משתמש:עורך מתחיל/באר הגולה/חלק 1
זמני 1 עריכה
Siman 1
(א) מעובדא דאביי דאשכחיה לרב יוסף כו' גיטין דף פ"ח ע"ב וממסקנת הגמ' ב"ק דף פ"ד ע"ב וסנהדרין ד"ג ע"א
פירוש שמעידין שבפנינו הודה לו והלוואות שמעידין בפנינו הלוה לו וה"ה בלא עדים לענין שבועות היסת
(ב) כן כ' הטור שם בסנהדרין וש"פ ☜וכ' הסמ"ע וה"ה לשאר עניינים גדולים וכמ"ש הר"ן וב"י וכדלקמן סעיף ד'
(ג) ל' הרמב"ם פ"ה מהלכות סנהדרין דין ט' (פ"ה מהל' סנהדרין ה"ט) ממסקנת הגמ' שם בב"ק
(ד) שם בגמ' מהא דשלח ליה חסדא חסדא כו'
(ה) שם דף כ"ז ע"ב ובטור סי' ה'
(ו) וכן כ' הרמב"ם שם ממסקנת הגמ' שם דף ט"ו ע"ב
(ז) ענין הסמיכה ברמב"ם שם בפ"ד (פ"ד מהל' סנהדרין), ובטור י"ד פי' רמ"ב
(ח) שם בגמ'
פי' בהמה שהלכה בד"ה והתיזה צרור ברגליה ושברה כלים
(ט) טור בשם הרמב"ם שם דין ע' ממסקנת הגמרא דף פ"ד ע"ב:
(י) מימרא דרבא כל הנישום כעבד כו' שם ע"א וכמ"ש בכ"מ שם וע"ל בסי' שפ"ח סעיף ז' בהג"ה:
(כ) שם ברמב"ם מעובדא' דההוא תורא דאלם וכו' שם:
(ל) שם ממסקנת הגמ' שם ע"ב בקנסא לא עבדינן שליחותייהו ומכמה עובדי שם דף קט"ו ע"א:
(מ) מההוא דגזל פדנ' דתורי שם ד' צ"ו ע"ב ומההוא גברא דבנה אפדנא וכו' שם דף כ"א ע"א והא דאיתא במשנה ריש סנהדרין ושם בגמ' דף ג' ע"א דבזילות בג' מומחין היינו בגזילות שע"י חבלות כ"כ התו' שם וכ"כ הכ"מ שם בפ"ה לדעת רבינו
פי' כעין ויגזול את החני' מיד המצרי
(נ) שם מהא דאכפיה רפרם לרב אסי וכו' שם דף צ"ח ע"ב ומבואר בסי' שפ"ו איזה נקרא גרמא ואיזה נקרא גרמי
(ס) מכמה עובדי שם ד' קט"ז וקי"ז
(ע) שם בשם מנהג הישיבות וכ"כ הרי"ף והביאו הטור
טור והרמב"ם שם
(פ) שם ממסקנת הגמ' שם דף טו ע"ב ☜וכתב הסמ"ע דה"ה כפל וד' וה' ג"כ אין מוציאין מידו ולא מיפטר בהודאתו אפי' הודה קודם שבאו עדים כדלקמן בשם הרמב"ן
(צ) ואם לא הביא התופס עדים שראוי לזכות בהם לא מהני "אלא אי תפס בלא עדים דנאמן במגו סמ"ע בשם מוהרש"ל "ושומר שטען טענ' גנב ונשבע לא מהני ביה תפיסה דכנשבע חוץ לב"ד דמי ב"ח בשם ס' המלחמות בס' הרי"ף ר"פ הגוזל עצים
(ק) וכ' שם בשם ר"י הקנסות אע"פ שאין גובין דנין עפ"ז טובי העיר
(ר) טור בשם רב שרירא גאון
Siman 2
(א) ברייתא דר' אליעזר בר יעקב סנהדרין דף מ"ו ע"א
(ב) הרשב"א בתשו'
(ג) "וה"ה ליחיד מהם כשהוא לבדו פרוץ סמ"ע
(ד) בריי' דלעיל
(ה) אף שאין דין מיתה באותה עבירה רמב"ם שם בפכ"ד מה' סנהדרין (פכ"ד מהל' סנהדרין) מברייתא דלעיל
(ו) טור ושכ"נ מדברים רמב"ם שם דין ד' (פכ"ד מהל' סנהדרין ה"ד) וכ"כ בתשו' הרמב"ן בסי' רע"ט שיש לדון בזה ע"פ עדים קרובים או עד מפי עד וכיו"ב שנ"ל שהענין אמת שלא הצריכו עדים גמורים אלא בדיני תורה אבל לא למי שעובר על תיקוני המדינה "וכן א"צ התראה "וכ' הרשב"א ולדינא נפשות צריך שיהיו מוזהרין לעשות בהסכמ' זקני העיר כדי שיעשו אחר צורך הגדול ובמתון סמ"ע
(ז) שם ממשנה גיטין דף פח ע"ב
(ח) ממ"ש רבא בגמ' דמ"ק דף טז ע"א וכ' עוד שם שיש להם להלקות ולבזות מי ששמיעתו רעה והעם מרננים אחריו בקלא דלא פסיק ולבזותו ומחרפין את יולדתו בפניו ממימר' דרב קידושין דף מ' ע"א וממ"ש ביבמות דף כ"ה ע"א ובמגילה דף כ"ה ע"ב "וכ' הר"ן אבל ת"ח כסהו כלילה דאר"ל ת"ח שסרח אין מנדין אותו בפרהסי' מנחות דף צט ע"ב
(ט) טור בשם הרי"ף בפ' הגוזל עצים
(י) כ' הב"ח בשם ר' ירוחם "אפי' לא קבלוהו עליהם ושכן עיקר "וכ' שם דאין רשאין בני העיר לקיים שום דבר היכא שיש דיין מומחה או אדם חשוב בעיר וכ"כ המחבר בס"ס רצ"א וע"ש:
Siman 3
(א) ממשנה ריש סנהדרין וגמרא שם דף ג' ע"א וכרב אחא בריה דרב איקא דמדאורייתא בחד סגי אלא משום יושבי קרבות הצריכו ג' כמ"ש הרמ"א בהג"ה וכן פי' הרמב"ם בפ' ב' מהלכות סנהדר' (פ"ב מהל' סנהדרין) וכמ"ש הכ"מ שם בשם הרשב"א ☜וכתב הב"ח ולכתחלה בעינן ג' דגמירי ודין עיירות שכולן ע"ה ע' לקמן ריש סי' ח' בהג"ה
(ב) טור וכ"כ התוספת שם אברייתא ואם הי' מומחה וכו' שם ריש דף ה'
(ג) כר' אבהו שם דף ב' ע"ב כ"פ הרי"ף והרא"ש והרמב"ם בפ"ב (פ"ב מהל' סנהדרין)
(ד) שם בגמרא
(ה) ברייתא וגמרא שם ריש דף ה'
(ו) טור בשם הרמב"ם בספ"ה מהל' סנהדרין (פ"ה מהל' סנהדרין):
(ז) שכ"כ מדברי אביו הרא"ש ושלא כדעת הרמב"ם שכ' אפילו הם סמוכים וכבר תמה עליו הסמ"ע שלא כ' י"א וכיוצא בזה ראיתי בהרבה מקומות בשאר חלקי הטור כמ"ש שם במקומם וכ' שבדוחק י"ל דר"ל מומחה לרבים דבכה"ג מהני
(ח) וכתב הב"ח בשם מוהרש"ל אבל מ"מ אינו נר' שיכול לדון בפני ב"ד אחר מן הסתם: (הסמ"ע והש"ך חלוקים בזה דהסמ"ע פי' כל זמן שלא אמר לפניהם אתם עידי והש"ך חלק עליו והביא סעד לדבריו וע"ש):
(ט) שם ושם בספ"ב ממשנה ח' פ"ד דאבות
(י) שם ושם מהא דרב הונא וכו' סנהדרין דף ז' ע"ב
(כ) מברייתא דשבועות דף ל' ע"ב
(ל) מברייתא סנהדרין דף כ"ג ע"א ☜בתשו' מהרי"ו סי' קמ"ו כ' למהר"ש ז"ל אם תשמע לעצתי לא תשב אצל הקהל בשום דין דידעת שפסקי ב"ב ופסקי הלומדים הם ב' הפכים סמ"ע
(מ) גז"ש בשם הרמב"ם בפ"ד (פ"ד מהל' סנהדרין) וכמ"ש בספ"ד דהוי כמקדיש בעלי מומין למזבח שאין הקדושה חלה עליו: סי'
Siman 4
(א) ל' הטור במימרא דרב נחמן וכו' בב"ק דף כ"ז ע"ב וכמ"ש הרא"ש שם דלא פליגי כשבא ראובן לגזול חפץ משמעון וכו' כ"פ הרי"ף שם והרמב"ם בפ"ב (פ"ב מהל' סנהדרין) וכן כתב הרא"ש שם:
(ב) מסקנת הגמרא שם:
(ג) עוד וכ"כ הרא"ש שם אלא שאינו רוצה לטרוח להעמידו בדין:
(ד) שאם ימשכנו עובר בלאו ועיין סימן שנ"ט ס"ו:
פי' כגון שיש לו שכר אצלו וכמ"ש לקמן סי' צ"ז סעיף י"ד
(ה) וכתב הת"ה שם דאמרינן ליחיד ברר ראיותך כי המע"ה והברירה בידם או ישביעו קצת מהם ופטורים או נותנין השבועה ליחיד וגם יכולין לומר דקי"ל כהאי תנא במקום שיש פלוגתא סמ"ע:
(ו) דכל טענת ספק וראיה שאינה ברורה חשיב המלך כמוחזק עד שיברר שהוא פטור שם בת"ה ☜ודוקא קודם שנתפשרו עם המלך אבל אם כבר נתפשרו לא ומכל מקום מחוייבים לעשות לי הדין דאטו משום דרבים נינהו יגזלו את היחיד ד"מ בשם מהר"ם מירזבורק:
(ז) כדי שלא יבואו לידי המשכות כדאמרינן קדירא דבי שותפי כו' ב"ב דף כ"ד ע"ב:
Siman 5
(א) משנה ביצה דף ל"ו ע"ב וכדמפרש שם בגמרא דף ל"ז ע"א גזירה שמא יכתוב
(ב) ירו'. הביאו הרי"ף והרא"ש שם
(ג) שם בירושלמי וכתבוהו הרי"ף והרא"ש בפרק ג' דסנהדרין
(ד) מימרא דרב יהודה כו' ב"ק דף קי"ג ע"א
(ה) שם
פי' כמו שקובעים בב' וה' שהדיינים יושבים מעצמם
(ו) ג"ז במימרא דר' יהודה שם:
(ז) שם:
(ח) משנה סנהדרין דף ל"ב ע"א וכתב הסמ"ע בשם תשו' מור"ם ☜דדוקא ע"י כפייה אבל בנתרצה מותר וכמ"ש הרמ"א בס"ס כ"ח לענין עדות:
(ט) בב"ב דף קי"ב ע"א וכתב הרא"ש שם שהרמב"ן חולק על זה והוכיח בראיות ע"ש וכתב הב"י שכן נראה דעת הר"ן ושכן סתם רבינו בסימן רנ"ג ובב"ח פסק כרשב"ם ועיין בס"ס כ"ח וכ' עוד שז' טובי העיר נהגו לכוף לדון בלילה שכן נהגי:
(י) מימרא דרב ששת שבת דף י' ע"א עד זמן סעודה ומבואר שם שהוא שעה ששית שהוא זמן מאכל ת"ח
(כ) משנה שם דף ט' ע"ב וכאוקימתא דרב אחא בר יעקב שם טור בשם הרי"ף ואביו הרא"ש ושכן נראה להר"י
(ל) שם במשנה
(מ) שם בתוס' ממשמעות הגמ' שם ושכן מוקי לה בהדיא בסוכה דף ל"ח ע"א וכ"כ הרא"ש וש"פ:
(נ) שם בשבת בתוס' וש"פ
(ס) מימרא דרבי ירמיה ור' יונה שם דף י"א ע"א וכדמפרש שם בגמ' דלא פליגי דאם לא היו עסוקין בדין אזי משיתעטפו הדייני':
Siman 6
(א) תני לוי בב"מ דף נ"ה ע"א
(ב) טור בשם הרמב"ם ספ"כ מהלכות סנהדרין (פ"כ מהל' סנהדרין) וכרב קטינא שם דלא פליג אברייתא דלוי וכן משמעות הבריית' ב"י וכן ראיתי בתוס' שם סוף ע"א
(ג) פי' אפי' כשהנתבע תובעו פחות מש"פ וכמ"ש הכ"מ שם ולכן שינה וכ' דינם:
Siman 7
(א) מימרא דרבא יבמות דף ק"ב ע"א וכמ"ש הרי"ף והרא"ש אמשנה וגמ' סנהד' דף ל"ב ע"א:
(ב) שם:
(ג) שם ממימרא דרבא
(ד) מימרא דרב יהודה סנהד' דף ל"ו ע"ב
(ה) כ"כ הרמב"ם רפ"ב מהלכות סנהדרין (פ"ב מהל' סנהדרין ה"א)
(ו) שם מעובדא דההוא סמיא וכו' שם דף ל"ד ע"ב
(ז) דדוקא כי ההוא מעשה דהוי בא' מעיניו וכן פסק הרי"ף והרא"ש
(ח) טור בשם י"א ממימרא דשמואל כל דין שדן יאשיהו וכו' שבת דף כ"ו ע"ב
(ט) שם בשם הירושלמי
(י) שם וכ"כ התוספת בב"ק דף טו ע"א ודבורה לא היתה דנה אלא מלמדת להם א"נ על פי השכינה שאני ☜ (ואע"ג דלא בשמים הוא שאני הכא דהוראת שעה היתה)
(כ) כן כ' התוספת בסנהדרין דף מ"ב ע"א מס"ב:
(ל) ממסקנת הגמ' כתובות דף כ"א ע"א
(מ) כ"כ התוספת שם ממימרא דרב יהודה וכדמפרש לה רב חסדא בב"ב דף קי"ד ע"ת וכמ"ש הרמב"ם והרא"ש שם
(נ) הר"ן בשם הרמב"ן ושכן ראוי להורות הלכה למעשה מס"ה
שם בשם י"א וכ' הב"י שכ"נ מדברי הרמב"ם בפ"ה מהלכות עדות (פ"ה מהל' עדות)
(ס) דף כ"א ע"ב ומפרש שם בגמרא:
(ע) טור בשם רב האי ואי זילא ביה מלתא לת"ח לירד לדין עם ע"ה עיין דינו בסי' קכ"ד סעיף ד'
(פ) לשון הרמב"ם בפכ"ג מה' סנהדרין (פכ"ג מהל' סנהדרין) ממימרא דרב פפא לא לידון אינש וגו' כתובות דף קה ע"ב:
(צ) וכ' הב"ח ☜דאבי החתן ואבי הכלה אינם כשרים לדון זה את זה ואפילו הוא דיין קבוע יכול בעל דינו לומר איני מקובל לי והביא ראיות ע"ז ומיהו יכולים לישב יחד לדון אחרים אפילי לכתחלה
(ק) אבל קרוב או פסול מן התורה פסול גם בזבל"א ממשנה זה פוסל דיינו של זה וכו' סנהדרין דף כ"ג ע"א ע"ב
(ר) אף על פי שמקבל ממנו שכר תלמודו
(ש) וביאר שם שלא דיבר עמו ג' ימים מחמת איבה
(ת) וכתב הסמ"ע שלמד זה מעובד' דרמי בר יחזקאל קידושין סוף דף ע' ע"א וכ' ודוקא בשכבר פטרו מהנדוי ולא בשעדיין הוא בנדוי:
(א) בריית' דאיסי בן יהודה בסנהדריןדכ"ט ע"א ☜וכ' הב"ח שנרא' אם הם שונאי' גמורים אין דיניהם דין דמדאוריי' אסור מדרש' דקרא ולא מבקש רעתו:
(ב) ממשמעות המשנה כל הכשר לדון וכו' נדה דף מ"ט ע"ב
(ג) ולא ☜למורשה כשיש לו חלק אם ינצח מהרי"ו סי' קי"ט
(ד) ברייתא שבועות דף ל' ע"ב
(ה) טור בשם הרמב"ם בפ"ה מהלכות סנהדרין (פ"ה מהל' סנהדרין) וביאר שם שכל אלו הדברים מפורשים בתורה
פי' שאפילו ממון שלהם אינם נבהלים עליו ולא רודפים לקבץ ממון:
(ו) ברייתא ב"ב דף מ"ג ע"א:
(ז) טור וכ"כ הרא"ש בתשו' כלל ג' סי' י"ג וכ' שם ואפילו אם יקראו בו בעודו בב"ה לא מיקרי הנאה כיון שאפשר שיקראו בספר אחר וכמ"ש ר' ירוחם בשמו והוא שיש ס"ת אחר באותו ב"ה ומ"מ צריך שיסתלקו הדיינים מאותו חלק המגיע להם
(ח) שם בברייתא
(ט) טור בשם תשובת אביו הרא"ש כלל ו' סי' י"ח:
(י) שם ושם כלל י"ג סי' י"ט:
Siman 8
(א) ל' הרמב"ם בפ"ג מהל' סנהדרין (פ"ג מהל' סנהדרין), וכ"כ הטור וביאר הרמב"ם שם שנא' לא תכירו פנים במשפט וכו' וכ' הסמ"ג במצות ל"ת סי' קצ"ד דאיתא במכילתא
(ב) שם מהירושלמי סוף ביכורים וכ"כ הטור כ' הב"ח דנרא' דר"ל דאינו חכם בחכמת התורה ☜אבל אם הוא חכם בחכמת התור' אע"פ שיש גדולי' ממנו בעיר אין בזה איסור והביא ראיי' לזה
(ג) שם מהא דסנהדרין דף ז' ע"א וכ"כ הטו'
(ד) מהא דשבת דף י' ע"א משיתעטפו הדיינים:
(ה) שם בסנהדרין:
(ו) כגי' הרמב"ם שם בפכ"ג (פכ"ג מהל' סנהדרין), וכ"כ הטור:
(ז) שם דף ו' ע"א:
(ח) מימרא דרב אחא בריה דרב איק' כו' שם דף ז' ע"א:
(ט) מימרא דרב שמואל בר נחמני שם
(י) מהא דתני להו רב חייא וכו' שבת דף י' ע"א:
(כ) מימרא דר"ש בר נחמני שם בסנהד':
(ל) שם ספ"ג מהא דר' זירא הוי מיטמר מלתמוי סנהדרין דף י"ד ע"א ואיתיה בירושל' סוף ביכורים:
(מ) שם ריש פ' כ"ה
(נ) מימרא דר' יהודה אמר רב ר"ה דף י"ז ע"א
(ס) מימרא דר"א סנהדרין דף ז' ע"ב ופירש"י כשמתורגמן דורש שהיו הצבו' יושבים לארץ המפסיע לילך ולישב במקומו כמפסיע על ראשן וכ' הסמ"ע ☜נראה דה"ה כשיושבין על ספסל ארוך זה בצד זה
(ע) ג"ז שם דף ח' ע"א:
(פ) מעובדא דר' יהודה בר יחזקאל קידושין דף ע' ע"א:
(צ) מברייתא פסחים דף מ"ט ע"א
(ק) וכן הוא ברמב"ם שם
(ר) מהירוש' הביאו הב"י:
(ש) מהא דרב מנגיד כו' קידושין דף י"ב ע"ב:
(ת) מימרא דרבינא ב"ק דף קי"ב ע"ב וממימרא דרבא מ"ק דף ט"ז ע"א:
Siman 9
(א) ל' הטור מברייתא כתובות דף ק"ה: ע"א
(ב) אפילו לקבל מתנה מבעל דין לאחר גמר דין כמ"ש הרא"ש אעובדא דבר חמא סנהדרין דף כ"ז ע"א והביא הרמ"א לק' בסי' ל"ד
(ג) וכ"כ הרמב"ם ריש פרק כ"ג מהלכות סנהדרין (פכ"ג מהל' סנהדרין ה"א):
(ד) שם ושם וכ' הב"י ופשוט הוא
(ה) ברייתא שם וכעובדא דשמואל ועובדא דאמימר וכו' דמייתי שם:
(ו) מימרא דרבא בר שילא שם
(ז) שם
(ח) טור בשם תשובה להגאון:
(ט) מעובדא דר' ישמעאל ברבי יוסי שם
(י) ואם עשאו בפני בעל דין חבירו ☜איסור' נמי איכא דודאי יסתתמו טענותיו מוהר"ר דוד כהן בית ו':
(כ) שם בשם ה"ר ר' יהודה ברצלוני:
(ל) שם בפכ"ג ממימרא דשמואל שבת דף נ"ו ע"א:
(מ) משנה בכורות דף כ"ט ע"א
וכן דקדק הר"ן בספ"ב דקדושין מדתנן דיניו ולא תנן דינו
(נ) מעובדא דקרנא כתובו' דף ק"ה ע"א
(ס) שם בגמ' ודוקא שהתנה כן מתחלה אבל אם לא התנה ודן א"צ ליתן לו אלא כפועל בטל מאותה מלאכה שנתבטל ממנה כמבואר בי"ד סי' קע"ו ולקמן סי' רס"ה
(ע) שם
(פ) טור וכ"כ הרא"ש בתשו' כלל נ"ו סי' ו':
(צ) ברייתא שבועות דף ל' ע"ב
(ק) שם בברייתא דף ל"א ע"א
(ר) וה"ה כששניהם עשירים או עניים אלא לרבות' נקט זכות לעני וכו' אע"ג דאיכא עליו כבוד רבו וכבוד עשיר אפ"ה לא ישתוק מוהרש"ל
(ש) שם בברייתא:
Siman 10
(א) ל' הטור ממשנה ריש מסכת אבות וכ"כ הרמב"ם בפ"ב מה"ס
(ב) מהא דדרש רבא סנהדרין דף ל"ה ע"ב
(ג) דריש ר' אושעיא שם דף ז' ע"ב
(ד) משנה ז' פ"ד דמסכת אבות
(ה) מימרא דר' יצחק יבמות דף ק"ט ע"ב וכלישנא בתרא
(ו) מימרא דר' אבא א"ר הונא וכו' ע"ז דף י"ט ע"ב:
(ז) שם ברמב"ם וכ"כ הטור
(ח) משנה ז' פ"ד דאבות וכ' הב"י שנר' שממשנה זו למד דין דלעיל דע"כ בראוי להוראה מיירי דאי לאו הכי אסור לו להורות ומיירי בשיש שם אחר להוראה דאל"כ הרי אמרו ועצומים כל הרוגיה זה שהגיע וכו':
(ט) פשוט בסנהדריןדף ח' ע"א:
Siman 11
(א) ל' הטור ממימרא דרב חסדא ב"ק ד' קי"ג ע"א
שיעמוד לדין ביום הקבוע לישיבת הדיינים הסמוך לו וכן בפעם ג':
(ב) שם בשם הרמב"ם בפ"ה מה' סנהדרין מעובדא דרב אסי איקלע וכו' שם בב"ק
(ג) כן הוא בטור וכ' חמז"ל שנ"ל להגיה לערב שכן הוא שם ברמב"ם וכן משמע בהדיא בסמוך בסעיף ג' ועי' בב"ח מ"ש בזה
(ד) שכן מוכח מעובדא דההיא איתתא ר"ה דף ל"א ע"ב
(ה) מימרא דרבינא ב"ב דף קי"ג ע"ב וציינתיו ג"כ לעיל סוף סי' ח'
(ו) שם
פי' שטר של שמתא דממון קא מחסר לי' דלא שרו ליה עד דמשלם שכר הסופר (☜ואין מוציאין ממון על פי אחד)
(ז) ציינתיו לעיל ס"ס ח'
(ח) כן הוא שם דאל"כ יכול לחזור בו כמ"ש לקמן סי' כ"ב
(ט) לשון הרמב"ם בפכ"ה ממימרא דרבא סנהדרין דף ח' ע"א
(י) ג"ז שם ממימרא דרבינא ב"ק דף קי"ב ע"ב
פי' עיר כן הוא לשון הרמב"ם בכל מקום ובכמה דוכתא במשנה וגמרא
(כ) שם דף קי"ג ע"א
(ל) כן הוא שם ברמב"ם
(מ) דין זה מבואר ג"כ במ"ש בתחלת סעיף זה ובסמ"ע כ' שצ"ל שקאי אמ"ש שהרי הם אומרים כו' ולא בא רמ"א לחדש אלא הטעם שמזה הטעם אם היה בעיר כו'
(נ) מימרא דרבא שם
(ס) מסקנת הגמרא שם ופירש"י הטעם שם דלמא לית ליה זוזי השתא אבל באתא לדינא כל מה דלא אתי אפיקרותא היא
(ע) כ' הב"ח ☜דאם לא קרעו הכתב לא הותר השמתא והביא ראיה לזה
(פ) ממימרא דרבינא שם דף קי"ב ע"ב:
(צ) בית יוסף מהא דמסיק דרב חתים בדסקי' גיטין דף פ"ח ע"א:
Siman 12
(א) לשון הרמב"ם ריש פכ"ב מהל' סנהדרין מברייתא דר' יהודה בן לקיש או' כו' סנהדרין דף ו' ע"ב
(ב) וכן פי' התוס' שם וסיימו שאם היו שניהם חזקים השני הי' מסייעו וכמ"ש הרמ"א בהג"ה
(ג) כ' הב"ח ☜שנראה לו היכא דאיכא חשש סכנת נפשות או היזק ממון יכול להסתלק אף אחר שיודע להיכן הדין נוטה
(ד) שם ברמב"ם (☜דאם ירדפנו הא' השני יעמוד בעזרו. ש"כ והסמ"ע בשם תוס')
(ה) ולא ימלט על הרוב מהוצאות ממון או סכנות סמ"ע וכיוצא בזה כ' בי"ד ס"ס של"ד
(ו) לשון הרמב"ם שם כר' יהושע בן קרחה בברייתא שם וכדמפ' לה שם בגמ'
(ז) טור מברייתא צדק צדק תרדוף כו' שם דף ל"ב ע"ב וכפי' רש"י שם:
(ח) שם מברייתא דריב"ק דף ו' ע"ב (☜בגמ' ובטור יליף לה מדכתיב אמת ומשפט שלום שפטו כו' איזה משפט שיש בו שלום זו פשרה סמ"ע):
(ט) שם וכדמפרש רב יהודה אמר רב כו' שם:
(י) וכפירוש רש"י שם:
(כ) מ"כ בשם ס' אגוד' מס"ב
(ל) תשובת הרשב"א סי' אלף קי"ג בשם רב האי בדין אם נתל' החיוב בשלטון:
(מ) טור וכ"פ התוס' שם דף ו' ע"ב:
(נ) כתבי מהר"ר איסרלן בסי' ק' ס"ב מההיא דאמר רב נחמן כו' זילו פייסו ליתמי כו' ב"ק דף כ"א ע"א מס"ג:
גם זו שם דא"כ מה כח בית דין יפה:
(ס) תשובת הרא"ש כלל ק"ז מעובדא דאפטרופא דיתמי דזבן תורא ב"מ דף מ"ב ע"ב מס"ד:
(ע) תרומת הדשן סי' ש"י
(פ) מבואר בתשובת הרשב"א מחודשים דין י"ג
(צ) מסקנת הגמרא סנהד' דף ו' ע"א:
(ק) כחכמים בברייתא שם טור וכ"פ הרא"ש שם ורשב"ג דאמר בברייתא דף ה' ע"ב פשר' בשנים ה"ה ביחיד כדמוקי לה שם בגמ' דף ו' ע"א:
(ר) כ"כ הב"י וכ"מ לדעת הרמב"ם שם וכרשב"ג דס"ג דלא אתמר הא דאמרי ה"ה ביחיד אלא למדתי מילתא דלא תימא ג' תנאי' פליגי בדבר ותימה דה"ל למיפסק כחכמים לענ"ד נראה דגם הרמב"ם ס"ל דה"ה ביחיד כיון שקנו מידם כמ"ש הגמרא שני הדיוטות דנקט משום דינא דאפי' ב' אין דיניהם דין וכי היכי דלהוי עליו סהדי כמ"ש בגמרא שם וכן מצאתי אח"כ בשם הגהמ"י ובב"ח
כצ"ל וכ' המחבר בסעיף י"ב וי"ג
(ש) טור ופי' מחילה דלאו דפשרה וכ"כ התו' והרא"ש שם גבי שכיר שהמחהו כו' ב"מ דף קי"ב ע"א וכ"כ הרמב"ם בפ"ה מה' מכירה וש"פ דשאני מחילה שע"י פשרה שאע"פ שהוא יודע מה מוחל דומה למחילה בטעות לפי שמוחל ע"י עצתם של פשרנים כמ"ש התוס' שם מס"ו
(ת) כ"כ הרשב"א וסיים שחייב לקיים מכח הקנין מס"ח ודין ☜קנייני קנסות השידוכין ע' בא"ה סי' כ"ז וסי' נ"א:
(א) ג"ז שם והביא ראיה לדבר
(ב) תשובת הרא"ש כלל פ' סי' י"א וי"ב מס"י
(ג) הרשב"א בתשובת שאלה מסי"ג
(ד) הריטב"א בתשו' שאלה וכתב שהיא עדיפא מקנין מס"י:
(ה) הרשב"א בתשו' סי' י"ג
(ו) שם בתשו'
(ז) מרדכי בריש סנהד' בשם מעשה לפני ראב"ן מסי"א וכפל בסי' רמ"א ס"ב
(ח) נ"י והמרדכי בריש סנהד' מהא דאמרי' בי תלתא כו' ע"א דף ע"ב מסי"ד
(ט) תשובת הרשב"א סי' אלף רל' מסי"ג:
(י) מפרש שם משום דש"ח אינה נקנה אלא בכתיבה ומסירה
(כ) טור בשם סמ"ג מהירושלמי פ' קמא בסנהדרין:
Siman 13
(א) ל' הרמב"ם פ"ז מה' סנהדרין כנוסחת הסמ"ג ושכן מצא הכ"מ בספר ישן ממשנה דף כ"ג ע"א וכחכמים
(ב) לשון הטור
(ג) שם ברמב"ם
(ד) שם בגמרא
(ה) כאוקימתא דרב פפא שם דבתראה הוא וכמו שפי' הטור דמיירי שכבר בירר הא' דאז יש לחבירו ג"כ לברור אחד אבל כל זמן שלא נברר המומחה יכול לכוף שניהם כמבואר לקמן סימן ג' וכתב הכ"מ שם והיינו דוקא כששני הדיינין בעיר אחת דאז אפי' לוה מצי אמר כן כו' (וכמ"ש בסימן י"ד):
(ו) וכ"ש התובע וכמ"ש הסמ"ע
(ז) טור ממשנה מצא שטרי בירורין ב"מ דף ל"ב ע"א כדמפרש ר' ירמיה שם וכפרש"י שם וכ"כ הרא"ש שם וש"פ.
(ח) משנה ב"ב דף קס"ז ע"ב
(ט) נ"י אמשנה דלעיל מהא דתנן ואין כותבין אלא מדעת שניהן מס"א
(י) משנה סנהדרין דף כ"ג ע"א וכחכמים וכאוקימתא דר"א שם ע"ב דהא נמי הלכתא היא אף ע"ג דאתמר אצל פוסל עדות וה"ה לפוסל דיינו
(כ) הגהות מיימוני בפכ"ד מהלכות סנהדרין בשם הר"מ מס"ח
(ל) נ"י אהא דאמרו אם הוצרך לשאול וכו' שם דף ל"א ע"ב מס"ט (☜והא דכ' לקמן ס"ס י"ח פוסקים בדיני ממונות שלא בפני בעל דין מיירי שכבר טענו לפניהם ש"כ וע' שם)
(מ) רשב"א בתשוב' שאלה מהא דאמרינן אי לאו את בהדן לא סליק דינא כו' שם
(נ) דאם לא התנו אין הולכין אחר רוב וכמ"ש המחב' לעיל סימן י"ב סי"ח:
(ס) וסיים שם שיכול לומר אם היה זה אומר דעתו שמא היה מראה טעם הפך מה שהסכימו הרוב ויודו הרוב בכך מס"י:
Siman 14
(א) לשון הרמב"ם בפ"ג מהל' סנהדרין ממימרא דרב ספרא א"ר יוחנן סנהדרין דף ל"א ע"ב
פי' מיד ואם הביא אח"כ מב"ד הגדול שטעו יחזירו לו
והיינו ☜כשאין מלוה הולך בלא"ה שמה בית יוסף בשם תשו' הרשב"א
(ג) כמימרא דאמימר הלכתא כו' שם וכדמפרש התם דעבד לוה לאיש מלוה
(ד) שם וכתב הכ"מ די"ל כיון שהתובע מתרעם בחבירו שהזיקו הוי הנתבע עבד לו עד שיסלק הזיקו או יברר שאינו הזיקו
(ה) שם והיינו כדי שלא יהא כ"א תובע את חבירו ואומר לבי דינא רבא אזלינא כדי שיתפשר עמו
(ו) שם מהא דאמרי' הלך אחר ב"ד יפה כו' סנהדרין דף ל"ב ע"ב
(ז) כתב הכ"מ נראה שדעתו כדעת קצת המפרשים ואומרי' ☜שאם דייני עירם הדיוטות אפי' לוה מצי מעכב ולומר אינו דן אלא בב"ד של מומחין:
(ח) וכתב בפסקי מהרא"י בסי' ס"ה ☜שהמנהג כל השייכים לבית החיים שלהם שייכים לאותו ב"ד
(ט) פירוש שע"פ הדין יכול לעכב מעותיו כדרך שנתבאר בסי' ע"ג סעיף י
והתובע צריך לשלם השליחות ב"י בשם מהרי"ק
(י) הגהת מרדכי דקידושין בשם מהר"ם מטעם שלא יהא נחשד המורה ששולחין אליו פן ישא פני ת"ח ודמי לשליבי פוזמקיינו ואתו לדינא שבועות דף ל"א ע"א מסי"ד
טור בשם סמ"ג מהא דא"ל ומי קא טרחנא לך נלך ונדון בפני רב חסדא כו' סנהד' דף כ"ג ע"א אע"פ שאינו גדול כרב הונא
פי' ויכול לעכב א' על חבירו וצריכין לברור ב"ד השוה לשניהם
(כ) טור מעובדא דהנהו כותאי ב"מ דף ס"ט ע"א וכמ"ש התוס' והרא"ש שם
(ל) ודוקא במקום דאיכא לחשוד מודיעין ליה ☜אבל במקום דליכא לחשוד והוא מלגלג מנדינן ליה נ"י פ' איזה נשך
(מ) שם כ"כ הרא"ש והמרדכי אהא דא"ר לפני ר"א מי שנושה בחבירו מנה יוציא מנה כו'
(נ) שם ושם בשם רבי' מאיר בהא אבל למיכתב עליו פתיחא וכו' ב"ק דף קי"ב ע"ב פירוש שצריך ליתן שכר הסופר שכתב הפתיחה קודם שיקראנו וה"ה לכל שאר הוצאות
(ס) ריב"ש בסי' תע"ה וכתב הטעם דאינו אלא גרמא בניזקין כיון שאינו עושה מעשה בגוף הדבר שמזיקו:
(ע) והביאו הב"י וכ' הכי מסתבר ונלע"ד שמה שלא כתבו המחבר הב"י משום דהוא כוללו במ"ש לעיל קודם הי"א חייב לפרוע לו כל יציאותיו
(פ) דלא האמינוהו בשבועתו להוציא ממון חבירו והא דהאמינוהו בשבועה להוציא ממון בסי' קי"ח סעיף ה' ובס"ס שע"ה שאני התם דברשות הוציא או שיש לו שבח מה שא"כ כאן דמה שנתן לו יפסיד:
Siman 15
(א) ל' הטור ממימרא דריש לקיש וכדמפרש בגמ' שם וכדפרש"י סנהד' ד"ח ע"א
(ב) מעובדא דשלח ליה רב יוסף עולא חברינו וכו' שבועות דף ל' ע"א וכתב ב"ח ☜ אפילו שלח שלוחו מהא דרב ענן כתובות ריש דף ק"ו
(ג) כתירוץ השני בתוספת והרא"ש שם דכבוד עשה דתורה עדיף
(ד) מימרא דרבא תיתי לי וכו' שבת ריש דף קי"ט וכתב הסמ"ע ☜דאין לת"ח בזמנינו דין זה והב"ח כ' דאף בזמן הזה לא יהא נגרע מאלו היה בורר לדיין שצריך להפך בזכותו יותר
(ה) שם בשם הרמב"ם בפכ"א מה' סנהדרין:
(ו) נלע"ד שלמד זה מהפסוקים בריש ישעיה ☜דכתיב שפטו יתום ריבו אלמנה סמ"ע)
(ז) ומכ"ש שדין היתום קודם לו בכסף משנה הקשה מעובדא דרב ענן וכו' דר"נ סלקא לדינא דיתמי ואחתיה לדינא כתובות ריש דף ק"ו והניחו בצ"ע ולענ"ד נראה דלא פסק כהך עובדא משום דמסיק שם דאסתתם טענתיה
(ח) מימרא דרבא יבמות דף ק' ע"א
(ט) ג"ז שם ושם בפכ"ד מברייתא מדבר שקר תרחק שבועות דף נ' ע"ב
(י) כדמשני רב פפא סנהד' דף ל"ב ע"ב
(כ) וכתב הסמ"ע בשם מהרי"ק שורש ס"ז והביאו הב"י ☜דגם לעדים החתומים על השטר ידרוש ויחקור אע"פ דעדים החתומי' על השטר כמו שנחקרה עדותן בב"ד דמי
(ל) מההיא ברייתא דשבועות:
(מ) בתשובת הרא"ש בכלל ס"ח סי' ט"ו וכ' עוד ☜וכן אם הנתבע אינו רוצה להשיב על כל דבר שחוקר אותו וודאי רמאי הוא ויכול לפסוק לו כאלו השיב לו ונתברר השקר
(נ) כ"כ הרא"ש בפסקיו אהא דמשני רב פפא כאן בדין מרומה וכו' סנהדרין ד' ל"ב ע"ב וכ"כ הטור:
(ס) הרא"ש בתשובה סוף כלל ק"ז מהא דא"ר בנאה זולו חביטו לקבר' דאבוכון ב"ב דף נח ע"א:
(ע) טור בשם הרמב"ם ריש פכ"ד מעובדא דההיא אתת' דמחייב' שבועה וכו' ומההי' גברא דאפקי' וכו' כתובות דף פ"ה ע"א וע"ב:
(פ) שם דין ב' וכ"כ הרי"ף שם בכתובות
(צ) וכ' הסמ"ע בשם מהרי"ק שורש ק"ח דאף בזמן הזה מוטל על הדיין לדון ע"פ האמת שנתאמת לו ולא ע"פ הטענות אם הם מכחישות את האמת והביאו הב"י מס"א וכ"כ הרשב"א בתשו' אלף קמ"ז
(ק) ונתבאר בסי' רצ"ו וע"ש
אם אחד מבעלי דינים מגזים לחבירו ואומר כך וכך תחייב לי בדין אם אין הדין כן צריך הדיין לומר שקר אתה דובר ממימר' דרב מניומי וכו' כמ"ש התוס' שם בשם ר"ת כתובות ד' ס"ט ע"א מס"ג
Siman 16
(א) ל' הטור מימרא דרבא וכו' ואי אמר נקט לי זימנא וכו' ב"ק קי"ב ע"ב וכמ"ש הרא"ש מדלא פי' התלמוד שיעור זה הזמן מסתמא ל' יום
(ב) ממשנה סנהדר' דף לא ע"א וכרשב"ג:
(ג) וכ"כ הרא"ש כלל פ"א סי' ב':
(ד) וכתב עוד שם שאם יש לשכנגדו הפסד בזה צריך להביא ראיה תוך ל' יום סמ"ע בשם ד"מ שהביאו
(ה) שם בשם ה"ר ישעיה:
(ו) שם בשמו מסיפא משנה דלעיל א"ל הבא עדים אמר אין לי עדים וכו' וכ' הב"י שיש לדחות דשאני הכא וכו' ע"ש לכן כתבו בשם י"א
(ז) שם בשם תשובות אביו הרא"ש כלל ו' סימן ט"ז:
(ח) הרשב"א בתשוב' ופי' בסמ"ע כשאומר כן לאיש אחר שאינו תובע שלו מס"ג:
(ט) טור בסוף סי' ס' בשם הרמב"ם בפ"ה מה' טוען וכשזה הורו רבותיו וכ' ה"ה זה דבר ברור ויש בפ' גט פשוט סמך בגמ' (דף קס"ח ע"א):
(י) מדברי תשובת הרא"ש ותשובת הרמב"ם בכלל ס"ח סי' כ' הביאו הב"י בסוף סימן ס' (ר"ל שיתן לו טופס משטרו שמוציא עליו הלה במלה)
Siman 17
(א) לשון הרמב"ם בריש פ' כ"א מה' סנהדרין מברייתא שבועות דף ל' ע"א
(ב) ג"ז מברייתא שם
(ג) ברייתא שם דף ל"א ע"א
(ד) כ' מהרש"ל שגם ☜בזה אין בידינו להעמיד משפט הדת על תלו אבל נאמר לו אל תירא בהתהלכך בבגדים פחותים כי הדין יקוב את ההר וכו':
(ה) כר' יהודה שם בברייתא דף ל' ע"א
(ו) כאוקימתא דרב הונא שם ע"ב ☜וכתב הב"ח דה"ה בשעת קבלת העדות כן כ' התוספות סנהדרין דף י"ט ע"ב:
(ז) כאוקימתא דעולא
(ח) שם ממימרא דרב הונא שם
(ט) שם ברמב"ם
(י) וכתב הב"ח ☜שכל מי שיראת ה' נוגע בלבו וכו' יחוש לכבוד התורה לקיים מצות ועמדו ב' האנשים וכו'
(כ) מרדכי פרק שבועת העדות בשם תשובת הר"מ מבריי' דא' לבוש איצטלא וכו' שם דף לא ע"א מס"א
(ל) ברייתא שם ויליף' לה מדבר שקר תרחק ובסנהדריןדף ז' ע"ש מייתי לה מדכתיב שמוע בין אחיכם
(מ) שכל שלא בפני חבירו אינו בוש מדברי שקר
(נ) מטעם דה"ל כאומר נאמנים עלי ג' רועי בקר שנתבא' ל' סי' כ"ב
פי' א"כ הוא כאשר אמר לפני בעל דין זה אז הדין כן הוא
(ס) שם בברייתא
(ע) ממימרא דרבה בר רב הונא שם דף ל' ע"ב
(פ) פירש"י אע"פ שהוא שותק גורם שיחשדוהו כמטעים דבריו
(צ) טור בשם הרמב"ם בפכ"ח מהלכות סנהדרין מעובדא דהנהו לעוזאי דאתו לקמי' דרבו וכו' מכות דף ז' ע"ב
(ק) ג"ז שם ירושל' פ' זה בורר
(ר) ברייתא מניין שלא יעשה מליץ לדבריו וכו' שבועות דף ל"א ע"א וכפירש"י שם
(ש) רמב"ם שם וכפי פירושו בברייתא הנזכרת:
(ת) שם מהירושלמי רב הונא מיקל לדיינא וכו' בפרק זה בורר:
(א) שם מהירושלמי רב הונא כד הוי חזי וכו' שם ובגמ' דידן בכמה דוכתי אמרי כגון האי פתח פיך לאלם ומפרש רבינו דהיינו דוקא כשהבעל דין בקש לומר אלא שאינו יודע לחבר הדברים וכו' הא לאו הכי לא משום דנראה כעורכי הדינים כ"מ שם
(ב) ל' הטור וכ"כ רמב"ם שם מתורת כהנים פ' קדושי' בפ' כ'
(ג) שם
(ד) מכילתא בפ' משפטים
(ה) וכ"כ הרמב"ם ספכ"ג ממשנה ח' פ"ק דאבות
(ו) משנה ו' שם
(ז) טור וכ"כ הרמב"ם בפ"כ ממשנה ח' פ"ה דאבות וגמ' דסנהדרין דף ל"ה ע"א
(ח) כ"כ התו' בשם ר"ת אהא דא"ר מניומי כו' הוה קאמינא וכו' כתובות דף ס"ט ע"א מס"ב
(ט) ריש דף ה':
Siman 18
(א) ל' הטור מברייתא דר' נחמי' סנהד' דף ל' ע"א
(ב) משנה שם דף כ"ט ע"א
(ג) כ"כ הרמב"ם בפ"ח מה' סנהדרין דומיא דדיני נפשות משנה שם דף מ' ע"א
(ד) והא דאמרי' שם דף י"ז ע"א דהאי דאמר איני יודע כמאן דליתיה דמי ואי אמר טעמא לא שמעינן ליה וכמו שהשיג הראב"ד סובר הרמב"ם היינו בדיני נפשות אבל בדיני ממונות שומעין ליה
(ה) גם זה שם והביאו הטור בשמו וכתב הכ"מ שם שהרשב"א הביא ראיה לזה מהירושלמי דפרק היו בודקין וכפי פירושו שם וסיים שם יגמור הענין על פי שלשה שהם מנין הראוי וכו' ☜וכתב מהרש"ל דאם ב' מזכין ואחד אומר חייב ושנים אומרים איני יודע צריכין להוסיף כיון דאין כאן רוב כנגד האומרים איני יודע
(ו) וכ"כ בכ"מ ספ"ח ועיין במ"ש לעיל בסימן י"ג סעיף ז' וכ"פ הרמ"א בסעיף ד' בהג"ה
(ז) יסיים שם הרשב"א שאם לא הושוו כולם לדעת א' הרי הנתבע פטור וכ' עוד ☜דכל ספק תקנה דנין להקל לנתבע כי המע"ה
(ח) שם ממשנה שם דף מ' ע"א
(ט) שם ופשוט הוא:
(י) שם ושם
(כ) הגהת אשור"י פ"ק דסנה'.
(ל) שם דף ל"ו ע"א
(מ) מרדכי בס"פ זה בורר
(נ) שם בגמ' ע"ב
(ס) כיון שעיקר הוראתן ביחיד
(ע) רשב"א סימן אלף קי"ח הביאו הב"י בסי' שאחר זה משום שכל זמן שמביא ראייה סותר מה שאין כן בדיני נפשות שהוא מעוות לא יוכל לתקן
Siman 19
(א) משנה סנהדרין דף כ"ט ע"א (☜הטעם שלא ירגיש הבע"ד מי זיכה ומי חייב סמ"ע)
(ב) ואם ☜חזר ותובעו בפני ב"ד אחר אין זקוק לו לירד עמו לדין ואין הב"ד רשאים לשמוע דבריו כלל דרכי משה בשם תשובת שבסוף ס' חזה התנופה
(ג) שם במשנה
(ד) כרבי אלעזר שם בגמ' דף ל"א ע"א דאית ליה כתרווייהו מסתבר טעמים הרא"ש שם וכ"פ הרמב"ם בפרק כ"ב מה' סנהד'
(ה) ל' הרמב"ם שם ספכ"ה וכ"כ הטור
(ו) כמימרא דרב חסדא מ"ק דף ט"ו ע"א
(ז) כרב יהודה וכו' משמיה דרב וכפי גירסתו שהיה גורס מנדין לאלתר ומחרימין לאחר ל' יום א"נ אף שהיה גורס כגירסת ספרינו י"ל שהוא מפרש דלרב חסדא כיון דמתרי ביה ברישא ב' ה' ב' במקום משהה עצמו בנידוי ל' יום קאי:
(ח) מלשון הרמב"ם שכ' קבל עליו וכו' ויש הוכחה לזה ממימר' דרבא ב"ק דף קי"ב ע"ב:
Siman 20
(א) לשון הרמב"ם בפ"ז מהלכות סנהדרין ממשנה סנהדרין דף ל"א ע"א
(ב) טור וכן כתב הב"ח בשם הרז"ה
(ג) שם במשנה וכרשב"ג דאיפסקא בגמ' הלכתא כוותיה ☜וה"ה אם קבעו ב"ד זמן לבא לטעון ולא בא לזמנו שיכול לחזור ולטעון (ד"מ בשם רשב"א)
(ד) שם במשנה וכת"ק
(ה) שם במשנה מוסכם לד"ה
(ו) וכ' שם שה"ה דיכול לטעון אחר כך טענות אחרות שאינן סותרות את הראשונה ולסתור את הדין כל זמן שלא אמר אין לי עוד טענות אחר ששאלוהו אם יש לו עוד מה לטעון
(ז) שם מהא דכי אתא רב יהודא בר שמואל א"ר יוחנן שם דף ל"א ע"ב
פי' אפי' הוא בעיר דאפשר שלא ידע מהן וכן מצאתי בב"ח ובשם הסמ"ג
(ח) אדלעיל קאי שהיה זה הנפקד במדינת הים
(ט) וכ' הב"ח ☜דאין ספק דאנן לא טענינן ליה.
(י) כצ"ל וכן הוא שם ברמב"ם ובגמ' שם
(כ) ג"ז שם וכ"כ הטור בשמו ובשם הרמ"ה מעובדא דההוא קטן לקמיה דרב נחמן וכו' שם וכ' בכ"מ טעמו דאלו השתא נמי קטן הוי הא קי"ל אין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין וקטן כשלא בפניו דמי.
Siman 21
(א) רמב"ם בפ"ז מהל' סנהדרין הביאו הטור בשמו וכן כתב הסמ"ג בשם הגאונים ושכן הוא בירושלמי לקידושין וכר' יוחנן שם דהלכתא כוותיה לגבי ר"ל:
Siman 22
(א) ל' הרמב"ם בפ"ז מה' סנהדרין ממשנה סנהדרין דף כ"ד ע"א
(ב) שם וכפרש"י שם דרב דימי בריה דרב נחמ' אדרבו מאיר קאי
(ג) טור מדברי התו' שם שפירשו דרב דימי וכו' אמילתייהו דרבנן קאי וכ"כ הרא"ש וש"פ וכ' הב"י שכ"נ דעת הרי"ף
(ד) כלישנא דרב אשי דאמר הכי שלח ליה וכו':
(ה) כדשלחו מבי רב לשמואל שם ע"ב
(ו) כחכמים שם במשנה וכדשלח ליה רב נחמן בר רב חסדא וכו' ומשמע שם דבמחול לך ולפני גמר דין לא פליגי רבנן וכמ"ש הרא"ש שם ואע"פ שסיים הרמב"ם שם והוציא ממון בדין זה הפסול כבר הוכיח הכ"מ שם שפירושו דכיון שנגמר הדין הוה ליה כאילו הוציא ממון וכ' בתשובת הרא"ש כלל הדיינים סי' י' ☜אפי' נתרצו שניהם וכ' הב"י הטעם משום כבוד הדיין מס"ו:
(ז) בתשו' מיי' דשייכי לה"ס וש"פ מס"א
פי' אם קבלו לדין ועשו פשרה או שאר טעות כן מוכח בתשו' שם סמ"ע
(ח) טור וכ"כ הרא"ש בתשובה כלל כ"ו סי' א'
(ט) מרדכי פ' זה בורר מעשה לפני רבינו מאיר וכו' מס"ה:
(י) תשובת הרא"ש כלל י"ח סי' ה':
(כ) לשון הרמב"ם שם ממשנה שם ד' כ"ד ע"א כדשלח ליה ר"נ וכו' שם ע"ב
(ל) כדשלחו מבי רב לשמואל וכו' שם
(מ) כלישנא דרב אשי וכו' וכמ"ש עיל:
(נ) שם וכ"כ הטור
(ס) שם ושם
(ע) ברי ת' שבועות ד' ל"ט ע"א
(פ) כפירש"י שם וכ"כ התו' שם וגם ר"ת חזר בו וכ"כ הטור בשם אביו הרא"ש ☜וה"ה אם היפך בשבועה ויצא חוץ לבית דין:
(צ) שם בתוס' כגירס' ר"ת גבי עבדי גנבת וכו' ב"ב ריש ד' קכ"ח וכמ"ש התו' שם בשם ר"ת גורס ונשבע כן מי שנתחייב שבועת היסת ושתק ויצא מהב"ד יכול להפכה אח"כ (טור):
(ק) הנתבע לומר אני אשבע ואפטר אלא התובע חוזר ונשבע בנקיטה חפץ שם בב"י
Siman 23
(א) בריית' קידושין דף ע"ד ע"א:
(ב) כדמפ' שם בגמ'
(ג) שם בגמ' פירוש שאינו תלוי בטעם אלא הכל לפי ראות עיני הדיין וכו' והתו' פי' שודא ל' השלכה דכל מה שירצה הדיין לעשות יעשה דהפקר ב"ד הפקר וכו' כמ"ש בסי' רנ"ג
(ד) טור וכ"כ הרא"ש בתשובה כלל ו' וכ"כ הריב"ש בתשו' סימן ש' ות"ד דבריי' ביחיד מומחה שדן אותם בעל כרחן איירי או בדקבלו עלייהו אבל בב' דיינים נאמנים לעולם:
(ה) שם וכן כ' הרא"ש בכלל הדיינים סי"ח:
Siman 24
(א) מימרא דרב נחמן וכו' ויליף לה מקרא ב"ק דף מ"ו ע"ב
(ב) אמרי נהרדעי שם:
(ג) כפרש"י שם (☜עיין בש"ך ששם פי' בע"א)
(ד) כ"כ התוספות שם
(ה) ג"ז שם בתו' (פי' שיודעים אלו שהיו שם בשעת מעשה)
(ו) וכתב בד"מ בשם הרשב"א ☜דאפילו קנו מידו לדון לפני ב"ד והראה שטרותיו יכול לומר כן אם לא כשזיילי נכסיה
Siman 25
(א) ל' הרמב"ם בפ"ו מהלכות סנהד' ממשנה סנהדרין דף ל"ב ע"א וכאוקימתא דרב ששת שם דף ל"ג ע"א (דקדק וכתב כל דיין ולא כ' כל מי שדן להורות דוקא מי שנקרא דיין כדיין מומחה או קיבלו עליו אבל הדיוט ולא קבלו שאינו דיין כלל אין דינו דין אפי' לא טעה כדלקמן סעיף ד' ש"כ
(ב) מהא דאמר ליה רב הונא לרב אשי וכו' שם
(ג) טור בשם אביו הרא"ש מטעם שפי' בגמ' דלאו קטלי קני' באגמי הוו וכן דקדק בכ"מ מדברי הרמב"ם:
(ד) כאוקימתא דרב חסדא שם וכ"פ הר"יף:
(ה) ג"ז שם ממימרא דרב פפא שם:
(ו) כתב הגהות מיי' בפ"ה מהלכות סנהדרין דאם לא ידע שיש חולק בזה והורה ודן כדברי הא' שידע לא מיקרי טעה בשיקול הדעת ולא ישלם מביתו וכ"כ הגה"א בריש סנהד' מיהו כ' שיש מי שדחה ראיותיו מס"ז:
(ז) כפי' הרמב"ם ורש"י פי' רוב הדיינין נר' להם דברי השני:
(ח) ממימרא דרב האי מאן דבעי למידן וכו' שם ד' ה' ע"א ואפילו נטל ונתן ביד דהפקר ב"ד הפקר:
(ט) מעובדא דרבה בר בר חנה דדן דין וטעה כו' וכן מר זוטרא כו' שם והני תרי מומחין הוו וכמשנ' דן את הדין כו' בכורו' דף כ"ח ע"ב ואוקימנא לה שם בסנהדרין ד' ו' ע"א בקבלוהו הבעלי דינים עלייהו וקתני סיפא ואם מומחה לרבים פטור ומעובדא דרבי טרפון שם במשנה דבכורו' דדמי לקבלוה עלייהו פטור אפילו נשא ונתן ביד:
(י) ג"ז שם מהני עובדא דרבה ומר זוטרא וכו' דא"ל ר' חייא ואי לא קבלוה עלייהו זיל שלים
(כ) ממשנה דן את הדין וכו' ואוקמיה רב חסדא בנשא ונתן ביד וקתני סיפא אם היה מומחה אלמא דרישא באינו מומחה ואוקימנא שם בסנהדריןבדקבלוהו עלייהו
(ל) דין זה הוא שלא כדברי הרי"ף וכתב הכ"מ טעמיה לפי שבע"ד אין לו להפסיק במומחה כיון דלא נקיט רשותא וכן בדקבלוהו עלייהו כי אדעתיה דדין תורה קבלוהו כיון שא"א להחזיר ישלם מביתו דדוקא בטעה בדבר משנה גלי לן גמרא גבי עובדא דר"ט דאם לא נשא ונתן ביד וא"א להחזיר פטור ולא בטעה בשיקול הדעת והביא ראיות לזה:
(מ) גם זה שם וכתב הכ"מ שזה דבר פשוט בעצמו ומבואר במ"ש לעיל סי' ח'
(נ) פירש בכ"מ דחלוקה זו קאי אאם לא נשא ונתן ביד דיכול לומר לבע"ד אתה נשאת ונתת ביד לך ועשה דין עמו אבל אם אין לו להחזיר חייב לשלם דמאחר שאינו מומחה ולא קבלוהו עלייהו גורם להזיק בכוונה הוא וק"ל כרבי מאיר דדאין דינא דגרמי:
(ס) גם זה שם וכ"כ בעל העיטור בשם תשובת הרי"ף ופירשו שם ואחר כך נודע שלא היה עליו אלא חרם סתם וכ' הכ"מ ונ"ל דהיינו דוקא כשטעה בדבר משנה א"נ בש"ה ואיכא לברורי לטעותא אבל אי ליכא לברורי טעותא המע"ה:
Siman 26
(א) ברייתא גיטין דף פח ע"ב
(ב) כ"כ הרמב"ן בפ' החומש בפ' משפטים
(ג) ל' הרמב"ם בסוף ה' סנהדרין וכ"כ הטור וכן פירש"י בפ' משפטים
(ד) אע"פ שהוא אלם וסרבן מלציית דין הו"ל ליטול רשות מב"ד כמ"ש בסי' שאחריו
(ה) ג"ז שם וכ"כ הטור וש"פ למדוה מהא דאמרי' קרי חברך ולא ענך רמי גודי שדי ביה ב"ק דף צב ע"ב
(ו) וכ' בה"ת בשם רב שרירא ☜והמנהג שלנו לעכב ג"פ בב"ה ואח"כ מתירין לו
(ז) וכ' שמתרין בו תחלה התראה מפורסמת וכ' עוד שם אפי' נגזל עכו"ם וגזלן ישראל מעידים אצל השופט וכו'
(ח) טור בשם בעה"ת בשער ס"ב שלמד כן מדברי הרי"ף כמ"ש הב"ת שאע"פ שלא נמצא כך בספרי בה"ת שבידינו אין זה מן התימ' שחסר מן הספר
(ט) לא מצאתי לא בטור ולא בב"י
(י) שם בשם בה"ת
(כ) שם בשם תשו' אביו הרא"ש כלל יח סי' ה'
(ל) שם וביאר שם אפי' שיש להעכו"ם ש"ח על המלוה
(מ) ובנטילת רשות מב"ד וכמו שנתבאר לעיל סעי' ב:
Siman 27
(א) משנה שבועות דף ל"ה ע"א
(ב) ג"ז שם במשנה ויליף לה שם בגמ' דף ל"ו ע"א מדכתיב רק השמר לך ושמור נפשך וכו' וכל מקום שנ' השמר וכו' אינו אלא ל"ת וכ"כ הרמב"ם בפכ"ו מה' סנהדרין
(ג) שם ושם במשנ' והראב"ד שהשיגו שם מהירו' פירשו הכ"מ לדעת רבינו
(ד) שם
(ה) דלא נאמר חרש אלא להשמיענו שאפי' זה שהוא אינו שומע ולא נצטער בקללה זו לוקה על קללתו
(ו) ברייתות סנהדרין דף ס"ו ע"א
(ז) מימרא דרבי יוסי בר חנינא שבועות דף ל"ו ע"א
(ח) ג"ז ל' הרמב"ם שם דאע"ג דהוא לאו שאין בו מעשה וחידוש הוא מ"מ התראה מיהא בעי
(ט) נתבאר במ"ש
(י) כחכמים שם במשנה דף ל"ה ע"א
(כ) וכ"כ הרמב"ם שם ממשמעו' הבריי' שם דף פ"ה ע"ב
(ל) נתבאר במ"ש בי"ד סי' רמ"ב וסי' של"ד:
(מ) וסיים שם כפי המחרף והמתחרף
כצ"ל וכן הוא ברמב"ם בפ' הנז' והטור וסיימו ומלקין אותו והגה זו שייך לעיל אחר סעי' א' והרב סמ"ע הניחו בצ"ע והנלע"ד ברור כתבתי והניחו לי מקום וכו'
(נ) דנשיא שמחל וכו' כתובות דף יז ע"א וכתב הכ"מ שם נראה מכאן שמי שנתחייב נידוי אין לו כפרה בשום תשובה עד שנידוהו כל שלא מחל לו חבירו:
Siman 28
(א) ברייתא ב"ק דף נ"ו ע"א וכדמוקי לה שם בגמרא
(ב) שם משום דשוב אינם יכולין להעיד דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד אבל חוץ לב"ד יכול לחזור ולהעיד:
(ג) שם בברייתא ☜וכ' הד"מ בשם מהרי"ו סי' מ"ב שאם יאמר העד דאינו רשאי להגיד שקבל עליו שלא לגלות הדבר אז יתיר לו אותו בע"ד שא"ל שלא לגלות סמ"ע
מברייתא שבועות ד' ל"א ע"א
(ד) הרשב"א בתשו' והרא"ש כלל ו' סי' כ"ו והמרדכי בפ' שבועות העדות מס"ד הוכ' הב"ח ומיהו נראה
(ה) ☜כשנותנים חרם על מי שיש בידו זכיות וראיות כתובים בשטר מכך וכך שיביאם לב"ד דהתם ודאי החרס חל אף על הקרובים ועל בעלי דבר בעצמם שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו וכו'
(ו) מהא דאכריז רבא ואי תימא רב הונא וכו' ב"ק ד' קי"ג ע"ב
(ז) טור בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו:
(ח) שם וכ"כ הרא"ש שם בפסקיו
וכ' הב"ח ☜נהגו ברוב הקהלות שלא להעיד כי אם ישאלו תחילה לב"ד וע"פ יעשו
(ט) מימרא דרבה בר רב הונא וכו' שבועות דף ל' ע"ב (פי' שולחין ג' אנשים דהוי ב"ד וב"ד מוסר לב"ד וע' בסעי' כג)
(י) שם בגמרא:
(כ) ל' הרמב"ם ספ"ג מה' עדות פשוט בגמ' ב"ק דף מ"ו ע"א ומעובדא דמרי בר איסק וכו' ב"מ דף לט ע"ב כתובות דף כ"ז ע"ב
(ל) וכ"כ התוס' שם בכתובות
(מ) ברייתות שבועות דף ל' ע"א וממימר' דעולא שם ע"ב
(נ) טור בשם אביו הרא"ש וכן כ' הר"ן שם מדמושבין את הת"ח לכתחלה וכ"כ הרשב"א מהירושלמי שם וכ"כ הגהת מיי' בפכ"א מהלכות סנהדרין מס"ו:
(ס) מעובדא דרב יימר לקמיה דאמימר שם ע"ב
(ע) מימרא דרב הונא שם
(פ) ר' ירוחם נ"ב ח"ב מפ"ב דשבועות דלעיל מס"ח:
(צ) משנה מכות דף ו ע"ב:
(ק) מעובדא דהנהו לעוזאי לקמיה דרבא וכו' שם:
(ר) משנה סנהדרין ד' כ"ט ע"א
(ש) כדמפרש רב אשי וכו' שם
(ת) שם במשנה:
(א) שם במשנה
(ב) שם במשנה
(ג) טור בשם ירוש'
(ד) טור בשם רש"י אבריית' דאם לא יגיד וכו' גיטין דף ע"א ושכן איתא בספרי וביבמות ד' ל"א ע"ב
(ה) שם בתוס' ששמע ר"י מר"ת וכתב הסמ"ע שראה נוהגים ממורי הוראה שלא רצו לטרוח הת"ח ושלחו לו לכתוב בכתב ידו ולשלחו לב"ד ושכן נ"ל מאחר דלר"ת וסייעתו אפי' בלא ת"ח מותר לעשות כן
(ו) הרמב"ם בפ"ג מהל' עדות וכ' הכ"מ ומדברי רבינו נלמד תירוץ יפה למה שהקשו התוס' שם ביבמות מהא דאמרי' ולכתוב ליה שטרא אחרינא ב"ק ד' צ"ח ע"ב וכ' שצ"ע מהא דאמרי' קיום שטרות דרבנן וכו' כתובות דף כ"א ע"א דמשמע דמדאו' כמו שנחקר' עדותן בב"ד דמי
(ז) טור וכ"כ הרא"ש בפ"ב דכתובות אהא דא"ר חסדא ש"מ האי סהדותא עד ס' שנין וכו' שם דף כ' ע"א:
(ח) ברייתא שם
(ט) כרבי יוחנן שם
(י) כפרש"י שם וכ"כ התוס' שם:
(כ) מימרא דרבה שם ש"מ מדרבי יוחנן וכו':
(ל) מסקנת הגמ' שם
(מ) שם ע"ב
(נ) מעובדא דבר חמוה דר' ירמי' לקמי' דרבי אבין ב"ק דף קי"ב ע"א וכר' יוחנן שם ע"ב
(ס) טור וכמ"ש המרדכי בשם ריב"א מדאמרינן דהזמה שלא בפני עדים לא הוי הזמ' כתובות דף כ' ע"א וכן כ' הרא"ש בפסקיו בתשו' סוף כלל מ"א וכן כ' הריב"ש ושכן הוא בירושל' ושכ"כ הרשב"א והרמ"א
וכיוצא בזה כ' מהרש"ל בתשו' בסי' ל"ג
(ע) מימרא דרב אסי א"ר שבתאי וכו' שם ע"ב וכדמפרש לה ר' יוסי בר חנינא שם וכדעת הי"מ שהביא הטור והרא"ש דהא ושלחו ליה ולא בא לא קאי אחולה וכ"כ הנ"י בשם התוס' וכ"כ הרשב"א בתשו' דבחולה או שאינו מצוי בעיר מקבלין אע"ג דלא שלחו ליה וכמ"ש הרמ"א בהגה ושלא כדעת הרא"ש לשיטת התוס' והביאו הטור וכ"כ בספר בדק הבית
(פ) בשם ריב"ש וסיים שם כי מזל דידי' גרס שחלה הנתבע וכ' בשם הראב"ד ☜דאפי' יאמר התובע להב"ד קחו הממון בידכם שלא יאכלוהו קטנים אין שומעין לו וכמ"ש מוהרש"ל כיון דעדיין לא נתבאר דחייבין לו משא"כ לקמן סימן ע"ב סעיף י':
פירוש שמבקש שיקבלו העדות בחייו כדי שיזכיר לעדים
(צ) רבינו ירוחם נתיב ב' ח"א:
(ק) וכ' הרשב"א בשם הגאוני' ושכן הסכים ר"ת ובשם העיטור שה"ה לעדים שזה ☜במקום רחוק וזה במקום רחוק וצריך לצרף עדותן והביאו הב"י בסעיף כ"ב
(ר) הר"ן פ' אלמנה ניזונית גבי מוכרת שלא בב"ד צריכה שבועה מס"ט:
(ש) מעובדא דבר תמוה דר' ירמיה וכו' ב"ק דף קי"ג ע"א
(ת) תשובת רשב"א סי' ס"ו ושאר פוסקי' סי"ג:
(א) נ"י פ' הגוזל בתרא בשם בעל העיטור תשו' לרי"ף שם
(ב) בתשו' להרמב"ן סי' קי"ד מסט"ו:
(ג) ר"י נ"ב ח"ח וסיים שם דתקנה לצבור כמו יחידים שקבלו עליהם בקנין קרוב או פסול מסט"ו
(ד) הרשב"א בתשו' מסי"ד
(ה) רבי' ירוחם שם
(ו) שם נ"ב ח"ב מהא דפ' זה בורר (סנהדרין דף כ"ג ע"ב) מסי"ז:
(ז) משום דהוא כתחלת דין:
(ח) הרשב"א בתשו' מסכ"ד:
(ט) וכ' הסמ"ע דלא דמי למ"ש הרמ"א לעיל סי' ה' ס"ח די"א דאם דנו בלילה דיניהם דין דהתם ה"ל דיעבד ממש משא"כ הכא דרוצים לדון על העדות לכתחלה והב"ח כתב ששניהם דינם שוה דאף בעדות אם קבלו בלילה דנין ע"פ אותה עדות כרשב"ם עכ"ל וכדבריו מצאתי בדברי הרמב"ן הביאו הרא"ש בב"ב דף ר"ז סימן ע"ד דלדעת הירושלמי ומכשיר בדין ה"ה בעדות ואף שאין אני כדאי להכריע נלע"ד שאם כבר הלכו להם העדים למ"ה דנין ע"פ וכן כראה מלשון התוס' שם ריש דף קי"ד ור"ה דף ל"ו ע"ב בד"ה שאם רצו (☜ולי נראה דהתם מיירי תחילת דין והי"א שמביא הרמ"א דאם עברו ודנו בלילה צריך לפרש אם התחילו בלילה אבל גמרו ביום וכאן איירי שקבלו כל העדות בלילה ודו"ק)
(י) דלא גרע מנאמן עלי אביך וכמו שכ' לעיל סי' ו' מסכ"ד:
(כ) תשובת הריב"ש בסי' רל"ה מסכ"ו
(ל) שם בסי' רס"ז
(מ) כת"ק דרבי יוסי בר יהודה דעמידה מן הצד (פי' שא"א לה בלא סמיכה) לא שמה עמידה זבחים דף דף ט"ז ע"א ומהא דרמי אהדדי כתיב ואשב בהר וכו' מגילה דף כ"א ע"א. ☜ (ובא"ה בהלכות חליצה נראה דסמיכה כעמידה דכ' יעמידו היבם אצל כותל או עמוך לישען עליו וכ' עוד דבכל דיני חליצה יהיו הדיינים יושבים והיבם והיבמה עומדים דכעין דין דמי ונ"ל דהתם לאו סמיכה ממש קאמר ודוק דכ' לישען וטעמא דכותל או עמוד כי היכי דמצי למדחפי' לכרעי' אבל לא ישען כל כך שאם נוטלים העמוד יהיה נופל וכ"כ הרמ"א שם בסדר חליצה דף מ"ה):
Siman 29
(א) לשון הרמב"ם בפ"ג מה' עדות ממשנה אר"ש מה טעם וכו' שבועות דף ל"א ע"ב ובכמה דוכתי בגמ' אך במקום שכתב הרמב"ם אחר שנחקרה וכו' כתב אחר שהעיד וכמ"ש שם בכ"מ
(ב) מהא דאמרי' דאי הדרי סהדי וכו' סנהד' דף ע"ד ע"ש:
(ג) מהא דאמרינן הנך למעקר סהדותייהו קא אתו כתובו' דף י"ט ע"ב ולא מהימני אלא במקום שאין כתב ידם יוצא ממקום אחר דה"ל כאלו עדיין לא השלימו עדותן וכמו שכ' שם וכ' הר"ן שכן פי' רש"י ובשם כת מן האחרונים ושכן הכריע הרמב"ן וכ"כ הרשב"א בתשו' שאין אותן עדים נאמנים ☜אבל אם העידו עדים אחרים כתב בתשובת שנאמנים אע"פ שכ' עידי השטר יוצא ממקום אחר מסי"ב
(ד) וכ"כ הר"ן בשם רבינו האי וכת אחד מן הראשונים:
(ה) מעובדא דאבוה דרב פפא וכו' ב"מ ד' כ"ח ע"ב:
(ו) הר"ן בשם ר"ז בפ"ק דר"ה מס"ז
(ז) תשובת הר"ן סי' מ"ג מס"ג:
(ח) ממשנה זה אומר בב' בחדש וכו' סנהדרין דף מ' ע"א
(ט) וכ' הד"מ בשם תשובת הרא"ש כלל נ"ט סי' א' דאם אמר תחלה איני זוכר עתה יכול לחזור ולומ' נתתי אל לבי ונזכרתי משא"כ כשאמר תחלה סתם איני זוכר דאז אינו חוזר ומגיד
(י) תשובת הרא"ש כלל נ"ט סימן ו' וכתבו הטור בסי' מ"ו
(כ) הגה' מרדכי דסנהדריןממשנה דעד א' אומר ראיתי וכו' סוטה דף מ"ז ע"א דהוה הכחש' מס"ב
(ל) כן הוא שם
פי' דאם איתא דראה הוא היה נמי רואה כיון דבהדי הדדי הוו קיימי:
Siman 30
(א) ברייתא סנהדרין דף ל"ב ע"א וכדא"ר חנינא דבר תורה וכו' שם
(ב) ל' טור וכן כ' הרא"ש בפסקיו ממסקנת הגמ' בב"ק דף כ"ד ע"ב דבחבלות לא עבדינן שליחותייהו
(ג) כתירוצא דרב פפא שם בסנהדרין
(ד) ל' רמב"ם בפ"ג מה' עדות ממימרא דרב יהודה עדות מוכחשת וכו' כשירה בדיני ממונות שם ד' ל' ע"ב משמע הא אם הוכחשו בחקירו' ודרישות פסול' ומפורשי' שם במשנה ד' מ' ע"א
(ה) מעובדא קמיה דרבי אמי וכו' שם דף ל"א ע"א כנהרדעי שם וכרשב"א דאמר לא נחלקו ב"ש וב"ה וכו' שם וידוע דהל' כב"ה
(ו) הרב ב"י תפס ל' הרמב"ם דא"צ לתבוע שתיהן וכ"כ בשם ר' ירוחם כיון דאחד מנה מסהדי אע"ג דהאי אמר שחור והאי קאמר לבן אין דרך לדקדק בכך וה"ל הכחשה בבדיקות וכשרה וכדין זה אמר אכלה חטים וז"א אכלה שעורי' דמצטרפי ב"ב דף נ"ו ע"ב וכ"כ הנ"י וה"ה בדמי חבית יין וכו' דטעו אינשי:
(ז) מימרא דר' חנינא מעשה לפני רבי וכו' פי' עלייה הבולטת לר"ה ובני ר"ה עוברים תחתי'
(ח) וכן הסכמת הפוסקי' דאל"כ הוי מוכחשים בחקירה ועדותן בגולה
(ט) כב"ה ואליבא דר"ש בן אלעזר שם
(י) מעובדא קמיה דר' אמי שם
(כ) עי' במ"ש סעיף קטן ו'
(ל) טור וכ"כ בה"ת בשער י' בשם תשובת שאלה להרמב"ן:
פי' שמצרפים עד של הת' עם עד של הת"ק ויתחייב על פיהם ת' ואח"כ נצרף הק' שנשאר מן הת"ק עם הק' של העד של הש' ויתחייב בק' הרי ת"ק ואחר כך נצרף ר' של העד הב' עם ר' שנשארו מהעד של הש' ויהיה בין הכל ת"ש והעד של הק' אין לו צירוף וזוקק לשבועת התורה וכו'
(מ) תשו' הרא"ש כ' נ"ט סי' שלא א' מס"ג
(נ) שם בסוף כ' צ"ד מס"ד:
(ס) ופי' שם כיון היה חפץ מבורר אלא מעות או שוה כסף הוי כאילו העידו העדים שהוא בביתו וכמימרא דרב ששת ב"ק דף ק"ה ע"ב וכדמוקי לה שם בגמ'
(ע) ברייתא סנהדרין דף ל' ע"א וכדרב יהושע בן קרחה דאפסיקא הלכתא כוותיה שם ע"ב:
(פ) כדאמרי נהרדעי שם ע"ב
פי' ואין זה מקרי הכחשה דאפשר שהודה לו אמה שהבטיחו להלות לו וליכא הכחשה ומכל שכן דעדות מיוחדת דהיינו שזה ראה מבית שלו וזה ראה מבית שלו דמצטרפין והוא פשוט בגמ' דמכות דף ו' ע"ב וכ"כ הסמ"ע:
(צ) טור בשם הרמ"ה
(ק) ממשנה סנהדרין דף מ' ע"א
(ר) והיינו עד חצי החדש דכל שאחר חצי החדש כבר ידעו הבריות שנתעבר החדש כדמפרש רב אחא בר חנינא שם דף מ"א ע"ב
(ש) וכמ"ש הרא"ש כיון שהם ב' דברים ואין אחד מכחיש את חבירו ולדברי המלוה א' מהם אומר אמת ומחייב שבועה:
(ת) שם בשם בה"ת בשער ס"ו ☜ואם הלוה בעצמו אומר שלא פרעו אלא מנה אחד אין מצטרפים וישבע המלוה ש"ד כנגד העד וכ"כ הסמ"ע
פי' לאפוקי היכא שמעיד שפרעו קודם עשיית השטר:
(א) ברייתא סנהדרין דף ל' ע"א וכרבי נתן הסכמת הפוסקי' מדאמרינן שם דמודה ליה ריב"ק ועוד דר' נתן דיינא הוא וכו'
(ב) ל' הרמב"ם בפ"י מהל' עדות מעובדא דאמימ' בב"ב דף קס"ה ע"א וכ"פ הפוסקים
(ג) וכתב הכ"מ שם שמשמע מדבריו דלא הוי מלוה בשטר לטרוף מלקוחות אף על גב דסתם קנין לכתיבה עומד כיון שלא הקנה אלא בפני עד אחד דלא כמו שכ' הטור בשם רבינו בסי' כ"א:
(ד) מדשלח להו ר' ירמיהו וכו' אליבא דרבי נתן שם בב"ב:
(ה) ג"ז שם
פי' כגון שהלכו להם ב' מכל ב"ד וב"ד למ"ה ולא נשאר מכל ב"ד אלא א'
(ו) מסקנת הגמרא וכרבא כתובות דף כ"א ע"א
פי' שיש עד בהלואה זו ודיין א' מעיד שבמושב ב"ד של ג' שהיה הוא אחד מהן העידו ב' עדים על הלואה זו אינן מצטרפין כדמפרש טעמא שם בגמרא דמאי דמסהיד סהדא לא מסהיד דיינא וכו':
(ז) ל' הטור וכ"כ הרמב"ם מהא דאמרי' ורבנן האי דבר ולא חצי דבר וכו' ב"ק דף ע"ו ע"ב ובכמה דוכתי
(ח) כן פירש רבינו מ"ש שם אחד בגבה וכו' וכן פסק הרמב"ם שם
(ט) פשוט שם דהא חצי דבר (שער אחד) חצי עדות הוא (עד אחד יש לשער)
(י) שם
(כ) וכ' הב"י ודוקא לענין עדות דיני ממונות או מקח וממכר אבל לענין גיטין וקידושין בדיני נפשות שייכי וה"ל עדות מיוחדת ופסולה לדיני נפשות כדאיתא במכות דף ו' ע"ב:
Siman 31
(א) לשון הרמב"ם ריש פכ"ב מה' עדות ממימרא דפלוגתא דרב הונא ורב חסדא שבועות דף מ"ו ע"ב וכמ"ש רש"י והרי"ף שם דבעד אחד לא פליגא וכו'
(ב) פירש רש"י שאחד אומר הרג ואחד אומר לא הרג
(ג) שם וכרב הונא דהוא רביה דרב חסדא כמ"ש התוספות שם וכן הסכמת הפוסקים
(ד) שם ושם בגמרא
(ה) דכיון דכת אחת משני כתות פסולה הלכך יפסיד הגדול דמספיקא לא מפקינן ממונא
(ו) שם לדעתו וכן כתב הטור בשמו:
(ז) טור בשם אביו הרא"ש וכ"כ הרמב"ם שם
(ח) ג"ז שם בשם אביו
(ט) שם בגמרא ממתניתין דחנוני על פנקסו וכו' דשניהן נשבעין ונוטלין
(י) בעי' שם ולא איפשטא וקיימא לן דבספיק' ממון הוה קולא לנתבע
(כ) טור ופשוט הוא דהא שטרות פסולי' הם שאם זה מכחיש אינו גובה כלום
(ל) כ"כ הרי"ף שם וכל הפוסקים
(מ) עובדא לקמיה דרבי יוחנן מכות דף ה' ע"ב וכדמפרש שם שאם הוא מוחזק לחזור אחר עידי שקר כל ישראל מי הוחזקו
(נ) רמב"ם ס"פ הנ"ל דמימרא דרב פפא האי שיירא ריעא כו' כתובות דף ל"ו ע"ב וכמ"ש הכ"מ שם בשם הר"ן שגירסת רבינו הוא כגירסת הרי"ף
(ס) שם לדעתו ומבואר במקומו לקמן בסימן ס"ג:
Siman 32
(א) ל' הטור ממשנה סנהדרין דף כ"ט ע"א וממימרא דרב יהודה אמר רב ודרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן ומברייתא שם:
(ב) ברייתא ב"ק דף נ"ו ע"ב וכדמוקי לה שם בגמרא דף נ"ז ע"א ומיירי שאין לחבירו מה לשלם או שהלך לו למ"ה או שאין אנו יודעים שהם עדות שקר תו' שם
(ג) שם דסבור שלא ישמעו לו
פי' או ששכרן לחבריה ואותו החבר מודה ששלא כדין הוציא הממון:
Siman 33
(א) ממשנה נדה דף מ"ט ע"ב
(ב) משנה סנהדרין דף כ"ז ע"ב וכרבנן: (הטעם דבעדות מעידים המעשה שראו ולא חשדינן שבשביל אהבה או שנאה ישנו מה שראו מה שא"כ בדין שתולה בסבר' והמחשבה נשתנית מחמת אהבה או שנא' סמ"ע)
(ג) ל' הרמב"ם בפ' י"ג מהלכות עדות
(ד) ממסקנת הגמרא דלית הלכתא כמר בר רב אשי ב"ב דף קנ"ח ע"א וכמ"ש גם הרי"ף והרא"ש שם:
(ה) כרבא שם וכ"פ הרי"ף והרמב"ם:
(ו) משנה סנהדרין שם ויליף לה מקראי שם ריש דף כ"ח
(ז) מסקנת הגמרא בב"ב שם
(ח) כפירושו שם וכע"ש והב"ח ☜פוסל בזה וע' שם וע' בתשובות מוהרש"ל סי' פ'
(ט) משנה שם בסנהדרין ושם בגמרא יליף לה מקרא
(י) שם מהנהי תרי לישנא דאמרי בסורא ובנהרדעא שם ריש ע"ב דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי וכ"כ הנ"י וכן משמע בירושלמי
(כ) תוס' שם ע"א בשם ר"ת שפוסק כרב שם ושכן משמע בירושלמי וכ"פ בה"ג
(ל) שם בתו' וכר' יוחנן שם בירושלמי
(מ) גם זה שם מהא דתני רבי יוסי גיסו לבדו ואיפסקא הלכתא כוותיה שם ע"ב וכ"כ התו' שם שהוא כ"ש וכ"פ הרא"ש
(נ) ממה שפירשו בירושל' אהא דתנן גיסו
(ס) הרא"ש שם בפסקיו מהא דאיפסקא בבבלי הלכתא שם כרבי יוסי והירושלמי הביא הרי"ף לראי' דאמרי' בשני בשני תרי בעל כאשתו אפשר דפליגי אגמרא דידן וכ' בתשו' כלל נ"ח שהכרעה שהכריעו נגד הרי"ף הוא הכרע' מוכרעת שאין לה להשיב עליה ושכן דנין כל חכמי אשכנז וצרפת
(ע) ג"ז ל' הרמב"ם שם ולמד מהא דאכשר רב חסדא באחי האח וק"ל כוותיה
(פ) ג"ז מימרא דרב חסדא שם
(צ) ☜ולהצטרף יחד עם הג' לדון אחרים ע"ל סי' ו' סעיף ח'
(ק) ולכ"ע יכול ☜לברר דיינין וכן הוא שם במהרי"ק והביאו ג"כ הרמ"א לעיל סי' ז' מעובדא דרב שמינה לרב כהנא שם דף ז' ע"א
(ר) מהא דאכשר רב חסדא אחי האח פי' שיש לאחיו מאמו אח מצד האב
(ש) ג"ז שם ממשנה שם דף כ"ז ע"א ומבריי' דחורגו לבדו דף כ"ח ע"א וכבר נתבאר לעיל סעיף ג' דאשה כבעלה ובעל כאשתו
(ת) ממשנה שם וממימר' דרב נחמן שם דף כ"ח ע"א:
(א) מסקנת הגמ' שם ע"ב משום אקרובי דעתא:
(ב) אבל ☜לכתחלה אין מקבלין עדות הארוס לקרוביה וכ"כ הרי"ף בתשובה וכמ"ש העיטור באות ק' קבלת העדות וכן כ' הגהות מרדכי דסנהדרין ושכ"מ בשם גאון כ"מ שם
(ג) ג"ז שם ממסקנת הגמ' ב"ב דף קנ"ט ע"א:
(ד) כאמימר יבמות דף כ"ב ע"א ומבריית' שם דף צ"ו ע"ב
(ה) שם בגמ'
(ו) ג"ז שם ריש פי"ד ממשנה סנהדרין ד' כ"ז ע"ב וכת"ק:
(ז) שם מבריית' ב"ב דף קכ"ח ע"א
(ח) טור וכ"כ הרא"ש בסנהדריןשם ושלא כדברי הגאון שהכשיר
(ט) שם בשם גאון:
(י) שם וכ"כ הרמב"ם בפט"ו מהא דפריך וליסלקו בי תרי מינייהו ולדיינו ב"ב דף מ"ג ע"א וכמ"ש התוס' שם וכ"כ הרא"ש ושאר פוסקים
(כ) טור מעובדת דאילע' וטובי' קרובים דערבא וכו' מכות דף ז' ע"א
(ל) כפי' רש"י שם:
(מ) כפירוש הראב"ד הביאו הרא"ש בפסקיו וכ"כ ר' ירוחם נ"ב ח"ג וכתב הרא"ש בתשו' דלא אמרינן שיהיו נאמנים לגבי לוה ולא לגבי ערב דעדות שבטלת מקצתה מחמת קורב' בטלה כולה והראב"ד כ' טעם אחר
(נ) ירושלמי בפ' זה בורר והביאו הרי"ף והרא"ש שם וכ' הרשב"א בתשו' שאפי' בדיעבד לא עשו כלום:
(ס) טור בשם תשובת אביו הרא"ש כלל ו' סי' י"ט:
Siman 34
(א) פשוט בב"ק דף ע"ב ע"ב וסנהד' ד' כ"ח ע"א ויליף לה מקרא אל תשת ידך עם רשע וגו':
(ב) ברייתא שבועות דף ל' ע"ב: (כ' הש"ך שצריך ע"ג בדין זה שהוא רחוק מסברא שיודע שהענין אמת ולא יעיד והעלה דכיון דקי"ל דג' עדים שנמצא אחד מהם קרוב או פסול בטלה כל העדות אף שנשארו ב' כשרים ה"נ אע"פ שהענין אמת גזרת הכתוב הוא כיון שיש עד פסול בטלה ואסור להעיד)
(ג) טור והרמב"ם בפ"י מה' עדות וביאר שם שהרי התורה קראה למחויב מלקות רשע שנאמר והיה אם בן הכות הרשע ובכללם חייבי כריתות:
(ד) פשוט לכ"ע סנהדרין דף כ"ז ע"א:
(ה) כאביי שם דאפסיקא הלכתא כותיה דלא בעינן רשע דחמס וזו אחת מהל' יע"ל קג"ם דהלכתא כוותיה
(ו) שם ע"ב ממשנה ואלו הן הפסולין המשחק בקוביא ר"ה דף כ"ב ע"א
(ז) ובועלי ☜כותיות אפי' מדאוריית' פסולים סמ"ע בשם ב"י
(ח) טור מעובדא דהנהו קבוראי סנהדרין סוף דף כ"ו וכגירסת ספרי' דידן דאכשרינהו רב הונא בריה דרב יהושע וכ"כ הרא"ש בפסקיו
(ט) שם בגמ'
(י) כתב המרדכי פרק החובל ☜דפסול לעדות ולשבועה עד שיקבל עליו את הדין אפי' לא תבעו זה אלא אחר סמ"ע וע' במ"ש בי"ד ס"ס שצ"ד:
(כ) שם מברייתא שם
(ל) ממשנה שבועות ד' מ"ה ע"א
פי' אפי' שבועה דלהבא שלא יצא השבועה מפיו לשקר אלא אח"כ עבר עליה שכפאו יצרו וכן כ' התוס' שם בשם ר"ת וכ"פ הרא"ש וכ"נ מדברי הרמב"ם בפ"ב מהל' טוען וכ"פ רבינו האי וכ"כ הריב"ש בסי' תמ"ה שנראים דבריהם:
(מ) וכ"כ ☜התוס' בשם ר"ת שם
(נ) רש"י שם מהא דאבל שבועות ביטוי כו' וכ"כ הר"ן בשם ר"ח והמרדכי שם בשם ראבי"ה וריב"א
(ס) מעובדא דההוא טבחא וכו' ושמתיה רב נחמן סנהדרין דף כ"ה ע"א וכדעת המחבר שפירש דברי הרמב"ם בספי"ב מה"ע דלא נקט שהיה בודק לעצמו אלא משום דלא מתכשר אלא עד שיוצי' טריפה מתחת ידו בדבר חשוב אבל הבודק לאחרי' בתשו' לבדה מתכשר
(ע) ל' הרמב"ם בפ"י מה"ע והביאו הטור ואע"ג דלאו בני מלקות נינהו
פירוש אפילו החזירו מעצמם ב"י:
(פ) כאביי שם ריש דף כ"ז והיא אחת מהלכות יע"ל קג"ם
(צ) ג"ז שם בפי"ט וכ"כ הרי"ף בפ' מרובה וכ"כ הטו' וש"פ
כן הוא שם ברמב"ם
(ק) כלומר ולא מפסדינן להני שטרי דאינשי דאיכתבו מקמי הכי מספקא וכ"כ הרי"ף שם:
(ר) משנה שם דף כ"ד ע"ב
(ש) מימר' דרבא וכו' שם דף כ"ה ע"א:
(ת) ממשנה ר"ה דף כ"ב ע"א וכמ"ש התוס' שם
(א) תשובת מהרי"ל מעובדא דהנהו קבוראי דלעיל וכ"כ הרשב"א בתשובה מסי"ז:
(ב) ג"ז בתשובת הרשב"א
פי' מתעסק:
(ג) מההוא דאמר לדידי אוזיף בריבותא וכו' סנהדרין דף כ"ה ע"א ולא תלינן רבית בעכומ"ז
(ד) תשובת הריב"ש סי' תי"ב
(ה) מעובדא דהנהו קבוראי וכו' כמ"ש לעיל
(ו) ל' הרמב"ם שם בפי"ב מבריית' שם דף כ"ה ע"ב וכדמוקי לה שם בגמר'
(ז) מאוקימת' דגמרא שם
(ח) שם בברייתא והא דאמרינן לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו ב"מ דף ה' ע"ב הכי פירושו משמע להו וקושט' נמי הכי הוי וכמ"ש התוספות שם
(ט) ברייתא שם בסנהדרין
(י) מימרא דרבא שם:
(כ) מימרא דרב יהודה א"ר שם
(ל) שם ברייתא
פי' ושכרו קצוב וידוע
מימרא דרב יהודה שם
(מ) לשון הרמב"ם ספ"י מה"ע ממימר' דרב נחמן שם דף כ"ו ע"ב
(נ) כגירסת רבינו וכן היא גירסת הרי"ף דס"ל דכל זמן שלא נגמר' מלאכתו מורה היתר לעצמו כיון שהוא עדיין עוסק במלאכה
(ס) כגירסת הספרים שלפנינו והרא"ש והעיטור וסמ"ג
(ע) ג"ז שם וממשנה שם דף כ"ד ע"ב
(פ) כדמפ' ר' חמא בר אושא שם דף כ"ה ע"א:
(צ) שם במשנה וכדמפ' שם בגמרא דף כ"ו ע"א
(ק) כר' יהודה שם במשנה דקי"ל דכ"מ דא"ר יהודה אימתי אינו אלא מפרש דברי חכמים
(ר) שם במשנה:
(ש) ברייתא שם דף כ"ה ע"ב:
(ת) פירש בכ"מ דקאי אמשחק עם העכו"ם ☜דאלו במשחק עם ישראל אפילו יש לו אומנות אחרת יש בו משום גזל כמ"ש רבי' בפ"ו מה' גזיל' וה"ה שם נתקש' האיך מפרש רבינו הסוגיא משחק בקוביא מאי קא עביד והניחו בצ"ע והרב' כ"מ שם בפ"י מה"ט האריך בזה לפרש לדעת רבינו ע"ש
ג"ז לשון הרמב"ם שם ריש פי"ט ממשנה קידושין דף מ ע"ב
(א) מימר' דר' יוחנן שם
(ב) בריית' פסחים דף מ"ט ע"ב
(ג) כן מפרש רבינו בריית' דר' יוסי מפני מה כו' והא דא"ר פפא כמאן מקבלים סהדות' מע"ה וכו' חגיגה דף כ"ב ע"א
(ד) כן מפרש רבינו בריית' דפסחים מיירי בסתם ע"ה דמסתמ' ליתיה בדרך ארץ
(ה) ג"ז שם מבריית' שם בקידושין וכי"א דאיפסק' הלכתא שם כוותייהו:
(ו) וההיא דירושלמי שאין שבח לתלמיד לאכול בשוק דמשמע דלא מפסיל והביאו התוספת שם מפרש רבינו דאיירי בשוק שאין בו רוב עם ב"י וכ"מ שם
(ז) שם ברמב"ם פשוט בגמ' ב"ק דף פ"ו ט"ב
(ח) מימרא דרב נחמן סנהדרין דף כ"ו ע"ב
(ט) משנה ב"ק דף י"ד ע"ב
(י) הגה"א פ' זה בורר ובסוף ס' הכל בו בשם רב פלטי גאון הואיל ומעיז פניו בפרהסיא נחשב רשע ופסול לעדות וה"ה לשבועה
הגה שהיתה כאן העמדתיה לקמן במקומה
(כ) תוספת פרק החובל מסכ"ל
(ל) הג"א פ"ק דב"ק מסכ"ז
(מ) הרמב"ם ספ"י והביאו ג"כ הטור מהא דתני רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן ע"א דף כ"ו ע"א וע"ב ואוקמיה התם במומר להכעיס:
(נ) וסיים שם שלאלו אין להם חלק לעה"ב ולכן לא הצריכו חכמים למנותן ויש לחסידי א"ה חלק לעה"ב וכתב הכ"מ כר' יהושע דהלכה כותיה לגבי ר"א בפ' חלה
(ס) מימרא דר"א כדא"ל רבא לרב פפא שם דף כ"ו ע"ב
וכתב הסמ"ע בשם נ"י ☜דלאותו עדות שנפסל בשבילו אפי' בלא הכרזה פסול מסכ"ח
(ע) ל' הרמב"ם שם ריש פרק י"ב מעובדא דהנהו קבוראי וכו' שם דנראה משם דלא אתרו בהו מדאמר סברי מצוה קא עבדי ואי לאו האי טעמא הוה פסלי' להו אע"ג דלא אתרי בהו ומשמע נמי דכל היכא דאיכא למתלי דלא ידעי שהיה אסור לא מפסלי:
(פ) מימרא דרבא שם דף ט' ע"ב
(צ) ממימרא דרבא ומודה ר"נ כו'
(ק) שם מעובדא דבר בינתוס וכו' וכדמפ' רבא שם דף כ"ה ע"א
(ר) מימרא דרב יוסף שם דף ט' ע"ב
(ש) טור בשם ה"ר יקר
(ת) טור בסוף סי' פ"ז והרשב"א בתשו' להרמב"ן סי' ק"ט
שם בשם הרמב"ם שם בפ"ב מדאמרינן אי ערער דגזלנותא תרי ותרי נינהו וכו' דקאמרי הני ידענא ביה דעבד תשובה וכן היא גירסת הרי"ף והרא"ש וכפירוש רש"י שם כתובות דף כ"ב ע"ב:
(א) מעובדא דבר בינתים סנהד' דף כ"ה ע"א
(ב) רמב"ם שם וכגי' הסמ"ג והטור וכן מצא הכ"מ נוסחא זו בספרים ישנים מאוד ונלמד ממשנה מכות דף כ"ג ע"א
(ג) ברייתא סנהדרין דף כ"ה ע"ב
(ד) טור וכ"כ הרא"ש בפסקיו מההוא שכנס ממון בבירורי מדות ביצה דף כ"ט ע"א:
(ה) שם בבריית'
(ו) שם בברייתא:
(ז) שם בבריית'
(ח) בגמרא איתא ויבדלו ופירש"י שלא ישאו ויתנו בפירותיה' ויפקרו גינותיהן לעניי'
(ט) גם זה שם ברמב"ם מהירושלמי וכתבו הסמ"ג בל"ת סי' רי"ד
(י) וברבי ירוחם נ"ב ח"ב סיים ושכנגדו נשבע ונוטל
(כ) כ' הכ"מ שם בב"י שנ"ל שלמדה רבינו מההיא דטבח וכו' דבסמוך וכ' בהג"א פ' זה בורר ☜וצריך שיחזיר מה שהרויח בשבועת שקר
(ל) מעובדא דההיא טבחא דאתי לקמיה דרב נחמן וכו' וכדא"ל רבא שם דף כ"ה ע"א
(מ) שם וכתב הכ"מ שנ"ל שג"ז למד מעובדא דההוא טבחא:
Siman 35
(א) ל' הטור ממימרא דרב הונא ברי' דרב יהושע בב"ב דף קנ"ה ע"ב
(ב) לאפוקי אם הביאם קודם י"ג שנה ולא נשרו כדאמרינן בנדה דף מ"ו ע"א
(ג) שם בשם תשו' אביו הרא"ש בכלל ל"ג סי' ה'
(ד) שם מדברי התו' יבמות דף פ' ע"ב
(ה) משנה נדה דף מ"ז ע"ב
(ו) אוקימתא דגמ' שם וסימני סריס מבוארים בא"ה סי' קע"ב
(ז) תני רבי חייא שם:
(ח) ממימרא דרב הונא בריה דרב יהושע וכדמוקי לה מר זוטרא שם בב"ב דף קנ"ה ע"ב וכמ"ש הרי"ף שם וכ"כ הרמב"ם בפ"ט מהל' עדות וכ' רבינו ירוחם שכ"כ בירושלמי
(ט) משנה כתובות דף כ"ח ע"א
(י) מפרש בגמ' שם כיון דקיום שטרות מדרבנן הימנוהו רבנן בדרבנן והוא שיש גדול עמו כמימרא דרב הונא בריה דרב יהושע שם וכ"כ הרמב"ם שם בפ"ז וכתב ה"ה בפי"ז מהל' אישות שדעת הרמב"ם דלא קאי אלא אזה כ' ידו
(כ) טור וכ"כ הרא"ש שם בפסקיו
(ל) שם במשנ' וכדמפרש שם בגמרא כיון דרוב נשים בתולות נשאות גילוי מלתא בעלמא הוא
(מ) שם במשנה
(נ) שס"ל דרב הונא איצא' בהינומא נמי קאי כמ"ש הר"ן וכ"נ מדברי הרא"ש שם
(ס) ברייתא שם ע"ב
פי' שא"ל אביו שמשפחת זו עמדה בדין והכשרוה או פסלוה ב"ד ואי הוה תרי מכשירין אז פסלינן לה אפומייהו ואי חד הוא חיישי' לפיסולייהו משום דמילת' דמפרסמא הוא וגילוי מילתא בעלמא הוא וקציצה נמי כהעמד' בדין הוא ב"י לדעת הטור ועל דרך שכתב הר"ן בשם הראב"ד
(ע) שם בברייתא וכשאכלו בקצצה וכו' ומטעם הנ"ל
(פ) ברייתא שם וכת"ק וכדמפרש שם טעמא
(צ) ל' הרמב"ם בפ"ט מהל' עדות מברייתא דאיזו שוטה וכו' וכרבי יוחנן דאמר אפי' באחת מהן חגיגה דף ג' ע"ב וכ' הכ"מ שם וסובר רבינו דהנך דקתני בברייתא לאו דוקא אלא ה"ה לכל דבר שדרך השוטים לעשות והאריך עוד בזה בב"י בא"ה סי' קכ"א
(ק) שם מבריית' ר"ה דף כ"ח ע"א והכי משמע בכתובות גבי עובדא דבר שטיא וכו' דף כ' ע"א:
(ר) שם וכ"כ העיטור באות ק שכ"כ הרי"ף בתשו'
(ש) שם מבריית' אם לא יגיד פרט לאלם וכו' גיטין ד' ע"א ע"א וכ' הכ"מ ומשמע לרבינו דה"ה למדבר ואינו שומע דכתיב ושמעה קול אלה
(ת) מסקנת הגמ' שם:
(א) ברייתא שם וכדמוקי לה רב ששת שם
(ב) מסקנת הגמ' גיטין דף כ"ג ע"א וסיים הרמב"ם שנא' והוא עד או ראה מי שהוא ראוי לראות הוא שמעיד וכן פירש"י בנדה דף מ"ט ע"ב:
(ג) ברייתא ב"ב דף ק"ח ע"א בכמה דוכתי
(ד) רמב"ם שם ממשנה ר"ה דף כ"ב ע"א ובשבועות דף ל' ע"א מייתי לה מן ועמדו שני האנשים והרמב"ם שם כ' שנא' ע"פ שנים עדים ל' זכר ולא ל' נקבה וכתב הפ"מ שאינו יודע למה הניח לכתב ראיה זו שהראי' שהביא אינה נוחה לו שכל התור' בל' זכר נאמרה
(ה) וסיים שם ואין מוציאין ממון מספק ואין עונשין מספק דין תור' וכ' הכ"מ זה מוסכם מכל הגמ' דאין מוציאין ממון מספק כ"ש דאין עונשין
פי' לאפוקי אם טוען שמא ותובע אותו מכח עדות אלו העדים שאין עדותן כשרה ע"ל סי' כ"ח סעיף ט"ו בהגה' ובי"ד בסי' קכ"ז סעיף ג' מדין עדות ונאמנות הנשים באיסורים ואה"ע סי' י"ז מדין ב' נשים ועד א' איזה עדיף סמ"ע
Siman 36
(א) משנה מכות דף ו' ע"א
(ב) ל' הרמב"ם בפ"ה מה' עדות וכר' שם במשנ'
(ג) כדמפרש רבא שם
(ד) וכ' הרשב"א בסי' א' קפ"ט ☜דאם הראו בעצמן בשעת ראיה שכיוונו להעיד כגון שהתרו בו כל העדות נפסל בשבילן סמ"ע בשם ד"מ
(ה) שם בסוף העמוד:
(ו) שם ברמב"ם וכ"כ הרא"ש בתשוב':
(ז) טור בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו וכ"כ התוספות שם
(ח) שם וכ"כ הרא"ש שם בפסקיו
(ט) שם ושם
(י) שם בשם הרי"ף וכתבו הרא"ש בפ"ק דמכות והנ"י בע' זה בורר שכ"כ הרי"ף בתשו' והרמב"ן הביאו ראיה לדבריו הביאו הרא"ש שם:
(כ) שם בשם אביו הרא"ש ותוספתא שהביא הרמב"ן לראי' פירש' בע"א ושכ"נ ל' ה"ג ושכ"כ העיטור בשם בעל נתיבות
Siman 37
(א) לשון הטור ממימר' דשמואל
(ב) וה"ה ☜אם בא המלו' בשטרו לטרוף מהם וזה בא לפסול א' מהעדים אפי' בפסול משפחה שממילא נפסל אפ"ה נוגע בעדותו הוא ר' ירוחם נ"ב ח"ה מס"ג
(ג) שם בגמ' דכ"ז שלא חלק לגמרי יגיע ההפסד לשניהם נמצא לעצמו מעיד
(ד) דכ"ז שלא נתנו במתנ' בקנין אע"פ שסילק ידו ממנ' בע"כ הוא שלו
(ה) נתבאר במש"ל בסי' ל"ג סעי' טו
(ו) שם בגמ' דאל"כ אמרי' שנותן זה יש לו שום ב"ח שהלוהו כבר מעות ומעמיד' לפני ב"ח שיטרוף חציו ולא יהי' לוה רשע ולא ישלם
(ז) שם דאל"כ ודאי ניחא ליה שתעמוד בידו דאי מפיק מיניה עליה הדר
(ח) טור ופשוט הוא:
(ט) ל' הרמב"ם שם ממימר' דשמואל דמעיד ומבריי' דאינו מעיד וכדמוקי לה בגמ' שם
(י) ב"י בשם תשו' שבסוף חזה התנופה וסיים שם כיון שכבר העידו אין בידם להפסיד זכותו של זה מחודשי' סי' ב'
(כ) מ"כ בתשו' רבני צרפת מחס"ה
(ל) שהרי נעשו ערבים זל"ז
(מ) ג"ז שם מחס"ו
(נ) וסיים שם ולא חיישי' לגומלי'
(ס) מ"כ מחס"ו והיינו כשאין למעיד הנא' במה שיתחייב חבירי או יפטר
(ע) שם מחס"ט ממימר' דשמואל השותפין מעידין זא"ז כמש"ל בסעי' א'
(פ) טור בסי' סו ודוקא לא' שהשני לא הי' מעיד שקר בשביל הנאתו משא"כ כשמכרו לב' עידי השטר וכ"כ המחבר בסי' ס"ו סעי' כ"א
(צ) נ"י בריש סנהדרין מס"ט
(ק) הרשב"א בתשו' מס"י:
(ר) הג"א פ' ח"ה מסי"ח
(ש) טור סימן ס"ו מסי"ג
(ת) דשמא השני נוח לו מן הראשון כ"כ הב"י שם בשם בה"ת
(א) כאוקימתא דרבה שם דף כ"ט סוף ע"א וכדא"ל רב אשי לרב יימר
(ב) טור בשם ה"ר יונה
(ג) ברייתא שם סוף דף מ"ז
(ד) וכתב הטור ☜אע"ג דקרקע האחרת היא זיבורית וזו שמערער עליה היא בינונית לא חשדי' ליה להעיד שקר משום חילוק דבין בינונית לזיבורית וכ"כ התוס' וכתבו עוד דלא חיישי' לב"ח אחר עוד דא"כ אין לדבר סוף
(ה) כלישנא בתרא שם ריש דף מ"ו וכמ"ש התוס' שם דכשיהיו ללוה קרקעות הרבה לא יגב' המלו' מהמקבלן הואיל ויכול לגבות מן הלוה בהרוח' וכ"כ הטור וכת' הנ"י ☜דאם הי' ללוה עידית ובינונית וזיבורית אף קבלן מעיד עליה סמ"ע בשם ד"מ
(ו) בריית' שם סוף דמ"ו
(ז) טור וכ"כ הרשב"ם שם
פי' שיש ללוקח שני קרקע אחרת שלקח מהמוכר הזה שמכר ללוקח ראשון תחלה
(ח) וכ"כ הרשב"ם שם:
(ט) לשון הרמב"ם שם בפט"ז ממימרא דרבא כו' משמיה דשמואל וכו' שם דף מ"ד ע"א
פי' שהתנ' שלא יהי' לו אחריות דאלו לא כ' אחריות בשטר הא קיי"ל דאחריות טעות סופר הוא
(י) ומוקי לה שם ריש דף מ"ה דלית ליה למוכר ארעא אחריתא בת חורין
(כ) ומסיק שם בגמ' דלגבי שמעון לא הוי רשע ולא ישלם דא"ל להכי זבינית לך שלא באחריות:
(ל) לשון הטור מבריית' שם ד' מ"ג ע"ב דליכא למימר שהוא רוצה להעמיד' לפני ב"ח דהא לא משתעבדי ליה
(מ) כאוקימת' דרב זביד שם דף מ"ד ע"ב ולהכי אפי' נמצאת שאינו שלו אינו חוזר עליו דא"ל להכי זבינית לך שלא באחריות:
(נ) שם בגמרא וכרבה מבואר לקמן סי' קי"ז
(ס) פי' דשם בגמרא דף מ"ד ע"ב מוקי לה דקאמרי עדים ידעי' ביה דלא ה"ל ארעא מעולם דאל"ה חיישינן שמא שעבד לו מטלטלי אגב מקרקעי וכ"כ הטור והרמב"ם וע"ז קאמר ובזמן הזה וכו'
(ע) לאפוקי בהנך עניינים דלית בהו תקנת השוק והם גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהקיפו ומבואר לקמן סי' שנ"ו דאז אם יזכה המערער אינו נותן לו כלום והלוקח אינו יכול לתבעו דלהכי מכר לו שלא באחריות
(פ) בשם הרמב"ן
(צ) ל' הרמב"ם ריש פט"ז מברייתא ואוקימתא דרב ששת שם דף מ"ג ע"ב ומהא דמסיק ולוקמה בגזלן וכו' שם ריש דף מ"ד
(ק) שם בגמ'
(ר) שם בברייתא:
(ש) אוקימתא דגמרא שם דף מ"ד ע"ב ואע"ג דדחו אוקימתא זו והיינו לענין שלא נפרש הברייתא זו כאוקימתא זו אבל מ"מ הדין אמת וכ"כ הרשב"ם
(ת) מהא דמתני ליה ר' לרבי שמעון בריה וכו' משום כבוד אביהם וכו' ב"ק דף קי"א ע"ב והא דמקשה בב"ב שם ונוקמה ביורש וכו' כבר כתבו התוס' דהא איירי בלא עשה תשובה
(א) טור ממשנה וגמרא שם בבבא קמא ומבואר לקמן בסי' שס"א
(ב) שם בשם הרמ"ה:
(ג) מסוגיא דגמרא ב"ב דף מ"ג ע"ב:
(ד) ל' הטור מברייתא דלקמן וס"ל דס"ת ל"ד וה"ה לשאר צרכי' העיר שאי אפשר להסתלק מהם וכ"נ מדברי הרמב"ם בפט"ו שכתב בדין הס"ת וכן כל כיוצא בזה.
(ה) ל' הרמב"ם שם מברייתא ב"ב דף מ"ג ע"א:
(ו) שם בגמר':
(ז) עיין במ"ש שם
(ח) שם מבריית' וגמר' שם
(ט) כאוקימתא בתרא שם:
(י) כתירוצא בתרא שם
(כ) שם בפט"ו
(ל) הרא"ש בתשובה כלל ה' סי' ד' וכ"כ רבי ירוחם נל"ב ח"א ובתשובות הרשב"א וע' בהגהת מיי' דשייכי להלכות עדות ותשובת הריב"ש סי' קצ"א וקס"א
כ' הטור בסימן נ"ה ☜שהבא להעיד בדבר שיש לאחד מבעלי דינים תרעומת עליו הוי נוגע בעדות וע"ש וכתב רבי' ירוחם נ"ב ח"ה דאין בעל דין יכול להעיד על העדים הבאים לחייבו שהם פסולי' וכו' אע"פי שיש עליו עוד כת אחרת ואפילו אמר מתחלה יש לי ב' כיתי עדים מבואר בסנהדרין דף כ"ג ע"ב מס"ג.
Siman 38
(א) מימרא דרב יהודה סנהדרין סוף דף צ' פירוש בדרישות וחקירות וכמ"ש הטור לעיל סי' ל':
(ב) תשובת הרא"ש כלל נ"ט סי' וכתבו המחבר ג"כ לעיל סי' כ"ט סעיף ב'
(ג) ועוד יש נפקותא אחריתי והוא שאם תפס לא מפקינן מיניה כמ"ש המחבר ב"י
Siman 39
(א) משנה ב"ב דף קע"ה ע"א וע"ב
(ב) ומפרש עולא בגמ' שם דשעבודא דלוה למלוה דאוריית' והא דלא גבי מלוה מהמשועבדי' דהיינו הנכסים שמכר משום פסידא דלקוחות אבל כשהוא מלוה בשטר כיון דאיכא תרתי שטר ועדים מפקי לקלא ולקוחות אינהו דאפסידו אנפשייהו כיון שידעו שהיה חייב והלכו וקנו ממנו:
(ג) מסקנת הגמ' ב"מ דף י"ד ע"א:
(ד) מימרא דרבא וכו' ב"ב דף מ' ע"א וכדמפרש שם רבא דסתם קנין לכתיבה עומד ופירש הרשב"ם כיון שהקנהו אין לך יפוי כח גדול מזה ומסתמא רוצה שיכתבו לו וכ' הסמ"ט בשם הג"א פ' ז"ב ☜דאם אמר הנני מודה לך בקנין בפני עדים שאני חייב לך לא ידעתי על מה יחול הקנין הואיל ולא מקנה לו עתה שום דבר והביאו הב"י מחס"ו
(ה) ממימרא דרבא א"ר נחמן שם
(ו) רמב"ם בפי"א מה' מלוה ולוה ממסקנת הגמ' והלכתא צריך לאמלוכי ביה כתובות דף נ"ה ע"א כתב ה"ה שרבינו מפרשים אפי' בהודאת':
(ז) הראב"ד שם בהשגות וה"ה בשם בעה"ע ומפרשים אחרים דמפרשי דההוא דכתובות איירי בכותב כתובה לאשתו או נותן מתנה דההוא שטרא הוא דמקני לה אבל הכא שטרא גילוי מלתא בעלמא הוא וכ' הב"י שכ"נ מדברי הרא"ש כלל נ"ח
(ח) מבואר במ"ס בסעיף ח'
(ט) טור מברייתא כותב אדם עדותו וכו' כתובות דף כ' ע"א וכדפי' רב האי גאון הביאו הרי"ף והרא"ש שם ואע"ג שדחו פירוש זה כתבו הרא"ש וש"פ שהדין אמת
(י) דאבעי ליה לאודועי לסהדי תו למיכתב תברא ואיהו דאפסיד אנפשיה הרא"ש והר"ן
(ל) ב"י והג"א שם כשאינם יודעים זמן הקנין
(מ) טור מדברי הגאוני' וכ"כ בעה"ת שער כ"ה ושכן הכריע ר"י אלברצלוני וכ"כ הר"ן בשם הרמב"ם
(נ) נ"י בשם הרשב"א ובעה"ת שער כ"ה מסי"ב
(ס) גם זה טור מדברי הגאונים וכ"כ הר"ן בשם הרמב"ן:
(ע) הר"ן בשם הרמב"ן מסי"ב:
(פ) נ"י שם בשם בעל העיטור והרא"ם שם:
(צ) להוציא ממנו ולא ממשעבדי
(ק) טור וכ"כ הרא"ש ממימרא דרבא בר יצחק וכו' דזכי בשדה זו משמע בקנין סודר וה"ה בהלוא' הדין כן וכו' ובכמ"ד כ"כ וכ"כ התוס' בסנהדרין דף ס"ט ע"ב
(ר) טור וכ"כ התוס' והרא"ש שם ובכמ"ד
(ש) הג"א בשם ריב"ן מסט"ו
(ת) הרשב"א בשם י"א ולזה הסכים
(א) טור בסימן רל"ח בשם הרמב"ן:
(ב) תשוב' הרשב"א סימן אלף ע"ג
(ג) וכתב שהוא דומה למצא ש"ח בשוק דאפי' הוא מקויים ואפי' תוך זמנו לא יחזור דכל שנפל הורע כחו וה"נ וכו'
(ד) דאין אדם עשוי לפרוע תוך זמנו
(ה) הרשב"א וע' בתשובותיו סי' אלף ר"ט ורי"א ור' ירוחם נט"ו ח"ב מס"ג
(ו) מדברי הרמב"ם בפ"ו מהלכות טוען ונטען וכ"כ הטור וכמר בר רב אשי סנהדרין דף כ"ט ע"ב וכתב ה"ה שכ"פ הרי"ף בשם רב האי כמר בר רב אשי וכו' וכן ראיתי בתו' שם ובשם ריב"ן בשם רש"י ובשם רבינו גרשון ושכ"פ ר"ח
(ז) וכ' הכ"מ שרבינו מפרש עד דקבעי דוכת' היינו שיהיו יושבין במקור הקבוע שלהם ואפי' לא כנפינהו איהו אם שלחו לו דמזמני ליה לב"ד כותבין:
(ח) ממשנה ובלבד שיהא מכירי' ב"ב דף קס"ז ע"א
(ט) שם בגמרא
(י) טור וכר' אשי שם כיון דמחסרי גוביינא וכתב ה"ה שכן דעת הרמב"ם שסתם שכל המטלטלין יש להם דין זה
(כ) כ"כ הנ"י שם משום פסידא דאית ליה דמעיקר' מהימן לומר החזרתי והשתא דאיכא שטר לא מהימן אלא בשבועה:
(ל) כמר זוטרא שם דאיפסקא הלכתא כוותיה שם בגמ':
(מ) ל' הרמב"ם שם וקרוב לזה כ' הרי"ף שם
(נ) כרב זביד משמיה דרב נחמן ב"מ ד' י"ז ע"א
(ס) טור בשם ראבי"ה
(ע) מרדכי בשם ראבי"ה:
(פ) ב"י ממשמעות דברי הרי"ף והרמב"ם שם ושכ"כ ההגהות שם בשם מהר"מ
(צ) ל' הרמב"ם שם פ"ו מעובדא דההיא אודיתא וכו' דף כ"ט ע"ב וכאביי ורבא שם שחזק' על העדים שלא היו כותבים בטעות וכגירסת הספרים שאילינהו לספרי דאביי וידעי וכו' וכך היא גירסת הרי"ף והרא"ש
(ק) הג"א שם דהאידנא שנתמעטה התורה שאפי' הלומדים לא בקיאי בדיני
(ר) ג"ז שם ברמב"ם ממסקנת הגמ' דף ל' ע"א
(ש) כ' הסמ"ע בשם הריב"ש סימן תי"ג ☜דבדבר שא"צ רק ב' עדים אף שכתב ב"ד כשר
(ת) ג"ז שם בפכ"ג מה' מלוה ולוה ממשנה ב"ב דף קס"ז ע"ב ☜ובלבד שיכירו הלוה טור ממשנה שם וכמ"ש לעיל סעיף ז':
(א) ע"כ ה"ה שם לתרץ מה שהקשו למה לי למיתני דאין כותבין כמלוה וכו' דפשיטא הוא
פי' אם יבא היום דאל"כ הוי מוקדם סמ"ע:
(ב) שם ברמב"ם וכאוקימתא דרב אשי מתני' בשטר אקנייתא ב"מ דף י"ב וי"ג:
(ג) דלא כאביי דאמר עדיו בחתומיו זכין לו שם וכ"כ הטור בשם הרי"ף
(ד) בה"ת בשער מ"ט בשם הרמב"ן
(ה) טור וכ"כ בעה"ת בשער נ"ב ששאל את ה' ר' נתן בר מאיר והשיב לו כזה
(ו) ב"י בשם הטור סימן צ"ו מסל"ב
(ז) ל' ה"ה שם בפ' כ"ג מה' מלוה ולוה בשם הרשב"א מהא דאמרינן במלוה ברשות בעלים לחזרה קא מיפלגי קידושין דף מ"ז ע"ב דמשמע מהתם דכל שלא נתנם לכ"ע יכול לחזור בו
(ח) משנה פ"ב דף קס"ג ע"ב
(ט) שם בגמרא דף קס"ח: ע"א