קטגוריה:אסתר א יט
נוסח המקרא
אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה
אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְבַר מַלְכוּת מִלְּפָנָיו וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה.
אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֗וֹב יֵצֵ֤א דְבַר־מַלְכוּת֙ מִלְּפָנָ֔יו וְיִכָּתֵ֛ב בְּדָתֵ֥י פָֽרַס־וּמָדַ֖י וְלֹ֣א יַעֲב֑וֹר אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תָב֜וֹא וַשְׁתִּ֗י לִפְנֵי֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ֙ יִתֵּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ לִרְעוּתָ֖הּ הַטּוֹבָ֥ה מִמֶּֽנָּה׃
אִם־עַל־הַ/מֶּ֣לֶךְ ט֗וֹב יֵצֵ֤א דְבַר־מַלְכוּת֙ מִ/לְּ/פָנָ֔י/ו וְ/יִכָּתֵ֛ב בְּ/דָתֵ֥י פָֽרַס־וּ/מָדַ֖י וְ/לֹ֣א יַעֲב֑וֹר אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תָב֜וֹא וַשְׁתִּ֗י לִ/פְנֵי֙ הַ/מֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וּ/מַלְכוּתָ/הּ֙ יִתֵּ֣ן הַ/מֶּ֔לֶךְ לִ/רְעוּתָ֖/הּ הַ/טּוֹבָ֥ה מִמֶּֽ/נָּה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י
"ויכתב בדתי פרס ומדי" - בספרי חוק ומנהג המלכות
"ולא יעבור" חוק זה מביניהם, שיהא זה חוק ודת לכל הבוזה את בעלה
"אשר לא תבוא ושתי" - ולכך נהרגהרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי – בְּסִפְרֵי חֹק וּמִנְהַג הַמַּלְכוּת.
וְלֹא יַעֲבוֹר – חוֹק זֶה מִבֵּינֵיהֶם, שֶׁיְּהֵא זֶה חוֹק וְדָת לְכָל הַבּוֹזָה אֶת בַּעְלָהּ.
אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי – וּלְכַךְ נֶהֶרְגָה.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- מה שאמר יצא דבר מלכות מלפניו אין לו מובן מהו הדבר מלכות.
- וביחוד מה שאמר ויכתב בדתי פרס ומדי, שהלא בדתות העמים לא יכתב רק דת הקיים לעולם שע"פ יפסקו הדין להבא, אבל הריגת ושתי אינו דת קיים רק משפט לפי שעה,
- ומהו ולא יעבור?
אלשיך
והנה באומרו ולא יעבור אשר לא תבא וכו' שמעתי אומרים שלא יעבור בטפשותה אשר החזיקה לבלתי בא אל המלך, כי אם שתבא לפני המלך ואחר כך תהרג, וזהו ולא יעבור אשר לא תבא רק שתבא לפניו. ואחשוב כי אשר פירש כן לא שת אל לבו רק אל המגילה הכתובה על הגויל אשר אין בה טעמים מפסיקים, ואילו ראה הספר היה שב ממחשבתו כי יש אתנ"ח במלת יעבור. וגם לא זכר ענין ופני המן חפו, שהוא לבל יראה פני המלך כי באור פני מלך חיים, ולא יוכל המלך להמיתו בכל אשר קצף עליו, וגם ממוכן דעתו ועצתו להרוג את ושתי, ואיך יאמר שתבא לפני המלך ותמצא חיים. ועוד לפי זה מה הוא הדבר אשר יכתב בדתי פרס ומדי, אם הוא ולא יעבור וכו' היה לו לומר שלא יעבור וכו', כי אומרו ולא, יראה שהוא דבר בפני עצמו נוסף על המאמר ולא פירושו. אך פשוטו של מקרא זולת אשר כתבנו בו, הוא, כי ממוכן היה ירא פן יקרנו כאשר יקרה בהשתלח מדנים בין אחים או בין איש ואביו, ובא אחד העם לעזור את האחד ויכה ויקלל את שכנגדו, כי אחר כך ישלימו איש ואביו ואיש ואחיו ויהיו לאיש ההוא לאויבים וישיבו לו את גמולו בראשו. על כן הדרך ישרה שיבור לו האדם כי ינצו אחים יחדיו לשים שלום בלבד ולא ליגע בכבוד שום אחד מהם. והנה מזה נתיירא ממוכן בדבר משפט על המלכה, פן ישיבנה המלך לאיתנה והשב ישיבו לו את גמולו על היותו יועץ בליעל להרוג אותה. על כן עשה בערמה בשלשה דברים, א. שלא גזר הוא רק אמר למלך שהוא יגזור, וזהו אם על המלך טוב יצא דבר מלכות וגזרתו מלפניו שיהיה הוא הגוזר. ב. שיהיה באופן שלא ישוב המלך להשלים עמה ויהיה ממוכן כאשם לשניהם וישטמוהו יחד שניהם. והוא שלא ישאר הדבר על פה רק שיכתב בדתי פרס ומדי כי דת למדי ופרס, כי אשר נכתב בשם המלך אין להשיב עוד, וזהו ויכתב וכו' ולא יעבור. ג. שאשר יכתב לא יהיה שתמות, ועשה כן פן תשנא צדו במלכה מאת המלך, רק דברים שיובן הדבר בלבד. והוא שיכתוב אשר לא תבא ושתי עוד לפני המלך כלומר שלא תחיה, והוא נועם מליצה שלא יהיה לה מה שיש לאשר קצף עליו המלך ויראה פניו כי באור פני מלך חיים, ולא הזכיר לה תמותה מדאגה מדבר האמור: ובאומרו הטובה ממנה שמעתי אומרים שאמר מלכותה יתן המלך למי שאין יחוסה וטובתה מאבותיה רק שכשרותה מצד עצמה. וזהו הטובה ממנה כי היותה טובה הוא ממנה מפאת עצמה, ולא מפאת אבותיה כושתי, כי על כן לא באה אל מאמר המלך ונכון הוא. או יאמר אל תצטער לומר אולי אשר תמלוך תחתיה גם כן לא תהיה גם היא טובה. כי גם שתהיה רעותה לא יבצר מהיותה טובה, וזה יהיה לה ממנה, אחרי יודעה את אשר נגזר על זאת כי ממנה תראה ותקנה חכמה תקנה בינה:
מדרש רבה
"הַפַּרְתְּמִים" ר' אלעזר אמר פרתמים אלו שני לגיונותיו של מלך שאין המלך נקרא אגוסטוס (פירוש קיסר) עד שקורין אותו הם תחלה ואלו הן אמר ר' יצחק דיקומיוני ואגוסטיאני הן הן שנתנו עצה לנבוכדנצר ועלה והחריב בהמ"ק וקעקע הקב"ה את ביצתן והעמיד אחרים תחתיהם ואלו הם ר' יהודה בר' סימון בשם ר' אלעזר אמר יכולני ובר קוריאני ור' הונא אמר בני טעמיא ובני סגניא דיליה ור' יצחק אמר בני טעמיא בני עצתיא דיליה המד"א (דניאל ב, יד): "באדין דניאל התיב עטה וטעם וגו'":
פרק א/פסוק יט
ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור (אסתר א, יט) רצה לומר שיכתוב בדתי פרס ומדי שכך נפסק לושתי המלכה וכיון שנכתב פסק זה בדתי פרס ולא בדברי הימים שלהם לא יעבור הפסק הזה כמו שלא יעברו שאר הדתות שנכתבו בדתות פרס ומדי, אשר לא תבא ושתי (שם) וגומר על זה נפסק לה הדין כך פירושי ואף על גב שאין דרך לכתוב בדתי פרס ומדי רק דבר שהוא דין ודת ודבר זה שאינו רק מעשה שהיה אין עוד לכתוב זה רק בדברי הימים כי דבר זה גם כן פסק דין שפסקו דין ועשו מעשה אף למלכה אם כן הוא דת ודין לגמרי ומה שלא אמר המלכה ושתי כמו שאמר לפני זה ותמאן המלכה ושתי וכאן אמר אשר לא תבוא ושתי פירש זה כמו שאמרנו כי היא היתה הדיוטית ואחר כך נעשה מלכה ע"י שנשאת למלך כי המלכות של בלשצר נתבטל לכך היתה הדיוטית לכך אין לומר עליה שהיתה מלכה קודם שנשאה המלך אבל היא אמרה שהיא בת מלכים ולכך מיאנה לבא לפני המלך כאלו ראוי לה יותר המלכות כאשר היא בת מלכים ולכך כתיב (שם יב) ותמאן המלכה ושתי ואח"כ אמר (שם יט) ויכתב בדתי פרס ומדי וגו' וזה מדבר שיהיה נכתב עליה שדנו אותה למיתה ולא נכתב שם מלכה כי זה גנאי למלכות ולכך אמר אשר לא תבא ושתי ולא הזכיר שם מלכות כלל ומפני שהיה ירא כי באולי יחזיר אחשורוש מזה אחר שנפסק על ושתי המיתה ותהיה ושתי נשארת במלכותה וא"כ בודאי תהיה הורגת מי שפסק לה דין מיתה ולכך אמר יצא דבר מלכות מלפניו כלומר שיהיה זה דבר המלכות ודבר זה שהוא דבר מלכות אין המלך חוזר שזה גנאי גדול למלך ולכך אמר (שם) יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בספר דתי פרס ומדי ולכך לא יעבור, ואין להקשות כי דבר זה אין ראוי ליועץ שיאמר למלך שלא יהיה חוזר מן הדברים כי למה לא יהיה בכח המלך לעשות כמו שירצה ואם ירצה לחזור יחזור ואין זה קשיא שכיון שאי אפשר לעבור יהיה מסיח דעתו מזה לגמרי ותהיה דעתו נחה ודבר זה עצה טובה למלך שיהיה נכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור ואז תנוח דעתו ולכך אמר (שם) אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור וכאשר הדבר נעשה כך ואי אפשר לשנות שוב יהיה לו הנחה ולא היה לו צער ואמר ומלכותה יתן לרועתה הטובה ממנה כל אלו הדברים שלא יהיה לו עוד ושתי בלבו לכן אמר שיתן מלכותה מיד לטובה ממנה ולא יהיה המלך בלא אשה כי אם כן יהיה לו ושתי בלבו ויצטער שאין לו אשה ולכך אמר (שם) ומלכותה יתן לרעותה ואל"כ מה לו לעצה הזאת בודאי אם ירצה ישא אשה מי שירצה אלא שכל עצה הזאת שלא יצטער על ושתי שהרג ובודאי היה זאת שלא יכעס אחשורוש על בעל העצה ויהרוג אותו כך היה כוונתו אבל אמר למלך שעצתו הוא בשביל שיסלק את ושתי מלבו ולא יצטער ולכך אמר לרעותה ומה צ"ל לרעותה רק בא לומר שהיא דומה לושתי ולכך נקרא רעותה רק שהיא טובה יותר ואם לא תהיה דומה ושוה לה ביופי אז יזכור יופי של ושתי ויצטער אבל כאשר היא רעותה לא יהיה הבדל וחלוק אל המלך ולא יבא לזכור את ושתי רק יהא מסולק ממנה,
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: - "זה הפתרון שאני מציע", אמר ממוכן, "אם הוא טוב בעיני המלך: ייצא מלפניו דבר-מלכות - חוק שמטרתו לדאוג לרווחת הממלכה. חוק זה ייכתב בספר הדתות (החוקים) של פרס ומדי, ויהיה חוק קבוע שלא יוכלו לעבור עליו: כל מלכה אשר, כמו ושתי, לא תבוא לפני המלך אחשוורוש לפי דרישתו - תפוטר, והמלך ייתן את מלכותה לרעותה (לאישה אחרת) הטובה (המכבדת את המלך) יותר ממנה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר א יט.
דקויות
דבר מלכות
בהלכה היהודית, יש מעמד מיוחד ל"דבר המלכות". למלך מותר לשפוט ולהעניש בניגוד להלכה הרגילה, על-מנת לגדור פרצות: (רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ג י): "כל ההורג נפשות שלא בראיה ברורה או בלא התראה אפילו בעד אחד או שונא שהרג בשגגה יש למלך רשות להרגו ולתקן העולם כפי מה שהשעה צריכה והורג רבים ביום אחד ותולה ומניחן תלויים ימים רבים להטיל אימה ולשבר יד רשעי העולם".
מסתבר שגם במלכות פרס היה עיקרון דומה. למלך היה מותר להוציא "דבר מלכות" המתגבר על החוקים הרגילים, במטרה לגדור פרצות. ממוכן טען שהעוון של ושתי הוא בעיה כלל-ממלכתית, ולכן העוון הזה מצדיק להוציא "דבר מלכות" - חוק מלכותי חדש, מעין "חוק לשעת חירום".
אשר לא תבוא ושתי
1. מקובל לפרש שהמשפט מציין את עונשה של ושתי: מכיון שהיא לא באה, מעכשו והלאה אסור לה לבוא למלך. ושתי קבעה את עונשה. עונשה דומה לשל מיכל בת שאול: אחרי שמיכל ביזתה את דוד המלך, דוד לא בא עוד אליה, ולכן, (שמואל ב ו כג): "וּלְמִיכַל, בַּת שָׁאוּל, לֹא הָיָה לָהּ, יָלֶד עַד, יוֹם מוֹתָהּ".
2. אולם, כיוון שהדבר נכתב בספר החוקים ("דתי פרס ומדי"), מסתבר שמדובר בחוק כללי יותר, ולא רק תגובה לאירוע חד-פעמי. לכן נראה לי שהמשפט מתאר אירוע עתידי: כל מלכה שתתנהג כמו ושתי ולא תבוא אל המלך - תפוטר (אראל סגל-הלוי).
מי זו "רעותה הטובה ממנה"?
הַטּוֹבָה - טובה במה?
- טובה למלך באהבה, ציתנות, ומסירות? למלך היה אוצר של נערות בהרמונו, והוא הזמין אותן כרצונו. לא נראה שכדי לספק את צרכיו המיניים המלך היה זקוק לאישה אחת, ולכן לאחר נישואיו לאסתר הוא חידש את התחרות בשנית, ואסתר המלכה לא הוזמנה 30 ימים.
- טובה - כנראה מכוון לאישה שמביאה כבוד ויחוס, הסכמי שלום עם מעצמות אחרות, וילדיה יראו עצמם זכאים למלכות בתוקף יחוסם. כמובן ממוכן לא היה יכול להציע למלך לקחת נערה פחותה מוושתי. בהמשך נערי המלך השמיטו את הדרישה הזאת ורק הציעו למלך לבחור נערה טובה בעינייו.
לִרְעוּתָהּ - ממוכן הגביל את המלכה החדשה להיות מקבוצת החברות של ושתי (שופטים יא לח): "וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ", כלומר נערות בעלות יחוס גבוה כמוה ויותר. אולם לאחר כיבוש ממלכת בבל ומצרים לא נשארו משפחות מיוחסות אלא רק מלכים מקומיים שהובאו כאסירים לבבל וילדיהם הנכבדים שרתו את אחשורוש בשער המלך.
מקורות
נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "אסתר א יט"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.