עיקר תוי"ט על כלים כט
משנה כלים, פרק כ"ט:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) וכן הוא בר"ש. ולפי דטומאת שרץ אף בשלש על שלש להכי נקטו. וה"ה למדרס בשלשה על שלשה. והר"מ סתם ופירש שהבגד כאשר נטמא. וגם הר"ב במשנה דלקמן סתם וכתב ואם נגעה טומאה כו':
(ב) (על הברטנורא) וקשה, הא פליון של ראש תנן. והר"ש כתב, פליון כמו אפליון בפרק כל כתבי תני ליה גבי י"ח כלים ע"כ. ומזה יצא לו להר"ב לפי שמצא שם שפירש"י בדף ק"כ פליון סדין להתעטף בו כולו. אך בכאן א"א לפרש כן. ועוד דהתם במשנה ד' מנה הר"ב י"ח כלים, ותמצא שם שבמקום פליון ומעפורת שבגמרא, כתב מצנפת וטלית קטן שמכסין בו ראשו. ובמשנה ב' פרק קמא דשבת כתב הר"ב, מעפורת של ספרים סודר שנותן המתגלח על ברכיו כו', ונשאר א"כ מצנפת במקום פליון. וכיוצא בזה פירש הר"מ כאן, שכתב פליון של ראש הוא המטפחת שישימו הנשים על ראשן. ע"כ. ובאותן י"ח כלים חשיב מצנפת:
(ג) (על המשנה) כפה כו'. לשון הר"מ, כך שמו כיפה של זקנה. ולא שיש אחר של ילדה. ומש"ה כתב בחיבורו כפה של ראש:
(ד) (על הברטנורא) תימה לפרש כן, דהא תנן בסיפא יתר מכאן חבור לטומאה ואין חבור להזאה. ואין לומר דסיפא לא קאי אלא מחלוק אחד ולהלן, דא"כ ברישא לא תני ולא מידי אלא מונה והולך, וזה דבר שאין לו שחר. וכן מפורש בהר"מ דיתר מכאן דסיפא קאי אכולהו. ועתוי"ט:
(ה) (על המשנה) חלוק כו'. אפילו הן ארוכין ביותר או רחבין ביותר כל שהן. הר"מ:
(ו) (על הברטנורא) ונ"ל דתנא מסרך סריך בלישנא דמתניתין דסוף פרקין:
.אין פירוש למשנה זו
(ז) (על המשנה) של בע"ב. פירוש, או של בעלי בתים:
(ח) (על המשנה) שיירי יד. נ"ל שכן רגילין לקרות שיירי יד וכאינך דמשנה ז' ח' דקרי להו נמי בלשון שיירי. והר"מ כתב, שיירי הפרגול. ומהר"מ כתב יד הפרגול שניטל ונשתייר בו כשיעור טפח הוי חיבור:
(ט) (על הברטנורא) על תמונת קופיץ. הר"מ:
(י) (על הברטנורא) ומפרש שם הר"ן בשם הר"א, כלומר בורות קטנים. ושצ"ל ברי"ש. וכן יד בדיד דהכא:
(יא) (על הברטנורא) ובפירוש הר"מ בנוסחת ארץ ישראל מצאתי, ניכוש הוא אשר מנקה עיקרי האילנות, ופטיש הוא עגול אשר ישברו בו אבנים. וזה נראה לפי שנמצא כמה פעמים במשנה וגמרא לשון ניכוש והוא ענין נקירה וחפירה. ועתוי"ט:
(יב) (על המשנה) בית שמאי כו'. לענין הזייה איתשל בבית המדרש דהוו בית הלל לקולא, ומשום הכי לא תני להו בעדיות בהדי קולי בית שמאי. וכהנה רבות:
(יג) (על המשנה) כל שהוא. אפילו הבית יד הוא בתכלית האריכות יטמאו, כי האדם צריך להן להתרחק בו מן האש כו'. הר"מ. ועתוי"ט: