נחמיאש על משלי א ט

<< | נחמיאש על משליפרק א' • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי א', ט':

כִּ֤י ׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ
  וַ֝עֲנָקִ֗ים לְגַרְגְּרֹתֶֽךָ׃





כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך — מגזרת "ילוה אישי אלי" (בראשית כט לד). והטעם בחיבור דבר חן לראשך, הם המוסר והתורה שאביך ואמך מלמדים אותך.

וענקים לגרגרותיך — סביבות הגרון יקרא גרגרת. ענקים הוא החלי התלוי בצוואר, ויבוא תחת הגרון.

בסוף מסכת סוטה: אם אדם יוצא לדרך ואין לו לויה, יעסוק בתורה, שנאמר: כי לוית חן הם לראשך.