נחמיאש על משלי א ו



משל ומליצה — רוצה לומר משל וחידה, מתבארת בפרשת "בן אדם חוד חידה ומשול משל" (יחזקאל יז). והמליצה מגזרת "כי המליץ בינותם" (בראשית מב כג); והם דברים עמוקים, צריך האדם התבוננות גדולה בהבנתם, ולכך נקרא המתורגמן "מליץ", הוא המבין דבר זה לזה.

ובמדרש: דברי חכמים וחידותם — אפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים שקולה כנגד כל התורה. וכבר אמרו ז"ל (סוכה כא ב): שיחתן של תלמידי חכמים צריכה תלמוד.

עוד אמרו ז"ל: נקראת התורה מליצה, שכל המתלוצץ בדברי תורה – מוסיפים לו ליצנות, שנאמר: "אם ללצים הוא יליץ" (להלן ג, לד).