על רבקה נאמר: "וְהַנַּעֲרָ, טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד, בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ" (ביאור:בראשית כד טז).
- על אסתר נאמר "וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר, וְטוֹבַת מַרְאֶה" (ביאור:אסתר ב ז) "ותְַּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן, בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ" (ביאור:אסתר ב טו).
- על ושתי המלך ציין "אֶת יָפְיָהּ, כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא" (ביאור:אסתר א יא).
אסתר זכתה במירב תיאורי היופי, ולמעט התיאור שבו אסתר זכתה להיות נושאת חן בעיני כל רואיה, רחל היתה השנייה ביופייה אחריה.
וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת
העיניים הרכות של לאה מופיעות כאילו בניגוד לרחל יפת התואר. רבי אלעזר (בבלי בבא בתרא קכג) שאל האם מטרת הכתוב היתה לבזות את לאה או הסבר מדוע יעקב לא אהב אותה. עיניים רכות הוסברו כעיניים חולות, טרוטות, דומעות, אולם לא ברור מה היתה הבעיה עם עיניה של לאה.
רכות זה ההפך מקשות. בהמשך אנו רואים שלאה היתה בעלת אופי רך, טובה לבריות, לא ממרמרת ומנדנדת, סובלת בשקט את גורלה ועושה כמיטב יכולתה לספק את בעלה ולהביא לו הרבה בנים, וכך לקדם את מטרתו בברכת אלוהים "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, ופָּרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכו בְּךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, ובְּזַרְעֶךָ" (ביאור:בראשית כח יד).
חוץ מעיניה הרכות של לאה, הכתוב לא מתאר שום מום אחר בלאה, אלא שרחל היתה הרבה יותר יפה ממנה. ניתן להבין שהיה להן מבנה גוף, עור ושיער דומים, וזאת בהסתמך על העובדה שבלילה יעקב לא הבדיל בין רחל ללאה.
הניגוד בין רחל ולאה
על רחל לא נאמר שהיו לה עיניים רכות, כלומר רחל היתה יותר קשה ותוקפנית מאחותה. לכן בהמשך היא כועסת על יעקב ודורשת "הָבָה לִּי בָנִים" (ביאור:בראשית ל א), דורשת את הכבוד להיות האישה הראשונה בבית יעקב, נתנה שמות לבניה ושמה דגש על עצמה "יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר" (ביאור:בראשית ל כד), גונבת את התרפים של אביה, ומשקרת לאביה.
ניתן להבין מהתיאורים האלה שהעורך השמיט את השלילי בכל בת:
- רחל היתה יפה, אבל קשה.
- לאה היתה רכה, נעימה וטובת לב ונפש, אבל פחות יפה.
יעקב לא הבחין בהבדל בין האחיות בלילה, לכן ניתן להבין שלא היה הבדל משמעותי בשיערן ובמבנה גופן של לאה לרחל.
ויעקב?
מדוע יעקב חשב שמגיע לו אישה יפה כאסתר? האם הוא היה מלך פרס ומדי?
יעקב הלך אחרי עיניו וראה רק את היופי החיצוני. בלי בושה ובלי רשות הוא נישק את רחל ופגע ביכולתה להתחתן עם אדם אחר. יעקב לא ביקש מאלוהים הנחיה איך לבחור את הטובה מהשתיים. יעקב לא הבין שהוא חייב לשאת את שתי (כל) בנותיו של לבן כדי לבצע את פקודת אביו, משום שהיה עליו להימנע מבחירת הפחותה ביניהן. יעקב לא שם דגש על אופי טוב. ליעקב היה חשוב מאוד לשאת אישה יפה. יעקב רצה אישה צעירה לראווה (trophy wife). יעקב רצה להשתמש ביופייה של רחל כהוכחה לכך שאלוהים בירך אותו וכדי להשוויץ בפני עשו אחיו.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כט יז"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.