פתיחת התפריט הראשי



ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה — אני אפרש אותו דרך משל: הדיוט הוכיח את הקטן, ויהי גם הגדול מוכח. לפי שאמר מתחילה: "לתת לפתאים ערמה" וגו' (פסוק ד), סמך לו ישמע חכם ויוסף לקח.

טעם תחבולות, כמו מחשבות, וכמוהו: "מתהפך בתחבולותיו" (איוב לז יב), כמו במחשבותיו, אולי יהיה מגזרת "שמה חבלתך אמך" (שיר השירים ח ה), כי כמו אשה הרה משלחת ילדיה מקרביה, כן הנבון משלח סעיפי מחשבותיו מלבו. והחכם שומע ומוסיף לקח, וכן הנבון קונה תחבולות, כדי "להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם" (פסוק ו).