מ"ג אסתר א יט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְבַר מַלְכוּת מִלְּפָנָיו וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֗וֹב יֵצֵ֤א דְבַר־מַלְכוּת֙ מִלְּפָנָ֔יו וְיִכָּתֵ֛ב בְּדָתֵ֥י פָֽרַס־וּמָדַ֖י וְלֹ֣א יַעֲב֑וֹר אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תָב֜וֹא וַשְׁתִּ֗י לִפְנֵי֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ֙ יִתֵּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ לִרְעוּתָ֖הּ הַטּוֹבָ֥ה מִמֶּֽנָּה׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

אין קדם מלכא שפיר יפוק פתגם גזירת מלכותא מן קדמוי ויכתב בגזרין דפרסאי ומדאי ולא יתבטל הדא גזירתא די לא תעול ושתי קדם מלכא ומן בתר דתיתי קדם מלכא יגזור מלכא ויעדי ית רישה ומלכותב יתן מלכא לחברתה דשפירא מנה:

תרגום שני (כל הפרק)(כל הפסוק)

לכן אמר ממוכן אין על מלכא שפיר יפוק פתגמא דין ויכתוב ויימי בגזירת דפרסאי ומדאי ולא יבטיל דילא תיעול ושתי קדמוי דמלכא אחשורוש ומלכותה יתן מלכא לרעותה דטבת מינה.

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דבר מלכות" - גזרת מלכות של נקמה שצוה להורגה

"ויכתב בדתי פרס ומדי" - בספרי חוק ומנהג המלכות

"ולא יעבור" - חוק זה מביניהם שיהא זה חוק ודת לכל הבוזה את בעלה

"אשר לא תבוא ושתי" - ולכך נהרגה

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

דְבַר מַלְכוּת – גְּזֵרַת מַלְכוּת שֶׁל נְקָמָה שֶׁצִּוָּה לְהָרְגָהּ.
וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי – בְּסִפְרֵי חֹק וּמִנְהַג הַמַּלְכוּת.
וְלֹא יַעֲבוֹר – חוֹק זֶה מִבֵּינֵיהֶם, שֶׁיְּהֵא זֶה חוֹק וְדָת לְכָל הַבּוֹזָה אֶת בַּעְלָהּ.
אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי – וּלְכַךְ נֶהֶרְגָה.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


{יט} השאלות:

  • מה שאמר יצא דבר מלכות מלפניו אין לו מובן מהו הדבר מלכות.
  • וביחוד מה שאמר ויכתב בדתי פרס ומדי, שהלא בדתות העמים לא יכתב רק דת הקיים לעולם שע"פ יפסקו הדין להבא, אבל הריגת ושתי אינו דת קיים רק משפט לפי שעה,
  • ומהו ולא יעבור?
אם על המלך טוב. אחר שהציע כל מה שעותה ושתי וההפסד שנמשך על ידה, וגלה דעת המלך כל מה שהיה עם לבבו במשתה הזאת וכי ושתי הפרה עצתו, בא כיועץ חכם והודיעו איך יתוקנו שני הקלקולים האלה ע"י מיתת ושתי, וראשון יעצו איך יחזיק במעוזו שמעתה תהיה מלכותו מלכות בלתי מוגבלת, ועל זה אמר יצא דבר מלכות מלפניו, יעצו שמעתה יעמיד חוק חדש אשר כל דבר מלכות לא יצאו עוד מן השרים המחוקקים כמו שהיה עד הנה שלא היה רשות להמלך לשפוט או לתקן דבר בעצמו אם לא ע"פ השרים ויועצי המדינה. מעתה לא יהיה כן רק כל דבר מלכות אשר יצא, מלפניו לבדו יצא, ולא זאת אלא ויכתב בדתי פרס ומדי, שכל פסק שיצא מן המלך יכתב בדתי פרס ומדי להשאר דת קבוע שע"פ יפסקו כל דין כיוצא בו, ולא יעבור רק ישאר דת קבוע לנצח, כמו שהוא גם היום אצל המלכים שפסקיהם ישארו דת קיים במדינה (גאבינעטס ארדערע) והדבר מלכות הראשון יהי אשר לא תבא ושתי לפני המלך, [ויכתב בדתי פרס ומדי, הוא מאמר מוסגר ומוסב על כל הפסקים שיצאו מן המלך להבא], וגם בזה יעץ נכונה כי אם ימית את ושתי עדיין יאמרו הלא מ"מ לא באתה לפני המלך, והמלך לא יכול להכריחה שתבוא לפניו, לכן יעץ שהמלך יתן דת שלא תבוא ושתי לפניו, שעי"ז יאמרו שלא היא היתה המעכבת, רק שאח"כ היה ברצונה לתקן עותתה ולבוא ולא יכלה לבוא לפניו מפני דת המלך שלא תבוא. ונוסף לזה ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה. כלל בזה שתי כונות, אחת כמ"ש המפרש שלא יביט עוד על יחוס אבותיה, רק שתהיה טובה ממנה בעצמה לא מצד אבותיה, וזאת שנית, אמר אליו בל תירא פן גם השנית תמרוד בך, כי השנית תלמד מוסר מן ושתי ותתירא לעשות כמוה פן כמקרה ושתי גם היא יקרנה, וזהו שאמר הטובה ממנה, המ"ם הוא מ' הסיבה שעל ידה תוסר ותהיה טובה :

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · א · יט · >>


יט.    [ עריכה ]
"הַפַּרְתְּמִים" ר' אלעזר אמר פרתמים אלו שני לגיונותיו של מלך שאין המלך נקרא אגוסטוס (פירוש קיסר) עד שקורין אותו הם תחלה ואלו הן אמר ר' יצחק דיקומיוני ואגוסטיאני הן הן שנתנו עצה לנבוכדנצר ועלה והחריב בהמ"ק וקעקע הקב"ה את ביצתן והעמיד אחרים תחתיהם ואלו הם ר' יהודה בר' סימון בשם ר' אלעזר אמר יכולני ובר קוריאני ור' הונא אמר בני טעמיא ובני סגניא דיליה ור' יצחק אמר בני טעמיא בני עצתיא דיליה המד"א (דניאל ב, יד): "באדין דניאל התיב עטה וטעם וגו'":

<< · מ"ג אסתר · א · יט · >>