אור חדש/פרק א/פסוק יט

פרק א/פסוק יט

ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור (אסתר א, יט) רצה לומר שיכתוב בדתי פרס ומדי שכך נפסק לושתי המלכה וכיון שנכתב פסק זה בדתי פרס ולא בדברי הימים שלהם לא יעבור הפסק הזה כמו שלא יעברו שאר הדתות שנכתבו בדתות פרס ומדי, אשר לא תבא ושתי (שם) וגומר על זה נפסק לה הדין כך פירושי ואף על גב שאין דרך לכתוב בדתי פרס ומדי רק דבר שהוא דין ודת ודבר זה שאינו רק מעשה שהיה אין עוד לכתוב זה רק בדברי הימים כי דבר זה גם כן פסק דין שפסקו דין ועשו מעשה אף למלכה אם כן הוא דת ודין לגמרי ומה שלא אמר המלכה ושתי כמו שאמר לפני זה ותמאן המלכה ושתי וכאן אמר אשר לא תבוא ושתי פירש זה כמו שאמרנו כי היא היתה הדיוטית ואחר כך נעשה מלכה ע"י שנשאת למלך כי המלכות של בלשצר נתבטל לכך היתה הדיוטית לכך אין לומר עליה שהיתה מלכה קודם שנשאה המלך אבל היא אמרה שהיא בת מלכים ולכך מיאנה לבא לפני המלך כאלו ראוי לה יותר המלכות כאשר היא בת מלכים ולכך כתיב (שם יב) ותמאן המלכה ושתי ואח"כ אמר (שם יט) ויכתב בדתי פרס ומדי וגו' וזה מדבר שיהיה נכתב עליה שדנו אותה למיתה ולא נכתב שם מלכה כי זה גנאי למלכות ולכך אמר אשר לא תבא ושתי ולא הזכיר שם מלכות כלל ומפני שהיה ירא כי באולי יחזיר אחשורוש מזה אחר שנפסק על ושתי המיתה ותהיה ושתי נשארת במלכותה וא"כ בודאי תהיה הורגת מי שפסק לה דין מיתה ולכך אמר יצא דבר מלכות מלפניו כלומר שיהיה זה דבר המלכות ודבר זה שהוא דבר מלכות אין המלך חוזר שזה גנאי גדול למלך ולכך אמר (שם) יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בספר דתי פרס ומדי ולכך לא יעבור, ואין להקשות כי דבר זה אין ראוי ליועץ שיאמר למלך שלא יהיה חוזר מן הדברים כי למה לא יהיה בכח המלך לעשות כמו שירצה ואם ירצה לחזור יחזור ואין זה קשיא שכיון שאי אפשר לעבור יהיה מסיח דעתו מזה לגמרי ותהיה דעתו נחה ודבר זה עצה טובה למלך שיהיה נכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור ואז תנוח דעתו ולכך אמר (שם) אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור וכאשר הדבר נעשה כך ואי אפשר לשנות שוב יהיה לו הנחה ולא היה לו צער ואמר ומלכותה יתן לרועתה הטובה ממנה כל אלו הדברים שלא יהיה לו עוד ושתי בלבו לכן אמר שיתן מלכותה מיד לטובה ממנה ולא יהיה המלך בלא אשה כי אם כן יהיה לו ושתי בלבו ויצטער שאין לו אשה ולכך אמר (שם) ומלכותה יתן לרעותה ואל"כ מה לו לעצה הזאת בודאי אם ירצה ישא אשה מי שירצה אלא שכל עצה הזאת שלא יצטער על ושתי שהרג ובודאי היה זאת שלא יכעס אחשורוש על בעל העצה ויהרוג אותו כך היה כוונתו אבל אמר למלך שעצתו הוא בשביל שיסלק את ושתי מלבו ולא יצטער ולכך אמר לרעותה ומה צ"ל לרעותה רק בא לומר שהיא דומה לושתי ולכך נקרא רעותה רק שהיא טובה יותר ואם לא תהיה דומה ושוה לה ביופי אז יזכור יופי של ושתי ויצטער אבל כאשר היא רעותה לא יהיה הבדל וחלוק אל המלך ולא יבא לזכור את ושתי רק יהא מסולק ממנה,