נחמיאש על משלי א ג
<< | נחמיאש על משלי • פרק א' • פסוק ג' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לָ֭קַחַת מוּסַ֣ר הַשְׂכֵּ֑ל
צֶ֥דֶק וּ֝מִשְׁפָּ֗ט וּמֵשָׁרִֽים׃
<< · נחמיאש על משלי · א · ג · >>
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים — יש מפרשים שמשפטו: מוסר והשכל, כמו "שמש ירח" (חבקוק ג יא). והנכון לפרש בהצעתו, מוסר הסמוך להשכל, ולפיכך הסמ"ך פתוחה ולא קמוצה. ולפי שאמר מתחילה: "לדעת חכמה ומוסר" (פסוק ב), ואמר "מוסר" בסתם, חזר לפרשו: מוסר השכל, מוסר המביאו לידי שכל טוב. והרי מצינו כתוב אומר: "חדל בני לשמוע מוסר לשגות מאמרי דעת" (להלן יט, כז), אם כן יש מוסר שתחדל לקבלו ולקחתו.
וטעם לקחת, כמו "קח נא מפיו תורה" (איוב כב כב).
צדק ומשפט ומישרים — נוכל לפרש כל אלה הדברים לעניין הדינין. משפט, ידוע. צדק, כמה דאת אמר: "צדק צדק תרדוף" (דברים טז כ), ודרשו רז"ל (סנהדרין לב א): הלך אחר בית דין יפה. ומישרים, כמה דאת אמר: "מישרים תשפטו בני אדם" (תהלים נג ב).
ונוכל לפרש: צדק, שיהיה צדיק בדרכיו. ומשפט, לכלכל דבריו במשפט, להיותו מתנהג במנהגותיו כדת וכשורה. ומישרים, ללכת דרך הישרה, להיות ישר בכל מעשיו. ומוסר השכל כולל הדברים האלה.