משנה כלים כט ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כט · משנה ד | >>
חוט מאזנים של זהבים ושל שוקלי ארגמן טוב, שלש אצבעות.
יד הקורדום מאחריו, שלש אצבעות.
רבי יוסי אומר, טפח, טהור.
משנה מנוקדת
חוּט מֹאזְנַיִם שֶׁל זֶהָבִים
- וְשֶׁל שׁוֹקְלֵּי אַרְגָּמָן טוֹב,
- שָׁלֹשׁ אֶצְבָעוֹת.
- וְשֶׁל שׁוֹקְלֵּי אַרְגָּמָן טוֹב,
- יַד הַקַּרְדֹּם מֵאַחֲרָיו,
- שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- טֶפַח, טָהוֹר:
נוסח הרמב"ם
חוט מאזניים של זהבים,
- ושל שוקלי ארגמן טוב - שלש אצבעות.
- יד קורדום מאחוריו - שלש אצבעות.
- רבי יוסי אומר: טפח - טהור.
פירוש הרמב"ם
יד קורדום מאחריו - הוא אשר יצא מלהב הקורדום חוץ מן הנקב.
ואמר רבי יוסי שמה שיותיר על טפח הוא טהור, וטפח הסמוך לברזל טמא. ותנא קמא אומר, שלוש אצבעות לבד הוא אשר יטמא ממנו.
ואין הלכה כרבי יוסי:
פירוש רבינו שמשון
הטפח טהור. אמאחריו קאי דכשיד הקורדום גדול כ"כ שיוצא טפח לאחר ידו לא חשיב יד דלפי שמזיק לו מלאכתו וכל היד כולו טהור:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
חוט מאזנים - חוט שאוחזים בו המאזנים בשעה ששוקלים בהן:
ר' יוסי אומר טפח טהור - אם יד הקרדום גדול כל כך שיוצא טפח לאחר ידו, לא חשיב יד, לפי שמזיק לו למלאכתו, וכל היד כולו טהור. כך פירש מורי. ואין הלכה כר' יוסי:
פירוש תוספות יום טוב
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
חוט מאזנים של זהבים וכו': הר"ש ז"ל נראה דגריס חוט מאזנים של חנונים קודם חוט מאזנים של זהבים שכן מצאתי ג"כ בפירושו ז"ל בכתיבת יד וכמו שאכתוב בס"ד בסמוך. וגם ה"ר יהוסף ז"ל כתב בס"א גרסי' בבא דחנונים קודם:
בסוף פי' ר"ע ז"ל כך פי' מורי הוא פי' הר"ש ז"ל אבל הרמב"ם ז"ל פי' יד הקורדום מאחריו הוא היוצא מן הנצב של הקורדום חוץ מן העין וא"ר יוסי שטפח הסמוך לברזל טמא והעודף על הטפח טהור ות"ק אומר שלש אצבעות ממנו טמאין בלבד ולשון הרא"ש ז"ל שתי ידים יש לקורדום אחד מלפניו ואחד מלאחריו עכ"ל ז"ל נראה שהוא מסכים לפירוש הרמב"ם ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
חוט מאזנים: הוא חוט שקשור באמצע קורת המאזנים. שכשירצה לשקול. אוחז בחבל ההוא ושוקל:
שלש אצבעות: דבדברים חשובים הללו. מדקדק לשקלן עין בעין בצמצום וכשיתארך החוט יקל הרבה מכבדו. ואז יצטרך להוסיף בדבר הנשקל אבל בדברים שאינן חשובים כל כך אינו מדקדק אם יוסיף קצת על משקל הראוי [וכמ"ה]:
שלש אצבעות: דביוצא מאחורי יד האוחז טפי מג' אצבעות יעכבו בחטיבה. ולפיכך כולו אינו חיבור. דלא דמי לחוט משקולת [במ"ז] שכשהוא ארוך יותר מהראוי. יהיה עכ"פ מה שלפנים מהשיעור חיבור. י"ל התם אף שהחוט ארוך יותר מהראוי אף אם רוצה לקיימו כך. יכול הבונה להשתמש בו למדוד שווי החומה. ע"י שיאחז בהחוט במקום קצה השיעיר הראוי. אבל הכא ביד הקרדום וכדומה. אם גם יאחז במקום הנאות לו באופן שלא ישאר מעץ היד רק ג' אצבעות לאחורי יד המבקע. הרי עי"ז יתארך עץ הקתא שבין יד האוחז להברזל שבראש הקורדם. והרי גם שם יש שיעור קצוב שכשיוסיף עליו לא יהיה ראוי לחטיבה [כמבואר במשנה ה'] לפיכך כל שיש טפי מב' השיעורים לאו לקיימו כך עומד. וכנטול דמי ואינו חיבור. מיהו גם כשלא נשאר מאחורי יד האוחז כשיעור גא"צ ג"כ כולו אינו חיבור מדירא לחטוב בו מחשש שישמט הקרדום מידו:
רבי יוסי אומר טפח טהור: דס"ל דדוקא בבולט מאחורי יד האוחז טפח או יוחר. אינו יכול להשתמש בו כלל. ומחשב כנטול משם ואינו חיבור. אבל בבולט משם רק פחות מטפח אכתי חזי קצת בדוחק. אף שבולט טפי מג' אצבעות. אולם אין בין ת"ק לר' יוסי רק פחות מאצבע דכל אצבע שבש"ס היינו רוחב אגודל. וכל טפח הוא ד' אגודלין [כמנחות מ"א ב]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת