פתיחת התפריט הראשי



לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה — פתי הוא המתגבר עליו יצרו לפעמים דרך מקרה, אבל לא הורגל במדות הרעות כמו אויל וכסיל ולץ. ולכן שקול בפסוק הזה עם נער, כי הנער בעודו נער יכול בנקל לתקן, כן הפתי, לפי שלא למד חכמה מתפתה ביצרו, והמלמדו יכול להחזירו למוטב במהרה. אבל הכסיל נאמר בו: "באזני כסיל אל תדבר" (להלן כז, ט), ובאויל: "אם תכתוש את האויל במכתש" (שם, כב) ולץ: "אל תוכח לץ פן ישנאך" (להלן ט, ח).

וטעם לתת לפתאים, כי אלה המשלים הם לתת לפתאים ערמה, וכמו שאמר (הרמב"ן) [צ"ל הרמב"ם], (הלכות דעות פ"ה ה"ב), שרפואת בעל חמה, שינהיג עצמו שאם הוכה וקולל, שלא ירגיש כלל, עד שיעקור החמה ממנו ויחזור לדרך האמצעית, שהיא הדרך הטובה. כן מלמדים לפתאים ערמה, כדי שתיעקר הפתיות מלבו ויחזור לדרך האמצעית.

דבר אחר: לתת לפתאים אינו מוסב על "משלי שלמה", רק המשלים הם להגיע האדם למדרגת החכמה והמוסר והבינה, ובעל המדרגות הללו יכול להוכיח תוכחה ראויה ומקובלת, ועל דרך "קשט עצמך ואחר כך קשט אחרים" (בבא מציעא כז ב).