פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָ֭קַחַת מוּסַ֣ר הַשְׂכֵּ֑ל
  צֶ֥דֶק וּ֝מִשְׁפָּ֗ט וּמֵשָׁרִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צדק ומשפט ומשרים" - צדק - צדקה מממונו, ומשפט - לשפוט אמת. ומשרים - היא הפשרה, דרך חלק ומישור, שוה לזה ולזה.

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לקחת". המוסר בעיון, ר"ל שידרוך בהגעתו בדרכים הראויים, ולא יעיין במה שאין דרך אל העיון בו. ובהם ג"כ תועלת להתנהג בדרכים הישרים במדותיו ובדעותיו, ר"ל "בצדק ובמשפט ובמישרים".ובהם ג"כ תועלת:

ביאור המילות

"מוסר השכל". היא המוסר אשר בעיון, "צדק ומשפט ומישרים" אלו הג' נופלים על דבר אחד או קרוב מאחד והם בכללם נופלים על היושר והראוי בדברים וזה אם בדעות אם במדות:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לקחת מוסר השכל", יש מוסר, ויש מוסר השכל, שהשכל נבדל מן הבינה שהוא כח חד באדם שעובר בדברים שאין יד הבינה שולטת בהם, כמו להשכיל עניני החכמה שאין מתבררים במופתי הבינה, וכן להשכיל באמתת העצם הנשגב וסוד מעשה בראשית ומעשה מרכבה להשיג גדולתו של יוצר בראשית, כ"ז מפעולות השכל, והנה המוסר היוצא ע"י יראת ה' שיתיירא מענשו נקרא בשם מוסר סתם, והמוסר היוצא על ידי יראת הרוממות שמשיג גדולתו של השי"ת ויירא מרוממותו מעשות דבר נגד חקי החכמה אשר ישכילם בשכל טוב, זה נקרא מוסר השכל, כי זה יושג על ידי כח השכל, ולפעמים ילוה אליו רוח הקודש ואז נקרא בשם שכל טוב, כ"ז יקח ממשלי הספר וממליצותיו, וכן ע"י המשלים האלה" יקח צדק ומשפט", שהוא איך יתנהג בענינים שבין אדם לחברו ובהנהגה המדינית, המשפט הוא מה שיעשה ע"פ הדין, והצדק הוא לפנים משורת הדין שישקיף על המקום והזמן והענין שלפיהם יטה לפעמים מן קו הדין לעשות כפי הצדק, וכן שיעשה" מישרים", ושם זה נופל בין על הישר בדעותיו בדברים עיונים, בין על הישר במעשיו בדברים המעשיים, בין בדברים שתחת סוג החכמה בין מה שתחת סוג הבינה, אם שכלו ומעשיו הולכים ע"פ חקי היושר, וכ"ז ילמד מן המשלים האלה:


ביאור המילות

"מוסר השכל". גדר השכל והבדלו מן בינה יתבאר לקמן, ומוסר השכל הוא המאסר כחות נפשו תחת חקי החכמה ע"י השכלת השכל שהוא משכיל בגדולת הבורא וביוקר החכמה הנתונה מאתו, והיראה שהיא אצלו מוסר חכמה אינה יראת העונש רק יראת הרוממות מגדולת ה' ורוממותו.

"צדק ומשפט", הבדלם מבואר בכל התנ"ך שהמשפט הוא הדין הקבוע, והצדק ישקיף לפי הנדונים והנידון עצמו, עמ"ש (ישע' א' כ"א). "ומישרים", תואר ישר נופל על מי שהולך ישר בדעתו ובינתו ומוצא האמת תמיד באמונות ודעות, ושהיושר נטוע בלבו בכל הנוגע למדות ולמעשים, ובבואו נרדף עם הצדק והמשפט, בא על שיוכיח ויברר היושר מצד טבעו שנוטה לכך (ישעיה י"א ד'), והוא נעלה מן הצדק (תהלות ט' ט' ובכ"מ), וכן תואר ישר נעלה מתואר צדק (שם) ויש בזה כללים רבים יתבאר כ"א במקומו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לקחת" - ללמוד מוסר מחוכם.

"צדק" - היא עבודת האלהים, "ומשפט" - מה שבין אדם לחבירו, "ומשרים" - בדבר המדות והנהגת האדם.

מצודת ציון

"לקחת" - ענין ידיעה ולימוד, כמו (משלי ד): "לקח טוב נתתי לכם".

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)


לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים — יש מפרשים שמשפטו: מוסר והשכל, כמו "שמש ירח" (חבקוק ג יא). והנכון לפרש בהצעתו, מוסר הסמוך להשכל, ולפיכך הסמ"ך פתוחה ולא קמוצה. ולפי שאמר מתחילה: "לדעת חכמה ומוסר" (פסוק ב), ואמר "מוסר" בסתם, חזר לפרשו: מוסר השכל, מוסר המביאו לידי שכל טוב. והרי מצינו כתוב אומר: "חדל בני לשמוע מוסר לשגות מאמרי דעת" (להלן יט, כז), אם כן יש מוסר שתחדל לקבלו ולקחתו.

וטעם לקחת, כמו "קח נא מפיו תורה" (איוב כב כב).

צדק ומשפט ומישרים — נוכל לפרש כל אלה הדברים לעניין הדינין. משפט, ידוע. צדק, כמה דאת אמר: "צדק צדק תרדוף" (דברים טז כ), ודרשו רז"ל (סנהדרין לב א): הלך אחר בית דין יפה. ומישרים, כמה דאת אמר: "מישרים תשפטו בני אדם" (תהלים נג ב).

ונוכל לפרש: צדק, שיהיה צדיק בדרכיו. ומשפט, לכלכל דבריו במשפט, להיותו מתנהג במנהגותיו כדת וכשורה. ומישרים, ללכת דרך הישרה, להיות ישר בכל מעשיו. ומוסר השכל כולל הדברים האלה.

<< · מ"ג משלי · א · ג · >>