תלמוד בבלי

תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75% | ראשונים נוספים
על הש"ס: ראשונים | אחרונים

להכי כתבה רחמנא לעדות גבי שבועת ביטוי וגבי טומאת מקדש וקדשיו דבכולן נאמר בהן ונעלם וכאן לא נאמר בהן ונעלם לחייב על המזיד כשוגג:


מתני': "אמשביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שאמר איש פלוני ליתן לי מאתים זוז ולא נתן"-- הרי אלו פטורים, שאין חייבין אלא על תביעת ממון כפקדון.

"במשביע אני עליכם כשתדעו לי עדות שתבואו ותעידוני"-- הרי אלו פטורים מפני גשקדמה שבועה לעדות.

דעמד בבית הכנסת ואמר "משביע אני עליכם שאם אתם יודעין לי עדות שתבואו ותעידוני"-- הרי אלו פטורין (עד שיהא מתכוין להם).

אמר לשנים "משביע אני עליכם איש פלוני ופלוני שאם אתם יודעין לי עדות שתבואו ותעידוני", "שבועה שאין אנו יודעין לך עדות", והם יודעין לו עדות עד-מפי-עד או שהיה אחד מהן קרוב או פסול-- ההרי אלו פטורין.

שלח ביד עבדו או שאמר להן הנתבע "משביע אני עליכם שאם אתם יודעין לו עדות שתבואו ותעידוהו"-- הרי אלו פטורין, ועד שישמעו מפי התובע:


גמ' ת"ר משביעני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שאמר איש פלוני ליתן לי מאתים זוז ולא נתן יכול יהו חייבין ת"ל (ויקרא ה, כא) תחטא תחטא לגזירה שוה נאמר כאן תחטא ונאמר להלן תחטא מה להלן בתביעת ממון ויש לו אף כאן בתביעת ממון ויש לו:

משביע אני עליכם כשתדעו לי עדות כו':

ת"ר משביע אני עליכם כשתדעו לי עדות שתבואו ותעידוני יכול יהו חייבין ת"ל (ויקרא ה, א) ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע מי שקדמה עדות לשבועה ולא שקדמה שבועה לעדות:

עמד בבית הכנסת ואמר משביעני עליכם:

אמר שמואל זאפילו עדיו ביניהן פשיטא לא צריכא דקאי עילויהו מהו דתימא כמאן דאמר להו דמי קמ"ל תניא נמי הכי חראה סיעה של בני אדם עומדין ועדיו ביניהן ואמר להן משביעני עליכם אם אתם יודעין לי עדות שתבואו ותעידוני יכול יהו חייבין ת"ל והוא עד והרי לא ייחד עדיו יכול אפילו אמר כל העומדין כאן תלמוד לומר והוא עד והרי ייחד עדיו:

אמר לשנים משביע אני עליכם:

ת"ר אמר לשנים משביע אני עליכם פלוני ופלוני אם אתם יודעין לי עדות שתבואו ותעידוני והן יודעין לו עדות עד מפי עד או שהיה אחד מהן קרוב או פסול יכול יהו חייבין ת"ל (ויקרא ה, א) אם לא יגיד ונשא עונו בראוין להגדה הכתוב מדבר:

שלח ביד עבדו וכו':

ת"ר שלח ביד עבדו או שאמר להן הנתבע משביעני עליכם שאם אתם יודעין לו עדות שתבואו ותעידוהו יכול יהו חייבין ת"ל אם לא יגיד ונשא עונו מאי תלמודא אמר ר"א אם לוא יגיד כתיב אם לו לא יגיד ונשא עונו ואם לאחר לא יגיד פטור:


מתני' טמשביעני (אני) עליכם מצוה אני עליכם אוסרכם אני הרי אלו חייבין בשמים ובארץ הרי אלו פטורין באלף דלת ביוד הי בשדי בצבאות בחנון ורחום בארך אפים ברב חסד ובכל הכנויין הרי אלו חייבין המקלל בכולן חייב דברי ר"מ וחכמים יפוטרין המקלל אביו ואמו בכולן חייב דברי ר"מ וחכמים כפוטרין המקלל לעצמו וחבירו בכולן עובר בלא תעשה (דברים כח, כב) יככה ה' אלהים וכן יככה אלהים זו היא אלה הכתובה בתורה אל יכך ויברכך וייטיב לך ר"מ מחייב וחכמים מפוטרין:

גמ' משביעני עליכם מאי קאמר אמר רב יהודה הכי קאמר משביע אני עליכם בשבועה האמורה בתורה מצוה אני עליכם בצוואה האמורה בתורה אוסרכם אני באיסור האמור בתורה אמר ליה אביי אלא הא דתני רבי חייא כובלכם אני הרי אלו חייבין כובל באורייתא מי כתיב אלא אמר אביי ה"ק נמשביע אני עליכם בשבועה מצוה אני עליכם בשבועה אוסרכם אני בשבועה כובלכם אני בשבועה:

באלף דלת ביוד הי בשדי בצבאות בחנון ורחום בארך אפים ברב חסד:

למימרא דחנון ורחום שמות נינהו ורמינהי יש שמות שנמחקין ויש שמות שאין נמחקין סאלו הן שמות שאין נמחקין כגון אל אלהיך אלהים אלהיכם אהיה אשר אהיה אלף דלת ויוד הי שדי צבאות הרי אלו אין נמחקין עאבל הגדול הגבור הנורא האדיר והחזק והאמיץ העזוז חנון ורחום ארך אפים ורב חסד הרי אלו נמחקין אמר אביי פמתניתין במי שהוא חנון

ומשני להכי כתבה כו': מתני' אלא על תביעת ממון כפקדון - שאילו העידוהו היו מחייבין אותו ממון אבל זה אם העידוהו לא היה מחויב שהיה יכול לומר חוזרני בי:

משביע אני עליכם - כולה מתני' מפרש בגמרא:

גמ' ויש לו - שיש ממון עליו:

והוא עד - שהיה עד באותה שעה:

פשיטא - דאי לא עדים ביניהן מאי איצטריך למיתני במתניתין פטורין:

לא צריכא דקאי עלייהו - שעומד בצד עדיו:

מהו דתימא - ודאי להנך דקיימי גביה קאמר והרי ייחד עדיו קמ"ל:

תניא נמי הכי - דאף על גב דגבייהו קאי פטורין:

ראה סיעה של בני אדם ועדיו ביניהן - ע"כ בדקאי גבייהו קאמר מדקאמר סיפא כו' אפי' כל העומדין כאן ת"ל והוא עד:

הרי ייחד עדיו - דכיון דאמר עומדין כאן אותן העומדין אצלו ייחד וחייבין ואי לא פריש הכי בהדיא תנא ברישא פטורין:

אם לוא יגיד - כתיב מלא למדרש ביה לו לא:

מתני' מצוה אני עליכם - בגמרא מפרש:

באל"ף דל"ת - שם הכתוב באל"ף דל"ת:

ביו"ד ה"י - שם הכתוב ארבע אותיות הכתוב ביו"ד ה"י:

המקלל בכולן - מברך את השם באחד מהם כגון יכה פלוני את פלוני שזה הוא חיובו כשמקלל שם בשם:

חייב - מיתה:

המקלל עצמו כו' - מפרש בגמרא: יככה ה' אלהים וכן יככה אלהים גרס במתני' וכן כתוב ונקוד בסדר משנה מוגהת ודווקנית:

זו היא אלה - אם אמר לעדים אחד מן המקראות שבקללות יככה השם בשחפת וגו' אם לא תעידוני וכן יככה השם כגון שהיה אחד קורא קללות שבתורה ואמר לעדים כן יככה אם לא תעידוני זו היא אלה דהא כתיב בהם ככל אלות הברית:

אל יכך - אם תעידוני או יברכך אם תעידוני . (וכפר):

ר' מאיר מחייב - מכלל לאו אתה שומע הן אל יככה אם תעידוני ואם לא תעידוני יכך:

גמ' בצוואה האמורה בתורה - אלה המצות. (כתב) בפרשת נדרים (ויקרא כז):

כובלכם - לשון אסירה בכבלי ברזל (תהלים קמט):

אוסרכם אני בשבועה - מזכיר את השם באחד מכל הלשונות הללו:

תוספות

עריכה

או שהיה אחד מהן קרוב או פסול הרי אלו פטורין. אף על גב דכבר שמענו דאין נוהגת אלא בראוין להעיד איצטריך למיתני הכא דאפי' אם יש שלשה עדים והשנים כשרים פטורין דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. מתוספות ה"ר משה:

באלף דלת ביוד ה"י. אע"ג דההוגה את השם באותיותיו אין לו חלק כו' שמא כיון שאינו מתכוין לשם מותר. גם זה מתוספות רבינו משה:

בפר"ח גרס א"ד מן השם אינו . נמחק ותימה דמאי שנא מצ"ב מצבאות וש"ד משדי דנמחקין לפי שאין שם בפני עצמו ושמא משום דשם המיוחד הוא יש להחמיר בו יותר:

. ה"ג אין הלכה כרבי יוסי ואיצטריך דלא תימא נימוקו עמו וכן [גרס] ר"ח:

עין משפט ונר מצוה

עריכה

עג א מיי' פ"י מהל' שבועות הלכה ב':

עד ב מיי' פ"ט מהל' שבועות הלכה ח':

עה ג מיי' פ"ט מהל' שבועות הלכה ז':

עו ד מיי' פ"ט מהל' שבועות הלכה ט':

עז ה מיי' פ"י מהל' שבועות הלכה א':

עח ו מיי' פ"ט מהל' שבועות הלכה ז':

עט ז ח מיי' פ"ט מהל' שבועות הלכה ט':

פ ט מיי' פ"ט מהל' שבועות הלכה י"א, ומיי' פ"ב מהל' שבועות הלכה ב' והלכה ג:

פא י מיי' פ"ב מהל' עכו"ם הלכה ז':

פב כ מיי' פ"ה מהל' ממרים הלכה ב', סמג לאוין ריט, טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"א סעיף א':

פג ל מיי' פכ"ו מהל' סנהדרין הלכה ג', סמג לאוין רט ולאו ריא, טור ושו"ע חו"מ סי' כ"ז סעיף א':

פד מ מיי' פכ"ו מהל' סנהדרין הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' כ"ז סעיף ב':

פה נ מיי' פ"ט מהל' שבועות הלכה י"א:

פו ס מיי' פ"ו מהל' יסודי התורה הלכה ב', סמג לאוין ג, טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ו סעיף ט':

פז ע מיי' פ"ו מהל' יסודי התורה הלכה ה':

פח פ מיי' פ"ב מהל' שבועות הלכה ב' והלכה ג:


ראשונים נוספים

 

 

 

 

קישורים חיצוניים