נחמיאש על משלי א ה
<< | נחמיאש על משלי • פרק א' • פסוק ה' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
יִשְׁמַ֣ע חָ֭כָם וְי֣וֹסֶף לֶ֑קַח
וְ֝נָב֗וֹן תַּחְבֻּל֥וֹת יִקְנֶֽה׃
<< · נחמיאש על משלי · א · ה · >>
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה — אני אפרש אותו דרך משל: הדיוט הוכיח את הקטן, ויהי גם הגדול מוכח. לפי שאמר מתחילה: "לתת לפתאים ערמה" וגו' (פסוק ד), סמך לו ישמע חכם ויוסף לקח.
טעם תחבולות, כמו מחשבות, וכמוהו: "מתהפך בתחבולותיו" (איוב לז יב), כמו במחשבותיו, אולי יהיה מגזרת "שמה חבלתך אמך" (שיר השירים ח ה), כי כמו אשה הרה משלחת ילדיה מקרביה, כן הנבון משלח סעיפי מחשבותיו מלבו. והחכם שומע ומוסיף לקח, וכן הנבון קונה תחבולות, כדי "להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם" (פסוק ו).